כשצרכני הזנות מבינים שהסטודנטית שבחרה לעשות כסף קל בזנות הוא מיתוס שחוק

"שלום, הגעתי לג'ון סקול? אני הולך לזונות באופן קבוע, אני רוצה להפסיק, את יכולה לעזור לי?" כ-20 צרכני זנות התקשרו למספר הטלפון של "ג'ון סקול ישראל" שהקמתי לפני כ- 8 חודשים. הם מתקשרים כדי להצדיק בפני את מעשיהם, כדי להסביר מדוע הם עושים זאת, כדי להתנצל, כדי להפסיק. אף אחד לא מכריח אותם להתקשר, הם מתקשרים כי המודעות עלתה והתקשורת יותר ויותר חושפת את זוועת הזנות, הם מתקשרים כי החוק לאיסור צריכת זנות עבר בקריאה טרומית והם מבינים שבקרוב יחשבו כעבריינים, הם מתקשרים כי הם פתאום מבינים ש"הסטודנטית שבחרה לעשות כסף קל בזנות" הוא מיתוס שחוק. ואני מקשיבה להם, שומעת את "הצד" שלהם בהבנה וקבלה, כי המוטו של ג'ון סקול הוא: "לא שופטים, לא כועסים".

הג'ון סקול הראשון (המונח "ג'ון" מקורו בסלנג במדינות דוברות אנגלית, שם המילה" ג'ון" מייצגת גבר שצורך זנות). נוסד בסאן פרנסיסקו ב- 1995 בשיתוף פעולה בין פרקליטות המחוז ובין נורמה הוטלינג ז"ל (שהייתה שורדת זנות) שייסדה אתS.A.G.E-Standing Against Global Exploitation - המרכז הראשון לשיקום נשים וצעירות ממעגל הזנות. התכנית בסן פרנסיסקו חייבה גברים שנתפסו על קנייה ושידול זנות, להשתתף בסמינר של שמונה שעות, בו שמעו על נזקי הזנות עבורם ועבור הנשים שבזנות, משמעות ההליך הפלילי, תחלואה כתוצאה מהזנות ומפגש עם נשים שורדות זנות. סירוב היה עולה להם במאסר בפועל.

ג'ון סקול בעולם

בארה"ב ישנם יותר מחמישים מרכזים של ג'ון סקול. בקנדה 20 מרכזים, באנגליה 15 מרכזים ואחד בדרום קוריאה. הפעלת המרכזים ממומנת מהקנסות שצרכני הזנות משלמים (בסביבות 400$), כאשר ישנם עודפים, הכסף מנותב למרכזי השיקום. ישנן ערים בהן תכנית הג'ון סקול מורכבת מהשתלמויות הנמשכות לאורך יום אחד או כתכנית מתמשכת של כמה מפגשים. הנושאים המובאים בפני צרכני הזנות הם: השלכות מעשיהם על הנשים בזנות, השלכות צריכת הזנות על החברה והקהילה, שומעים עדות מאישה קורבן זנות, הם לומדים על ההשלכות הבריאותיות והשלכות ההליך הפלילי על חייהם. נושאים נוספים שעולים הם התפתחות מגדרית גברית, קבלת החלטות ואחריות, פיתוח ושימור של מערכות יחסים מיטביות, ניהול כעסים, סחר בנשים, סרסרות, התמכרות למין, השפעת צריכת הזנות על בת הזוג והילדים והקשר בין פורנוגרפיה, זנות וסחר בנשים.

מתוך: https://lookism.net/Thread-PHOTO-John-schools-where-men-arrested-for-soliciting-prostitutes-are-reeducated

אחוזי הרצידיביזם, חזרה על העבירה, מאוד מעודדים. לדוגמא: בעיר מיניאפוליס ((Minneapolis שבמדינת מינסוטה  (Minnesota שבארה"ב מתוך מעל 700 גברים שהשתתפו בג'ון סקול, נמצאו 0.43% רצידיביזם. בסן פרנסיסקו שבקליפורניה, מתוך 6445 גברים 4.5% נתפסו שוב.

