זה לא נעים להיות מחרבת שמחות אבל מישהו צריך למלא את התפקיד הזה. אחרי הפגנות סוערות של הורים ב- 25 מוקדים בישראל, עם שאגות שבר של ממש ודמעות בעיניים של הורים מיואשים, עלה אתמול המושיע, ראש הממשלה נתניהו, ובשידור חי בפייסבוק בעמוד האישי שלו (הדרך המועדפת אליו לדבר אל העם) הכריז: "מעבר למצלמות, הכשרת פעוטונים ופיקוח יסודי - אני סיכמתי עכשיו עם שר החינוך רפי פרץ שאנחנו נעביר את תפעול מעונות היום למשרד החינוך. זה צעד מתבקש, דיברנו על זה אתמול בממשלה וקיבלנו היום החלטה."

'אז למה את לא מרוצה?' ישאלו בייאוש אלו שחגגו את הצלחת המחאה. 

יש לזה הסבר כפול: האחד, מצער, זה לא בסמכותו של ראש ממשלת מעבר לבצע העברת אגפים ולכן אנחנו מדברים על משהו שיקרה אחרי הבחירות ואחרי הקמת הממשלה - לפני דצמבר אי אפשר לצפות אפילו להחלטת ממשלה בנידון. 

השני מצער שבעתיים - מעונות היום נותנים מענה לכ-120 אלף פעוטות, קצת יותר מ20% מילדי גילאי 0-3, השאר נמצאים במעונות ופעוטונים פרטיים, והפיקוח עליהם, על אף שיהודק בעקבות חוק הפיקוח, יישאר בידיי משרד הרווחה. בכלל, גם הרישום למעונות היום יישאר במשרד הרווחה, וגם הבינוי של מעונות יום חדשים. רק הפיקוח הפדגוגי יעבור למשרד החינוך. 

תאמרו צעד חשוב בדרך? נכון, אבל עד שלא יוחלט שילדי ישראל לא נולדים בגיל שלוש ומגיל אפס צריך לדאוג להם בכל התחומים - רווחה, חינוך ובטיחות, אנחנו נמשיך לשים את הילדים שלנו במסגרות פרטיות, בבתים שהוסבו למעונות ופעוטונים, נתונים לחסדיהם של גננות ומטפלות ונצטרך להמשיך לקוות שאנחנו צודקים בבחירה שלנו. 

צילום: shutterstock

צילום: shutterstock


ומה עם חוק הפיקוח וחוק המצלמות אתם שואלים?

חוק הפיקוח דורש מהאחד בספטמבר מספר דרישות וגם הן ייפרסו על פני כמה שנים. הדרישה הראשונה היא רישוי כי תאמינו או לא, עד עכשיו אפשר היה לפתוח מסגרת לילדים בלי שום אישור. אז כל מעון או פעוטון עם 7 ילדים ומעלה צריך אישור ראשוני, שיונפק על-ידי הממונה על הנושא – מנהל האגף למעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך - וזה לא משתנה גם בעקבות ההצהרה של ראש הממשלה. האישור הראשוני מוודא שאין עבר פלילי למפעיל, העובדים או כל מי שנכנס תדיר לגן. הדרישה השלישית והיא תנאי לרישוי - הצהרה על ביצוע השתלמות בנושא עזרה ראשונה לפעוטות והתנהלות בטוחה אבל גם זה לא לכל העובדים בגן אלא רק ל-40%. הדרישה הזו לא תהיה תחת פיקוח באחד בספטמבר. והדרישות האחרונות הן הקשות מכל למפעילי המסגרות:  מיקום הגן והמבנה – שהגן יהיה ממוקם באזור ראוי, ללא סיכונים ומפגעים סביבתיים, תנאים נאותים שיקבעו על ידי הממונה (תברואה, בטיחות, הסמכה, ביטוח, תזונה ועוד).  ויותר מזה - זה דורש מהם אישורי עירייה מחודשים כי למעשה עד היום הם עובדים במבנים שנחשבים מגורים ועכשיו יצטרכו להיחשב כעסקים - אישור עירוני יכול לקחת שנים ולעלות מיליונים (לא כולל הארנונה שתעלה). העניין הזה דורש תקנות אבל אין עדיין כאלה ומשפוזרה הכנסת לא יתקינו כאלה, אתם יכולים לחשב לבד כמה זמן ומתי זה ממש יקרה.

ומה עם חוק המצלמות?

חוק מצלמות חובה בכל פעוטון וגן נותן תמריצים למי שיתקין מצלמות כבר השנה, אבל בפועל הפיקוח על קיום המצלמות ייחל רק בשנה הבאה. אין בחוק הפיקוח כל דרישה לפיקוח פדגוגי או דרישה להסמכה כמטפלת או גננת,

אם ניקח כדוגמא את מפקחי הבנייה - עד 2018 היו בישראל רק 70 מפקחי בנייה. עכשיו אתם יכולים לשער כמה מפקחי לעניין הגנים הוכשרו כבר (אפס). משרד הרווחה מפרסם עכשיו את מספר הפקחים שיש ברשותו כרגע- 22 מפקחים כלומר מפקח על כל 12,000 ילדים. אתם מבינים מה זה אומר. אם הפיקוח לא מועבר מיידית בכל האספקטים שלו ולכל מסגרות החינוך לאחריות משרד החינוך שברשותו מערך פיקוח מסודר, המצב לא באמת ישתנה בשנים הקרובות.  

אז מה יקרה בעקבות ההצהרה של ראש הממשלה?

בפועל בזמן הקרוב ממש כלום. ואחר כך? אחר כך יהיו אלו מעונות היום של נעמת, ויצו, ואמונה שיהיו תחת פיקוח משרד החינוך אבל הם, זאת יש לומר ביושר, עובדים עם מערך פדגוגי שלם כולל פסיכולוגים ומדריכים ותזונאים וכ'ו וכ'ו, הם כבר מפוקחים ויש בהם מספיק אנשי צוות לפקח אחת על השנייה.   ומה לגבי השאר? 

כדי ששאר הילדים יזכו לטיפול שמגיע להם, המחאה צריכה להימשך. אין לנו שום פריבילגיה אחרת כי החגיגה עכשיו בעיצומה אבל את הפיקוח הדרוש כרגע אנחנו לא מקבלים. 

***

אם הילד/ה שלכם חוו מקרי אלימות במסגרות בהן שהו, פנו אלינו. און לייף מבטיחה לפרסם את העדויות, רק כך נוכל להעלות את המודעות ולשנות את המצב הקיים. אנחנו באון לייף ממשיכות לסקר את מחאת ההורים נגד מטפלות מתעללות תחת ההאשטאג #לאמפקיריםאתהילדים  #onlife. 

מחאת ההורים נמשכת. ביום רביעי 17.07 בשעה 19:00 שוב יוצאים לרחובות כי "ילדינו לא הפקר". ההפגנות יתקיימו במספר מוקדים. כל הפרטים  ובעמוד הפייסבוק הורים בזכות  ובעמוד האירוע הזה