אחרי ליקה הכלבה וניל ארמסטרונג שהניף את דגל ארה"ב על הירח, שנת 2018 חורטת על דפי ההיסטוריה, את המכונית המעופפת. חללית הפאלקון אבי של חברתSPACE X  בבעלות היזם אילון מאסק, שוגרה השבוע לחלל, במאמץ נוסף להתקרב למשימת היעד - כיבוש והארצת מאדים.    מאסק עשה היסטוריה ולצלילי קולו של דיוויד בואי, שיגר את מכוניתו החשמלית טסלה רודסטאר למרחק של יותר מ-400 מיליון קילומטר ועל הדרך הצליח, לראשונה, להשיב את טילי השיגור שלה חזרה למשגרי האם.

בעשור האחרון נכנסו לתעשיית החלל, שנשלטה עד כה באופן בלעדי על ידי ממשלות, יזמי על כאיילון מאסק וריצ'ארד ברנסון האבות המייסדים של  SPACE X ווירג'ין גלקטיק. כניסתם לשוק החלל, מצביעה על גל חדש של יזמות חלל. התחום אמנם בחיתולים אבל נראה שהוא ילך ויתפוס תאוצה בשנים הקרובות.

שיגור המכונית המעופפת שבוע שעבר

השאלה הנשאלת היא מתי והאם נוכל לראות אישה יזמת שתוכל להיכנס למועדון היוקרתי הזה? על מנת להבין האם קיימת התשובה הנשית למאסק? צריך קודם לחזור אחורה לקשר הרופף בין תלמידות לבין מקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). מקצועות אלו היו ונשארו כיום מנת חלקם הכמעט בלעדית של בנים.

לצערנו הקהילה הבינלאומית התעוררה מאוחר מידי בסימון אחר בעיה זו ועתה היא מבועתת מהעתיד לבוא. למה מבועתת? כי בעולם של טכנולוגיה, בינה מלאכותית ושוק עבודה שישתנה דרסטית כבר בשנים הקרובות, לנשים יש ויהיה תפקיד מאוד חשוב ומכריע בחברה אבל רוב הסיכויים שרובן הגדול לא תוכלנה לממש אותו. החיבור למקצועות STEM הוא הכרחי בעיקר למציאת עבודה עתידית וכמובן לעשיית הון. את זה אגב, יודע כל ילד לדקלם. גם האמהות של הבנים יודעות לדקלם את זה עבורם, אבל את עצמן ואת הבנות שלהן, הן עדיין שולחות לחוגי התעמלות ומחול, לשיפור קואורדינציה ואת הבנים למחשבים וללגו לשיפור החשיבה הלוגית והיכולת הטכנית.

על מנת להתגבר על הבעיה, באו"ם קבעו כי ה-11.2 יצוין כיום הבינלאומי למען נערות ונשים במדע. על פי הנתונים בינלאומיים שהאו"ם מפרסם: 18% נשים בלבד מסיימות תואר ראשון באחד מתחומי המדעים, 8% ימשיכו לתואר שני ו-2% בלבד יסיימו עם התואר דוקטור. נתוני הגברים מצביעים על אחוזים הגבוהים פי שלושה מהנשים. אלו כמובן נתונים רשמיים שמתייחסים להשכלה גבוהה ולא מכלילים בתוכם את המתכנתים והיזמים שאינם עוברים בשערי האוניברסיטה ולא מתייחסים לאחוזי הנשירה הגבוהים של נשים במקומות עבודה. המשמעות היא שלא רק שאנחנו רחוקות מן התשובה הנשית למאסק, אלא שהעתיד לבוא לא מסמן לנו טובות כלל.

כחלק מהניסיון להתמודד עם סוגיה זו יצא לדרך השנה פרויקט  "המאיץ המדעי". בשלב ראשון כגרסת פיילוט בשתי כיתות י' מצוינות מדעים בתיכון "שמעון בן צבי" בגבעתיים. הפרויקט, במימון משרד המדע (סל מדע), נלמד כחוג שנתי במרכז המדעים העירוני בשעות הצהריים ומחבר בין יזמות חברתית לבין מדעי החלל ומעודד בנים ובייחוד בנות להפוך ליזמי/ות חלל וליזום פרויקטים אשר יסייעו למשלחת העתידית שתנחת על מאדים כחלק מתכנית הארצה של הכוכב האדום.

המשימה לחבר נוער בישראל ליזמות חלל היא מאתגרת מאוד. הבנים מיד ביטלו אותה בטענה שהיא לא מובילה לעשיית כסף באופן מיידי. (אם אין מייד מוצר למכור – מה הטעם?) והבנות בעיקר ישבו שקטות וניסו להבין מה להן וליזמות חלל. התגובות הללו מלמדות אותנו הרבה על הדור הצעיר ועל ההבדלים החברתיים בין המינים שמתגבשים כבר בגילאים אלו. ממצאים דומים התקבלו גם במבחני PISA האחרונים. כך הובהר כי הבנים בוחרים מקצועות שיובילו אותם לעשיית כסף בעוד שהבנות דווקא תרות אחרי מקצועות טיפוליים ומוצאות לרוב עניין מחוץ לתחומי ה-STEM. בנוסף, ניכר כי מידת הסבלנות של דור ה-Z היא קצובה מאוד והם רוצים לראות כבר בהתחלה את ההצלחה אחרת מה הטעם בכל המאמץ.