"במשך שנה הלכתי למכוני עיסוי בבת ים. כל חודש חצי מהמשכורת שלי הלכה על זונות. אני תמיד מקפיד לא לשאול כלום, עד שיום אחד נכנסה לחדר אישה בת 40, שאלתי אותה למה היא פה, היא ענתה שיש לה ילד ושהיא צריכה את הכסף. זה גמר אותי. חשבתי על הילד שלי. השארתי את הכסף ויצאתי, יותר לא הלכתי. זה שבר אותי, לא חשבתי שיש גם אימהות בעסק הזה. הן באמת סובלות כמו שאומרים? חשבתי שהן נהנות".

עפ"י ממצאי הסקר הלאומי של משרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים, שפורסם באפריל 2016, כ- 12,000 נשים גברים, קטינים קטינות וטרנסיות במעגל הזנות בישראל. 95% מהם נשים. מתוכן 1260 קטינות. 62% אימהות לילדים. 90% - 70% דיווחו שעברו התעללות (לרוב מדובר בהתעללות מינית) בילדותן. 95% עברו התעללות פיסית בזנות.

"אני בן 20, למדתי בפנימייה", סיפר לי הצעיר שעד מהרה החל לבכות, "הלכתי פעמיים לדירות ברחוב  המסגר ופעם אחת למועדון חשפנות ה "גו גו גירלס" בתל אביב. לא הבנתי אז את מה שאני יודע היום והיום אני מתחרט. אני יודע שעשיתי מעשה איום. לא יכול להפסיק לחשוב על מה שעשיתי. בחיים לא אחזור על זה. לא ידעתי על זה כלום, לא תיארתי לעצמי שהן לא בחרו להיות שם, שהן סובלות, רק שנחשפתי לכתבות ולעדויות במיוחד בעמודwhen he pays, פתאום הבנתי. בחיים לא שמעתי על זה כלום, לא בתיכון ולא ביסודי. אני לא מדבר על זה עם אף אחד, אבל אני כן אומר לחברים שלי שהולכים לזונות בדירות או במועדונים שזה לא בסדר".

ג'ון סקול ישראל

מיהו אותו צרכן זנות?

רוב הגברים הצורכים זנות הינם גברים נורמטיביים בעלי משפחות, שההבניה החברתית אליה צמחו המתירה ומעודדת זנות, והמיתוסים בהם הם מחזיקים שהנשים בוחרות ב"מקצוע" עבור "כסף קל", סוללים עבורם את הדרך לצריכת זנות. צריכת הזנות מסבה לגברים קשיים ונזקים בחייהם - הם משקרים לסביבתם ונושאים בהוצאות כספיות עצומות על חשבון הבית והמשפחה. ישנם לקוחות שמביעים סלידה וחרטה, אבל ממשיכים לשכנע את עצמם שאין פסול במעשיהם.

לא מעט שיחות שקיימנו בג'ון סקול ישראל חושפות התייחסות מעוותת ומקוממת כנגד נשים, שנדרשת להן מידה גדולה של איפוק בשביל רק להקשיב. "אני בן 53, הולך לזונות כבר שנים. אני דתי, לא חובש כיפה אבל מניח תפילין והולך לבית כנסת. הן פשוט אוהבות סקס. הצלחתי להביא שתי זונות לאורגזמה. אני חושב שצריך למסד את הזנות. כל גבר בעולם, אם הוא לא הומו ורואה אישה וחושב עליה מבחינה מינית, חוץ מאשתו והבת שלו. אלוהים ברא את האישה שהיא דבר יפה עם שדיים ונקבים. כל גבר שרואה אישה חושב אם היא שווה זיון. הפמיניסטיות רוצות לסרס את הגברים".

