כבר הרבה שנים דנים בהשפעות הפורנוגרפיה על מערכות היחסים שלנו, על ההתבגרות המינית שלנו, על תקיפות מיניות, על דימוי גוף בקרב גברים ונשים ובמיוחד על האופן שבו גברים מתייחסים לנשים. הנושא נחקר ודובר, אך כעת מחקר חדש מעלה מסקנה חד משמעית ורבת משמעויות: לגיל שבו גברים נחשפים לפורנוגרפיה בראשונה יש השלכות מאוד ברורות על האופן בו הם יתייחסו, או אפילו יפגעו, בנשים לאורך כל חייהם.

לפי המחקר, הגיל הממוצע בו בנים נחשפים לפורנוגרפיה עומד על 13, או ליתר דיוק 13.37. הצעיר מביניהם הצהיר כי ראה פורנו לראשונה בגיל 5, והמבוגר ביותר הצביע על גיל 26.

המחקר נערך באוניברסיטת נברסקה והוצג לראשונה בכנס השנתי של העמותה האמריקנית לפסיכולוגיה בוושינגטון, אולם ממצאיו טרם פורסמו באופן רשמי. החוקרים סקרו 330 סטודנטים שגילם הממוצע עומד על 20, והופתעו מאוד מהתוצאות. מטרתם הראשונית היתה להראות שככל שבנים נחשפים לפורנוגרפיה בשלב מוקדם יותר הם יהיו יותר 'מתירנים', אך למעשה גילו כי ההפך הוא הנכון - כאשר בצד השני מסתתרות תפיסות מסוכנות ורווחות.

לדברי החוקרת הראשית אליסה בישמן, הממצאים שטרם פורסמו מגלים כי ככל שהחשיפה הראשונה לפורנוגרפיה התרחשה בגיל צעיר יותר, כך יותר סביר שהגבר יישאף להשיג יותר כוח אל מול נשים. ככל שהחשיפה הראשונה התרחשה בגיל מבוגר יותר, כך סביר יותר שהגברים יהיו פתוחים יותר מינית ו'מתירנים' יותר, או כפי שכינו זאת במחקר – אורח חיים של "פלייבוי".

לגיל בו ילדים נחשפים לפורנו לראשונה יש משמעות מרחיקת לכת

ראשית, החוקרים שאלו את הגברים, רובם הגדול הטרוסקסואליים ולבנים, מתי נחשפו לראשונה לפורנוגרפיה, והאם זה קרה באופן מכוון, מקרי או כפוי. בהמשך, הנבדקים נשאלו לגבי 46 משפטים עימם התבקשו להזדהות יותר או פחות, כשמשפטים אלו הסתווגו לשני סוגי התנהגויות וגישות כלפי נשים – הצורך בכוח ושליטה על נשים, אל מול מתירנות מינית ואורח חיים של "פלייבוי".

הם גילו כי מי שצפה בפורנו בגיל צעיר נטה להזדהות יותר עם ההצהרות שהעידו על התנהגויות שליטה גברית במערכות היחסים, למשל – "דברים נוטים להיות טובים יותר כשהאחריות מוטלת על גברים". אלו שנחשפו מאוחר יותר לפורנוגרפיה הזדהו עם משפטים המעידים על אורחות חיים מתירניים, כמו העדפה להחליף פרטנרים במיטה לעיתים קרובות.

"הופתענו לגלות שאופן החשיפה לא השפיע על האם הגברים חיפשו שליטה וכוח כלפי נשים או ליהנות מהתנהגויות של 'פלייבוי'", הודתה בישמן. "ציפינו שחוויות מכוונות, מוטעות או כפויות יביאו לתוצאות שונות". רוב הגברים הצביעו על כך שהמפגש הראשון שלהם עם פורנוגרפיה היה בשוגג, ולא העידו שחיפשו זאת בעצמם או שהצפייה נכפתה עליהם. אולם לאופן שבו הגברים נחשפו לראשונה לפורנו לא היו השלכות ברורות על צורות ההתנהגות שלהם בהמשך, בניגוד לגיל החשיפה שהצביע על תוצאות מובהקות.

התוצאות החותכות בנוגע להשפעת גיל החשיפה על הנסקרים הגיע ממש כהלם לחוקרים, שציפו לגלות תוצאה הפוכה. ההשערה שלהם היתה שככל שבן נחשף לפורנוגרפיה בגיל צעיר יותר, הוא יהיה יותר מתירני בהמשך. "המסקנה הזו העלתה הרבה מאוד שאלות ורעיונות למחקרי המשך, שכן היא היתה כל כך בלתי צפויה, בהתחשב במה שאנו יודעים כיום על תפקידי המגדר בחברה והחשיפה לתקשורת", סיפרה כריסי ריצ'רדסון, אחת החוקרות שעבדה על המחקר.

אחת הסברות שהעלו החוקרים בנוגע לתוצאות המחקר טענו שגברים שנחשפים לפורנוגרפיה מוקדם יותר, לא נהנים מיחסי מין במציאות. "לעיתים קרובות הגברים הללו סובלים מחרדת ביצוע מול נשים בחיים האמיתיים", הסבירה ריצ'רדסון. "חוויות מיניות לא מתרחשות כפי שציפו או כפי שהן נראות בפורנוגרפיה". מנגד, טענה כי "אלו שרואים פורנו בשלב יותר מאוחר נהנים מחיי מין בחיים האמיתיים יותר, ולכן אולי סביר יותר שיירצו לאמץ לעצמם אורחות חיים של פלייבוי".

מה קורה כשילדים רואים פורנו לראשונה בגיל צעיר מאוד?

יש להניח שהתוצאות הראשוניות הללו עוד ייבדקו וייחקרו במימדים רחבים יותר. המחקר לא בדק לכמות החשיפה לפורנוגרפיה אותם גברים ראו בחייהם, איזה סוג של פורנוגרפיה או גורמים דמוגרפיים משמעותיים אחרים כמו הרקע הסוציו-אקונומי של אותם גברים, או תכונות אישיות אחרות. עם זאת, אם המסקנה הזו אכן תיבדק ותימצא נכונה במידת מה, היא יכולה להיות הרת משמעות לפסיכולוגים ולחברה בכלל.

הרי ברור שכולנו היינו רוצים שילדינו ייחשפו לפורנוגרפיה כמה שיותר מאוחר, כשכבר יש בידיהם כלים ממשיים להבין את המתרחש על המסך ואת ההבנה שסרטים ותמונות לא בהכרח (או אפילו בהכרח לא) משקפים את המציאות. עם מסקנה כזו ביד, שמבהירה עד כמה משמעותי הנושא הזה לבגרות הילדים, ולא רק במובן ההתפתחות המינית אלא ככלל, יתכן שייעשו יותר ויותר מאמצים לשמור עליהם מהחשיפה הבלתי מבוקרת, או לכל הפחות לספק להם כלים להתמודד איתה בהמשך.