פרשת אונס מזעזעת במיוחד עלתה לכותרות בקניה בימים האחרונים.

לפני מספר ימים פרסמה אישה בשם מילדרד אוויסו (Mildred Owiso) בקבוצת צרכנים קנייתים בפייסבוק (Buyer Beware) פוסט על מכרה שלה שילדה תאומים בניתוח קיסרי בבית החולים הציבורי הגדול בקניה ובמערב אפריקה כולה, Kenyatta National Hospital (KNH). התינוקייה בבית החולים הזה נמצאת שתי קומות מתחת למחלקת היולדות, וכדי להניק ולראות את הרכים הנולדים על האימהות ללכת ממחלקה למחלקה. האם הטרייה טענה שכשעשתה דרכה להנקה לילית נתפסה במסדרון על ידי חבר צוות שניסה לאנוס אותה, היא צרחה והתוקף ברח.

בעקבות החשיפה התפרסמו תלונות דומות, מיולדות וממטופלות אחרות, לצד תלונות על גניבות וכיוס כדבר שבשגרה בבית החולים. במהלך סוף השבוע פרצה מחאה ברשתות החברתיות תחת ההאשטאג #EndKNHRot. עם התפתחות הסיפור סומנו התוקפים בעיקר כחברי צוות חדר המתים. נטען נגדם שכאשר נכנסו באקראי עם האמהות הטריות למעלית, עשו שימוש בקרבתם לגופות כדי להפחידן וכך הכניעו אותן. נשים שונות הגיבו לפוסט בסיפורים על המסדרונות האפלים והמפחידים שהיה עליהן לחצות בשעת לילה כדי להגיע לתינוקות, מה שהותיר אותן חשופות לתקיפה ולהטרדות. אחת המתלוננות סיפרה שהייתה תחת השפעת הרדמה בעקבות ניתוח, כאשר הוחזרה למחלקה השתמש איש הצוות במעלית שירות צדדית ובתוכה החל לגעת בשדיה ובאיבר מינה כשהיא חסרת אונים. הוא צחק על כך שהיא מתקשה לזוז או להתנגד לו בשל השפעות ההרדמה. בהמשך פורסמו ידיעות על כך שתלונות דומות ואחרות קיימות כבר שנים במוסדות רפואיים ברחבי המדינה, אך נדיר שמדווח עליהן לרשויות.

המשטרה שלחה צוות מיוחד מהיחידה לחקירות פליליות הכולל חוקרי מז"פ, כדי לבדוק לעומק את ההאשמות ומשרד הבריאות הורה להנהלת בית החולים לפתוח בחקירה עצמאית.

בבית החולים בחרו תחילה להגיב בהכחשה גורפת. גורמים בהנהלה טענו שמדובר בשקרים ושכל הסיפור הוא מסע הכפשות על רקע פוליטי. הם חוזרים ומדגישים שאף מתלוננת לא הגישה תלונה רשמית לבית החולים עצמו או למשטרה. לטענתם הבדיקות הפנימיות מטעמם, וגם ממצאי החקירה המשטרתית לא העלו שום הוכחה חותכת שהמקרים אכן אירעו במציאות. באתר הDaily Nation פורסמה כתבה ובה פירוט של ממצאי החקירה הפנימית שבוצעה לכאורה בבית החולים שעשויים להפריך את דברי המתלוננות: ההנקה נעשית במשמרות במרווחים של שלוש שעות, כשהמאוחרת בהן היא בשלוש לפנות בוקר, ואילו עובדי חדר המתים מתחילים את משמרת הלילה, שבמהלכה נטען שהתרחשו התקיפות, רק בשעה שלוש. עוד נכתב שקיימים נהלים ברורים המורים לצוות להשתמש רק במעליות השירות, כך שאין להם אפשרות להיתקל במטופלות. צוין גם שבכל המחלקות מוצבים שומרים, דלתות הכניסה נשמרות סגורות וישנה מערכת מצלמות אבטחה הפרושה ברחבי בית החולים, והמעבר על החומר מהמצלמות לא העלה ראיות לפעילות חשודה. כמו כן טען אחד הרופאים שבשל תחנת האחיות המוצבת בכניסה למחלקה, רמת האבטחה הכללית, והדרך הקצרה בין מחלקת היולדות לתינוקייה – אין סיכוי שיוכל להתרחש אונס בלי שיבחינו בו. יש לציין שהתיעוד המצולם נשמר רק במשך חודש ואז נמחק.

מנכ"לית בית החולים טענה שעל הקנייתים להתעלם מההאשמות, שצצו רק במדיה החברתית ואינן מבוססות וחטפה על כך קיתונות של ביקורת. בהמשך אמרה שלא התכוונה להכחיש את ההאשמות אלא שהתייחסה לממצאים שנאספו עד כה, לפיהם לא נרשמו תלונות בבית החולים וגם למשטרה לא פנו מתלוננות באופן רשמי, כך שנכון לעכשיו הן חסרות בסיס. היא הוסיפה שהיא "אישה ואם לפני שהיא מנכ"לית" ולכן אינה יכולה להתייחס להאשמות בביטול, אך שאינה מבינה מדוע הנשים לא פנו למרכז למניעת אלימות שהוקם בבית החולים. היא אמרה שלו היא הייתה מותקפת היא לא הייתה פשוט שותקת אלא נלחמת, והוסיפה שאם קרו כל כך הרבה מקרים איך זה שאף אחת לא נחשפה ואמרה שהוטרדה אלא רק ברשתות החברתיות? היא ציינה שכל עובדי בית החולים עוברים בדיקת רקע לפני הקבלה לעבודה ונדרשים להציג מעין תעודת יושר.