הזנות מתקיימת בגלל הביקוש. צרכני הזנות מקבלים גיבוי חברתי לצריכת זנות מאחר והחברה, שבויה במיתוסים. אחד הצידוקים לכך הוא מיסוד הזנות. חברה המעוניינת למגר את הזנות, תפעל לחקיקת החוק לאיסור צריכת זנות ובמקביל, לשינוי הגישה הציבורית כלפי צריכת זנות. האוכלוסייה החשובה ביותר שיש לשנות את גישתה היא צרכני הזנות.

הכרתי צרכני זנות שמתקשרים כדי לקבל אישור ממני בטענה ש"אין להם ברירה" ובכלל אם נעשה עוול הרי שהוא כלפיהם. ש', בן 43, רווק: "הרבה פעמים אני מרגיש שהן לא רוצות להיות איתי. אני יודע שאני לא ריצ'רד גיר, אבל גם אני בנאדם. הן מאיצות בי ואז אני לא מצליח וזה עוד יותר מעצבן אותן. הן לא מחייכות, לא זזות, שוכבות כמו שק תפוחי אדמה ואני מרגיש שהן עושות טובה. אני לא מבין, אני משלם הרבה כסף בשביל השירות ולא מקבל תמורה. המחירים כל כך גבוהים, מבטיחים חצי שעה ואתה בקושי רבע שעה בפנים. הן לא מוכנות להתחבק או להתנשק. אני הקורבן פה".

את החותמת לניקוי מצפונו הוא לא יקבל ממני, מה שהוא כן קיבל הוא הסבר מדוע תיאורו ממחיש באופן מדויק את הזוועה של הנשים שצריכות לסבול את המגע הדוחה של גבר זר על גופן ובסופו של דבר להיחדר ע"י אותו גבר ממנו הן סולדות. נשים בזנות מתארות את הסיטואציה הזו כעינויי גוף וכדי לאפשר ולשרוד את הזוועה הן חייבות להפעיל מנגנונים דיסוציאטיביים, כלומר, להתנתק מגופן. ההשלכות הנפשיות לכך הן הרסניות. לאחר תקופה בזנות הנפש כבר לא מצליחה להפעיל את המנגנונים הדיסוציאטיביים, אבל  מכיוון שהן חייבות להיות מעורפלות ומטושטשות בתודעתן על מנת לשרוד, הרי שבשלב הזה נכנסים הסמים והשתייה ומכאן ההידרדרות מהירה. מבחינה משפטית "המפגש" בין צרכן הזנות לאישה בזנות אינו מוגדר כאונס, אבל מבחינה נפשית, נשים בזנות מעידות שהחיים בזנות הם אונס מתמשך.

כמעט בכל המקרים אפילו כשהשיחה מתחילה מצד הגברים בחשדנות, כעס והאשמות כלפי "הפמיניסטיות" המנסות להשתלט על רצונם של הגברים, כשהם נחשפים למשמעות החיים בזנות, ומבינים מה קורה לאישה באותה חצי שעה בה הם "מקבלים שירות", לא רק שהגישה משתנה, הם מאשרים את הסבל והסלידה ומכירים בניצול שהם גרמו ובחרו להתעלם ממנו. את סיפור "הסטודנטית שעושה הרבה כסף ונהנית מהסקס" הם כבר לא יכולים לספר לעצמם. ככל שהשיחה מתקדמת והם חשים ביטחון ואמון, אני שומעת על בדידותם, על הכעס העצמי, על תחושת הגועל והבחילה, על האכזבה שהם חשים מאורח חייהם ומההבנה שהם בצד המנצל. בסוף השיחה הם מודים לי על ההקשבה על המידע על תשומת הלב ומסיימים בביטוי: "עבודת קודש". אני יכולה להגיד באופן מוחלט שכל הגברים שהתקשרו לג'ון סקול מבקשים ממני בעצם להציל אותם מעצמם.

לעמוד הפייסבוק ג'ון סקול ישראל

טלפון ליצירת קשר לג'ון סקול ישראל- 050-3000702