הנה, שחור על גבי לבן, בנים על גבי בנות- האונס הבא מונח על השולחנות של כולנו. ממש כאן לפניכם ולפניכן:
 
הבוקר נתקלתי בפוסט שפירסמה הדס שטייף. אלו חלק מהכרזות שתלמידי כיתה י"ב  הכינו כקבלת פנים לבנות כיתה יו"ד החדשות שהתחילו את שנת הלימודים. זה קרה באחד מבתי הספר הטובים באזור המרכז, בית הספר כצנלסון בכפר סבא, בשבוע שעבר, ערב תחילת שנת הלימודים. אחד המורים תפס אותם רגע לפני שנתלו. מנהל בית הספר גילה והנערים הושעו (איזו משמעות יש להשעות תלמיד שלומד ממילא מרחוק בבית?)

אלו חלק מהכרזות שתלמידי כיתה יב הכינו כקבלת פנים לבנות י החדשות. זה קרה בשבוע שעבר ערב תחילת שנת הלימודים. מנהל בית הספר...

פורסם על ידי ‏‎Hadas Shtaif‎‏ ב- יום ראשון, 6 בספטמבר 2020

 
כתובת הגרפיטי שבתמונה השנייה רוססה הבוקר יום שני בביה"ס רבין באותה העיר, אולי כתגובה לפרסום הסיפור מבית הספר המקביל. הכתובת נמחקה. וזהו.  
 
ושלא תהיינה שום טעויות - זו בדיוק הבעיה! אם הילדה **שלי** הייתה מגיעה לבית ספר חדש וזו קבלת הפנים שהייתה מחכה לה - אני הייתי דואג באופן אישי שאותו מנהל בית ספר לא ינהל אפילו גינת משחקים עד שיטפל בבעיה עצמה, ולא רק "ישעה". הייתי נעמד מול משרד החינוך עד שיטפל בהנהלת בית הספר עצמו. לא הייתי נותן לאותם מנהלי בתי ספר רגע של מנוחה. הייתי הולך לכל אחד מהורי אותם תלמידים שהכינו את הכרזות ומנער להם את הצורה. הייתי נותן להם להבין שעכשיו, לא בעוד רגע, לא בעוד שבוע, ולא בעוד חודש - הרגע, הם צריכים לתפוס את הבנים שלהם ולבדוק מה הם עשו לא נכון לאורך הדרך, ואיך אפשר לתקן. מערב את כל העולם ואשתו עד שהשכבה הזו, בבית הספר הזה, עם המנהל הזה, וצוות המורים הזה, הייתה מחנכת את עצמה מחדש. 
 
 
ולא, שאף אחד לא ימכור לי שזו "השתובבות נעורים" ושזה "צחוקים בין ילדים". אותם ילדים יאחזו בM16 בדיוק בעוד שנה מהיום ויסתערו על מחבלים. אותם "ילדים" יתחילו להביא ילדים חדשים לעולם בעוד כמה שנים מהיום.  
 
הבעיה מתחילה בהתעלמות מהבעיה. הבעיה מתחילה בזה שדבר כזה מתרחש, והטיפול בו הוא דרך הרחקת המחשבה, במקום הבנה מה גרם לה ושינוי שלה. שלא תופסים את אותם "ילדים" בני 17 ושואלים אותם מה לעזאזל עבר להם בראש כשהם כתבו את זה. איפה זה התחיל. ומה צריך לעשות כדי שזה ישתנה אחת ולתמיד. 
 
הבעיה מתחילה בזה שאין לכבוד. שמנהלי בתי ספר חושבים שדבר כזה יכול לקרות והם יכולים להרשות לעצמם לעבור על זה בשתיקה. וכן, להשעות זה לשתוק. אותו מנהל או מנהלת בית הספר צריכים לשבת עכשיו במשרד שלהם, לתפוס את הראש, ולתלוש שערה שערה ולשאול את עצמם איך דבר כזה קורה אצלם בבית הספר, ומה הם הולכים לעשות אחרת כדי שזה לא יקרה יותר. 
מתוך הפוסט של הדס שטייף

מתוך הפוסט של הדס שטייף

 
הבעיה מתחילה בזה שמשרד החינוך לא מתערב. בזה ששר החינוך לא שולח צי של מטפלים התנהגותיים להבין מה צריך לשנות במערך ההסברה והחינוך במדינה שלנו כדי שבנות שעולות לתיכון לראשונה לחייהן לא תתקבלנה בשלטים כאלו. שזה ביזיון שאני בכלל צריך לכתוב את זה. 
 
והבעיה מתחילה בזה שאנחנו צועקים את הבעיה, אבל אנחנו פשוט לא מטפלים בה. 
 
אז כן - הנה האונס הבא מונח מול כולנו על השולחן, ואנחנו ממשיכים לשים מסיכה על הפה, אבל שוכחים להוריד את זו שיש לנו על העיניים. 
 

חלאס! מחר שביתה! 07:45 הפגנה בשערי התיכונים כצנלסון ורבין בכפר סבא. בואו באדום לאירוע ההפגנה: bit.ly/2ZdtSyd

פורסם על ידי ‏‎Moran Michel‎‏ ב- יום שני, 7 בספטמבר 2020