רפי פרץ פוגע לא רק בלהט"בים, אלא בכל מי שמאמין בשוויון
דעותיו החשוכות של השר הזמני רפי פרץ הן לא עניין חדש, אבל בראיון האחרון ל"7 ימים" הוא הצליח לנרמל את הכהניזם, ובניגוד למה שאפשר אולי לחשוב, זה לא פוגע רק במיעוטים או בקהילה הגאה, אלא בכל מי שבאמת חי על פי "ואהבת לרעך כמוך"

ביום שישי התפרסמה כתבה במוסף "7 ימים" עם שר החינוך הזמני רפי פרץ שבה חזר על אותם דברי בלע שסיבכו אותו בראיון טלוויזיוני עם דנה וייס ביולי האחרון. אז הוא אמר שביצע טיפולי המרה, הפעם לשאלה אם אחד מילדיו היה מגדל נטייה מינית שונה, הוא ענה: "ברוך השם הילדים שלי גדלו בצורה טבעית ובריאה".
ספק אם איסור על אוננות או "זרע לבטלה" עליו מגדל רפי פרץ את משפחתו הענפה הוא דבר טבעי ובריא, אבל להבדיל ממנו, אינספור ליברלים הצליחו לעבור גם ראיונות טלויזיוניים וגם ראיונות בעיתונות מבלי לבטל בהתנשאות ושנאה דרך החיים שלו.
לפני חצי שנה פרץ בישר בנונשלנטיות לוייס ההמומה שהוא בעד אפרטהייד, הפעם הסביר שהפלסטינים בשטחים יוכלו "לחיות חיים טובים ונורמליים ולהצביע בבחירות המוניציפליות שלהם". מזל שאף אחד במדינת ישראל לא לומד היסטוריה, כי זכויות מוניציפליות בלבד זה בדיוק מה שניתן לשחורים בדרום אפריקה תחת משטר האפרטהייד, שבו במקרה לגמרי הומוסקסואליות היתה מחוץ לחוק, הפלות היו מחוץ לחוק, לנשים היה אסור להחזיק חשבון בנק משל עצמן, ותחת הסלוגן "נפרדים אבל שווים" ילדים שחורים בבתי ספר קיבלו הרבה הרבה פחות תקציבים מילדים לבנים.
אבל בכל זאת היה משהו חדש בראיון ב-"7 ימים" וזה נרמול מלטף של הכהניזם. רפי פרץ תיאר את איתמר בן גביר כ"אדם רך ושותף לגיטימי". להזכירכם, מדובר באדם שהיה חבר בארגון טרור שמחוץ לחוק בישראל וכל מדינות המערב, שמוחרם על ידי איפא"ק (ארגון הלובי היהודי החזק בארה"ב), שהורשע בסדרה ארוכה של הרשעות, כולל הסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור; אדם שתלה תמונה של הטרוריסט הכהניסט ברוך גולדשטיין בסלון ביתו ומל את בנו סמוך לקבר שלו. אני חוזרת - מל את בנו סמוך לקבר של ברוך גולדשטיין (וזה גם רק כי צה"ל אסר עליו למול אותו על הקבר עצמו והפך את המתחם הקבר לשטח צבאי סגור כדי למנוע התלקחות). כנראה שלרפי פרץ ולי יש הגדרה מאוד שונה של מה זו רכות.
בנוסף הוא אמר שהוא מעריך את אילת שקד, אבל לא בגלל פעילותה הפוליטית, אלא משום שהיא נשואה לטייס והוא יודע כמה אחריות נופלת עליה כשהוא לא בבית.
כך למשל איציק חולדי, מנהל תיכון בגבעת ברנר, שלח הודעה לקהילת בית הספר שלו:
"השבוע יוקדשו שיעורי החינוך בבית הספר שלנו ללימודי חלק ממטרות החינוך הממלכתי כפי שעודכנו על ידי כנסת בשנת 2000:
* לחנך אדם להיות אוהב אדם.
* להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות יסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים.
* להעניק שיוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה.
* להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית ושל קבוצות אוכלוסייה אחרות במדינת ישראל ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל".
נכון לכתיבת מילים אלו, גילוי הדעת שהורי מחאת הדגל השחור הפיצו בין אנשי ונשות חינוך מונה מעל 200 חתימות של מנהלים ומנהלים, מחנכים ומחנכות, והוא עתיד להתפסם בעיתון מכספים שגויסו מהחותמים.