אימהות טענו כנגד הדברים באלו שהאחיות הורו להן לצאת ולחזור כקבוצה בשעות ההנקה הלילית. האחיות הזהירו שעדיף לנשים שלא להשתמש במעליות בשעות הלילה אך אם בדרכן יראו גבר במעלית, אל להן להיכנס אליה אלא לרדת במדרגות. כמו כן הנחו את היולדות לחזור למחלקה אם הן שומעות צלילי עגלות שירות מתקרבים במסדרון. הנחיות אלו מוכיחות שהייתה מודעות כלשהי לקיומו של איום על היולדות במסדרונות בית החולים.

בעקבות הפרשה התארגנה בניירובי הפגנה של נשים קנייתיות (לצד פעילי זכויות אדם), הקוראות לחקירה ציבורית ולפיטורי הנהלת בית החולים. אחת הפעילות שיצאה להפגין אמרה שהתגובה הראשונית של בית החולים הייתה הכחשה גורפת ותיוג המתלוננות כשקרניות. היא הוסיפה שזו לא הדרך להתמודד עם האשמות קשות כל כך, ושבמקום לחקור מכחישים על מנת שהעניין יתמסמס לאיטו וישכח, ולכן יש לצאת למחות. בין השלטים שנראו בהפגנה היו "אונס הוא פשע. אין לעשות לו נורמליזציה" ו"אנחנו מטופלות, לא טרף קל." המפגינים צעדו בניירובי וחסמו את התנועה עד שהגיעו לפתח בית החולים, שם נתקלו בהפגנת נגד של כמה עשרות מעובדי בית החולים המגנים על שמם ועל השם הטוב ש מקום עבודתם. העובדים טענו שמכפישים אותם ללא סיבה ואיימו לפתוח בשביתה אם המתלוננות לא יפנו למשטרה ויגישו תלונה רשמית. בין שתי הקבוצות התפתח עימות שדרש את התערבות המשטרה, במהלכו קראו העובדים !Mmelipwa !Mmelipa (שיחדו אתכם!) לעבר המפגינים, שענו שלא קיבלו דבר (Hatulipwi!).

בעקבות ההצהרות החוזרות והנשנות על היעדר תלונות רשמיות פנתה הסוכנות להגנת עדים בקריאה למתלוננות המפוחדות להגיע ולמסור עדות, תוך הבטחה לשמור על שלומן ועל ביטחונן. התקשורת המקומית מדווחת שבית החולים שכר מאבטחים פרטיים ובוחן תכנית להעברת מחלקת היולדות קרוב יותר לתינוקייה.

בהקשר זה, חשוב לציין שקניה היא מדינה מושחתת ושוחד הוא עניין שבשגרה. על בסיס יומיומי מתנהלים החיים כאן באמצעות שוחד כספי או אחר, לשוטרים, לפקידים ולכל בעל סמכות. אין דברים רבים שאי אפשר לפתור באמצעות שוחד וכך נקברים מחדלים רבים, חקירות נעצרות ועדויות נעלמות. גם הגופים הממשלתיים מושחתים ונוטים לדאוג לאינטרסים שלהם, כך שהאמת לא בהכרח תצא לאור.

מאמר דעה שהופיע באחד העיתונים הגדולים בניירובי פותח בהבעת זעזוע מהמקרה וקושר את הסיפור לפערים החברתיים העצומים בקניה. הוא טוען שכאדם עני בקניה, אפילו חוויותייך האישיות ביותר עלולות להפוך למושא חקירה ובדיקה מדוקדקת, רק כדי שלא יפגעו במישהו מ"האנשים החשובים" בצמרת. למה כל הנשים האלה לא יכולות פשוט להיות אסירות תודה שהיה מקום בו יוכלו ללדת תמורת סכום שיוכלו להרשות לעצמן, ולהתעלם מכל המטרדים "השוליים" שבאים איתו, הוא מוסיף בסרקזם. בהמשך אומר הכותב שדברי המנכ"לית על היותה "אישה ואם", אשר נועדו להפגין הזדהות, אינם אמינים בעיניו. הוא מוכן להתערב שהיא או ילדיה מעולם לא נאלצו לקבל טיפול בבית חולים ציבורי. הוא מונה רשימה של עוולות וזוועות שעמן נאלצים האזרחים הפשוטים להתמודד מדי יום וטוען שהעשירים אפילו לא יודעים על קיומן כי הם מנותקים, מתבצרים במכוניותיהם היקרות, בשכונות הפאר ובמתחמי הקניות השופעים כל טוב – שכולם סגורים בפני עניים. המדינה מנציחה את המצב, כך שלמי שנולד למשפחה ענייה יש סיכויים נמוכים ביותר להתקדם למעמד גבוה יותר. כך שפרשת האונס המבישה אינה מקרה חריג בבית חולים שתפקודו כשל, אלא מהווה רק סימפטום אחד לגישה המפלה עניים שמאפיינת את החברה הקנייתית.