האסוציאציות שעולות בראש שלנו כשאנו חושבים על התמכרות לסמים הן לרוב משפחות הרוסות, נוער בסיכון, עבריינות, פשע, חסרי בית וזנות. הקישור שאנו עושים רחוק מלהיות מקרי וגם מגובה במחקרים אולם על הדרך אנחנו מתעלמים מהעובדה שהתמכרות לסמים כבר מזמן לא שייכת אך ורק לאוכלוסיות המוחלשות בחברה. מספר האנשים, רובם צעירים מאוד, שמשתמשים כבדרך קבע במשככי כאבים, מרקיעה שחקים בעשור האחרון.

הנטייה שלנו לבצע הפרדה מוחלטת בין "סמים שנמכרים בבית מרקחת" ל"סמים שנמכרים ע"י סוחרי סמים ברחוב" מתנגשת פעמים רבות עם המציאות. בפועל, אופיואידים הם משככי כאבים שתפקידם לדכא את מערכת העצבים המרכזית תוך הפחתת היכולת של הגוף להגיב לגירויים.

ומה שעוד יותר מטריד בסיפור הזה הוא שאת הסמים הקטלניים האלה ניתן למצוא בבתי מרקחת תחת שם המותג - Percocet Demerol ,OxyContin. למרות שמדובר במשככי כאבים לגיטימיים, התרופות האלה, בדיוק כמו הרואין, קודאין ומתדון, הן אופיואידים ויש להן קרבנות.

ג'ניס מק'גורי איבדה את בתה, ליז, במלחמה הזו. ליז מתה ממנת יתר של הרואין בשנת 2011 ומאז הפכה אמה לדוברת הלא רשמית של משפחות וילדים שנפלו גם הם קרבן. משימתה כעת היא להילחם בחברות התרופות שממשיכות למכור את החומרים הקטלניים ולשנות את התפיסה הציבורית הבלתי סלחנית כלפי התמכרויות מצב מסכנות חיים. לדבריה, יש להתייחס להתמכרויות אלו באותה מידה של חמלה בה אנחנו מתייחסים למחלות אחרות, כמו סרטן לדוגמה.

"ההתמכרות היא מחלה", מכריזה מק'גורי. "לא כישלון מוסרי".

בראיון עוצמתי עם הבמאית פרי פלץ שהתקיים בשבוע שעבר בניו יורק במסגרת כנס "נשים בעולם 2018", סיפרה מק'גורי את סיפורה הטראגי ותיארה בכנות כיצד בתה, נערה אמריקאית טיפוסית, מתבגרת מלאת חיים, תלמידה מצטיינת, ספורטיבית ואתלטית, התדרדרה במהירות לשימוש בסמים קשים.

לילה אחד, במהלך מסיבה בבית של חברתה לכיתה, הציעו לליז גלולת אוקסיקודון. מדובר במשכך כאבים ממשפחת האופיאטים, המתאים לטיפול בכאבים בינוניים עד חזקים, כגון כאבי מחלות כרוניות, סרטן, כאבים מפציעות קשות או כאבים לאחר ניתוח. הגלולה נמכרת תחת שמות מסחריים רבים כמו פרקודן, פרקוסט, רוקסיפרין, אנדוסט, ואוקסיקונטין. ליז התאהבה בגלולה. היא גרמה לה להרגיש "טובה" ו"חזקה" ועד מהרה היא התמכרה לתחושה.

מק'גורי נזכרת בחוסר האונים המוחלט שחשה- כאילו היא תקועה בסרט "מגרש השדים" – כשהילדה שהיא כל כך אוהבת הלכה ונעלמה לנגד עיניה. "הסם הזה השתלט לגמרי על הבת שלי, הוא כרך את זרועותיו סביבה וסחט את החיים ממנה. הוא תפס בעלות על המוח שלה", היא מספרת בכאב.

גלולה אחת ששינתה את כיוון חייה. ליז

גלולה אחת ששינתה את כיוון חייה. ליז

אחרי שהיא בזבזה את כל הכסף בחשבון הבנק שלה על תרופות במרשם רופא, ליז פנתה להרואין רחוב ובסופו של דבר נכנסה לתוך מעגל חסר תכלית, של גמילה וחזרה לסם ועוד גמילה ועוד חזרה לסם. נואשת, פנתה מק'גורי אל מערכת בתי המשפט והתחננה בפני שופט שיזרוק את בתה לכלא ולא יאפשר לה לצאת עד שתסכים להתנקות. בסופו של דבר, ליז הלכה רחוק מדי. קשה להישאר אדישים כשמק'גורי מתארת את היום שבו קיבלה את הטלפון הנורא מכל. על הקו היה קצין משטרה שבישר לה שבתה נמצא ללא רוח חיים לאחר שנטלה מנת יתר. היא הייתה בת 24 בלבד.

אף על פי שמאז כבר זכו פעילים במאבקים שונים נגד חברות התרופות - כולל המעבר של חוק מסצ'וסטס ב -2016, המחייב הגבלה של שבעה ימים למרשמים חדשים של אופיואידים ותמיכה בחינוך נגד סמים עבור סטודנטים ורופאים כאחד - הניצחונות האלה לא עשו הרבה כדי להרגיע את המגיפה. מק'גורי דיבר על הצורך להגביר בערנות מול חברות התרופות, התערבות ממשלתית, ומתו אפשרויות טיפול מתקדם. והיא דחקה בכולם לרוץ הביתה ולהבטיח שארונות התרופות שלהם יהיו נקיים מתרופות "תמימות" שעשויות ליפול לידיים הלא נכונות.