"ילדים שהיו חשופים לאלימות, מוצאים במקלט מקום בטוח"
עבור נשים הנמצאות ממעגל האלימות, שאלת "היום שאחרי" היא אתגר עצום, ולעיתים הפחד מהעתיד לבוא הוא שגורם הן להישאר במערכת יחסים אלימה. נשים רבות תוהות מה יעשו עם הילדים, ולאן ילכו? רבות אינן מכירות כלל את המקלטים השונים לנפגעות אלימות, וחלקן חושבות שהחיים במקלט אינם מתאמים לילדים. במיוחד ליום המודעות למניעת אלימות במשפחה, דינה חבלין דהן, מנכ"לית מעון חירום לנשים, מסבירה כי המציאות רחוקה מכך
"...אני יודעת שאנחנו גרות פה לכמה זמן, עד שהעננים בשמים יתפזרו וכל העלים יעופו וינוחו במקום שהכי נעים להם. וגם עד שאמא ואבא יסדרו את כל הדברים שהם לא מסכימים עליהם...."
את הטקסט המצמרר הזה כתבה רנית אלוביץ, ששהתה עם ילדיה במקלט לפני שנים רבות, בספר "המקום בו נמצא הלב", שמתאר את נקודת המבט של ילדה ששוהה במקלט לנשים נפגעות אלימות.
סקר שנערך ב-2024, עבור פורום העמותות המפעילות מקלטים לנשים נפגעות אלימות נבחנה השאלה איך המקלטים נתפסים בקרב נשים בחברה הישראלית, במטרה לזהות סטיגמות וחסמים שעלולים למנוע מנשים הזקוקות לסיוע המקלטים לפנות ולקבל אותו. כמעט 40% מהמשיבות לסקר ציינו כי למיטב ידיעתן מקלט הוא לא מקום שמתאים לשהות בו עם ילדים. מספר דומה של משיבות סבר כי לנשים השוהות במקלט לא תמיד מתאפשר לשמור על קשר עם ילדיהן.
אבל המציאות רחוקה מכך.
ילדים השוהים במקלטים עם אמהותיהם נהנים מתשומת הלב של צוות עובדות ומתנדבות שעוטף אותם באהבה רבה. צוות זה מתמקד בטובת הילדים ואמון על השמה וליווי בתהליך הקליטה שלהם במסגרות חינוך המותאמות לגילם וצרכיהם, במתן תשומת לב מיטיבה, בהפעלת מסגרת פעילות מעשירה הכוללת לצד פעילויות "שגרתיות" גם ימי כיף, טיולים וסדנאות והפעלות מיוחדות ומהנות. האמהות זוכות לקבל הדרכה הורית, כלים לחיזוק הקשר והתקשורת שלהן עם הילדים ולביסוס הסמכות ההורית שלהן. מערך התמיכה שהילדים מקבלים במקלטים, הוא לאין שיעור משמעותי יותר ממה שהיה להם - אילו היה להם - בבית שבו הייתה אלימות.
במקלטים ניתן לכל משפחה (אם וילדיה) חדר מגורים פרטי. המקלטים מצוידים במרחבים ציבוריים מרווחים, הכוללים חדר אוכל ומטבח, סלון, חדרי פעילות לילדים בגילאים השונים, חצר ועוד.
"ולפעמים אני שמחה ונדמה לי שאנחנו גרות במקלט מאז ומתמיד. אני אוהבת את החברים החדשים שלי במקלט ובבית הספר החדש, את שירה המנהלת, את לינוי העובדת מהסוציאלית ואת דקלה אם הבית, שהלב שלה תמיד מחבק..." כתבה רונית את דבריה של אותה הילדה.
פגשתי לא פעם צעירים וצעירות ששהו עם אימם במקלט בילדותם. הזיכרונות מתקופה זו בחייהם העלו בהם חיוכים. נראה שהחוויה שנצרבה בהם משהותם במקלט הייתה חיובית ומיטיבה. "אמא אומרת, שלא משנה איפה נמצאים, בית הוא המקום בו נמצא הלב. היו לי בלב הבית הישן ששם אבא גר, הבית-המקלט והבית החדש. ובלב שלי היה מקום לכולם. עכשיו הלב שלי אוהב. נראה לי שאמא צודקת – אני בבית".
כותבת הטור הינה מנכ"לית עמותת מעון חירום לנשים ויו"ר פורום העמותות המפעילות מקלטים