בעוד שדחיית סיפוקים אפשר לרכוש במהלך הדרך, הזיקה או חוסר הזיקה של הבנות בתחילת הדרך לעשיית הון רק הולכת ומתקבעת אצלן ככל שנוקף הזמן. גם אם הן מבינות שיש לכסף חשיבות רבה על חייהן, הן לא יזעקו זאת בקול גדול ולא יסמנו אותו כמטרה, כפי שעושים חבריהם הבנים. בקורס זיהינו נקודות אור משמעותיות שניתן לייחס לבנות. ראשית, הבנות היו קלות יותר להתמסר למקצוע החדש ולאופן הלמידה השונה. הן נתנו לו צ'אנס, על אף שהאמינו שאין הדבר נוגע לעתידן. כשקיבלו עליהן משימה, הן ביצעו אותה על הצד הטוב יותר. כלומר, יזמו, העמיקו והרגישו סיפוק רב מתוצרתן. עם הסיפוק הגיע גם התיאבון והן הקדישו הרבה זמן למחשבה על יוזמה שתהיה לדבריהן: "יצירתית ופורצת דרך". כשהטלתי עליהן משימה להציג את תוצרתן באירוע פומבי הן חששו מאוד. בעוד שהבנים קפצו מיד על ההזדמנות ויצאו למשימה בשמחה ואף אתגרו עצמם בנאום באנגלית. הבנות היססו, הן חששו לטעות, חששו שהיוזמה שלהן לא מספיק טובה וחששו גם מהתגובה של הקהל. הן הסכימו להציג אחרי שאושר להן לנאום בעברית. בשום שלב הן לא מיקמו עצמן בראש. הן לא האמינו שהגו את היוזמה הטובה ביותר ולא ייחסו לבחירתן כמחמאה על עבודתן או אמונה רבה ביכולותיהן.

פרוייקט "המאיץ המדעי". תיכון בן צבי בגבעתיים. צילום השגרירות האמריקאית בתל אביב

פרוייקט "המאיץ המדעי". התלמידות לא חשבו שיש להן סיכוי לזכות. צילום השגרירות האמריקאית בתל אביב

המשימה שהוטלה עליהן הייתה מאתגרת במיוחד, היה עליהן להציג בפני מנהל מכון המחקר "איימס" בנאס"א, ד"ר יוג'ין טו, שבא במיוחד לבית הספר ללמוד מקרוב יותר על מעשינו ב"מאיץ המדעי". הדבר התאפשר הודות לשגרירות האמריקאית שתומכת ביוזמות לקידום יזמות ו-STEM בחינוך.

בעת הצגת הפרויקט ניכר היה שהן השקיעו הרבה מאוד זמן על הנאום. ידעו את החומר בצורה מבריקה ובעיקר עבדו על תיאום ביניהן. ענני החשש שליוו אותן התפוגגו מיד. הן זכו לשבחים רבים גם מהאורח המכובד. למרות הכול הן חזרו לכיתה והתקשו לפנטז על הצלחה בתחום. הפצרתי בהן לא לוותר. לחלום גם על הצלחתן העתידית בתחום זה וגם על ההון שיוכלו לצבור. ניכר שהן הבינו והסכימו איתי אבל מה שהופנם יותר מכל הייתה ההבנה בדבר סיכויי ההצלחה שלהן. כבר כיום הן מהוות פחות משליש מסכום הלומדים בכיתת המדעים. הן לא צריכות להיות מתמטיקאיות גדולות כדי להבין את ההסתברות הנמוכה שלהן להתברג בתעשיית המדע ולהצליח בגדול.

פרוייקט "המאיץ המדעי". תיכון בן צבי בגבעתיים. צילום השגרירות האמריקאית בתל אביב
פרוייקט "המאיץ המדעי". תיכון שמעון בן צבי בגבעתיים. צילום השגרירות האמריקאית בתל אביב

על מנת לאתר את התשובה הנשית לאיילון מאסק עלינו קודם כל להגדיל את ההסתברות. קרי להשקיע בפרויקטים דומים לאלו, ורבים וטובים נוספים הקיימים או הנרקמים במשרד החינוך ובערים השונות, שימשכו את הבנות להתמקצעות בתחומי המדעים והיזמות. להנגיש להן דמויות חיקוי ומודל -  נשים וגברים שיאמינו בהן ויגרמו להן להאמין שהן מסוגלות ושהן חייבות להיות מוצלחות ובעלות הון. בעולם שבו בעלי ההון שולטים בפוליטיקה המקומית והגלובאלית ובקרוב גם בחלל ובמאדים. הצלחתן לא רק תיטיב עמן באופן אישי אלא תסייע לשמור על ההישגים הפמיניסטים שכבר הושגו (ועומדים כל הזמן בפני סכנת נסיגה).

ככל שהסטטיסטיקה לחיבור נשים ל-STEM, להצלחה וכסף תגדל כך גם יעלו סיכויינו לנפץ -  יום אחד  - גם את תקרת הזכוכית ואולי לשלוח לחלל משהו פחות גברי ממכונית מעופפת.

*************

ורד כהן ברזילי, יזמת חברתית, מייסדת OUT OF THE BOX – יזמות וחדשנות בחינוך. מפתחת "המאיץ המדעי".