דני ביטון נעצר בחשד לביצוע מעשה מגונה. אל תשחקו אותה מופתעים
דני ביטון, אביו של אייל גולן, נעצר בחשד לביצוע מעשה מגונה. אם מדינת ישראל מכניסה עבריין מין לכלא לשנתיים, היא לא יכולה להיות מופתעת כש-11 חודשים אחרי שחרורו, הוא חוזר לסורו
ביטון: מה קורה נסיכה?
קטינה: הכל טוב.
ביטון: אם אני לא שומע כל בוקר את הקול שלך, לא עובר לי היום.
קטינה: מה...? היום יוצאים?
ביטון: בטח. מה זה הצעקות האלה?
קטינה: בבית ספר, בבית ספר, כואב לי הראש כבר מהם.
ביטון: את רוצה שבערב נבוא נאסוף אותך?
קטינה: כן, יוצאים.
ביטון: בדיוק, אני, את ו... את מי את מביאה? אמרת (שאת) מביאה עוד אחת.
קטינה: את...
ביטון: תביאי מה שיהיה, גם כן אחרת, זורמת, לא חשוב...
***
ביטון: מי שנשאר בסוף הכי מרוויח זו רק את, ומי שתרוויח לכל אורך הדרך זו רק את והם רק... עוד מעט יש לנו אילת, יש לנו רומניה, יש לנו היכל התרבות, יש לנו קיסריה, יש לנו חיפה, יש לנו ירושלים, יש לנו ממילא, יש לנו בנייני האומה, ים של הופעות, ים של זה... כל הופעה את באה איתי באוטו הגדול, נהנית מכל רגע.
קטינה: טוב דני.
ביטון: מבינה?
קטינה: אתה חיים שלי.
ביטון: ואת נוסעת איתנו ונהנית, ומה שאת צריכה אל תדאגי. מה שתצטרכי סיגריות, בגדים, נקנה לך, נביא לך, כי קודם כל את ילדה סבבה. את מי את אוהבת הכי הרבה בעולם?
****
שנתיים.
שנתיים מאסר בלבד קיבל האיש שחתום על הדיאלוגים המזוויעים האלה ועל עוד רבים וטובים. ניחשתם נכון. קוראים לו דני ביטון, הוא אבא של אייל גולן, גבר בן 67. בסופו של דבר, הוא הורשע במסגרת עסקת טיעון בשורה של עבירות מין בקטינות. בעת ביצוע המעשים הוא היה בראשית שנות ה-60 לחייו. הקרבנות שלו היו נערות בגיל ההתבגרות שמעריצות את הבן שלו.
עוד מקרה של ניצול מובהק, של חזק מול חלש, של אלימות מינית נגד קטינות, של שימוש בכוח – סימבולי או אמיתי – על האוכלוסייה שזקוקה יותר מכל להגנה של החברה.
מה העונש על האלימות הזו? ובכן, תלוי את מי שואלים. אם תבצעו משאל עם סביר להניח שמרבית האזרחים במדינת ישראל היו מעדיפים לתקוע את דני ביטון מאחורי סורג ובריח עד יומו האחרון ולא רק בגלל ש"מגיע לו" אלא יותר בגלל שלא מגיע לילדים שלנו.
בני אדם נורמאליים רגישים לילדים שלהם. אנשים נורמאליים מבינים שתפקידו של אדם מבוגר הוא לשמור על ילדות ולא לנצל את התמימות והעדר שיקול הדעת שלהן. חברה נורמאלית מגוננת על הקטינים שלה. גם בימין וגם בשמאל, גם בקרב הציבור הדתי וגם בקרב הציבור החילוני, גם במרכז הארץ וגם בפריפריה- בני אדם שואפים לשמור על הילדים שלהם.
אבל יש את האזרחים ויש את "מערכת הצדק". ובין השניים יש תהום.
לפי מערכת הצדק הישראלית, דני ביטון לא עשה משהו כל כך נורא. למרות העקביות, למרות המניפולטיביות, למרות העדר המוסר הבסיסי שטמון במעשים, דני ביטון נשלח לתקופת מאסר בת שנתיים בלבד. זה פחות או יותר מה שקיבל הזמר קובי פרץ על העלמת מס. זה בדיוק מה שקיבל אייל פלג על שסיפק מריחואנה למבוגרים. כך תופסת מדינת ישראל את חומרת המעשים של דני ביטון ובכל גזר דין עלוב כזה (ע"ע יניב נחמן) טמון מסר חד משמעי: עבירות מין אינן מעשים שיש להתייחס אליהן בחומרה.
וכשלא מתייחסים למשהו בחומרה הראויה, התוצאות מגיעות די מהר. הערב הותר לפרסום מה שרץ כבר שעות ארוכות ברשתות החברתיות: דני ביטון שוב נעצר ושוב מדובר בתלונה על מעשה מגונה. אמנם הפעם מדובר ב"קשישה" ממש, כבר בת 20, אבל הרעיון הוא אותו הרעיון. למר ביטון יש אפס יכולת לשמור את הידיים שלו בכיסים כשהוא רואה צעירות ונערות שקטנות ממנו ב-50 שנה.
מדינת ישראל לא יכולה לשחק אותה המומה מהתלונה הזו. אם אתה אומר לעבריין שהעבירה שהוא ביצע לא נוראית במיוחד, אתה לא יכול לעטות על עצמך פרצוף מופתע כשהוא ממשיך עם הקו הזה. לרוב, עבריין מין שנכנס לכלא לשנתיים יוצא ממנו עבריין מין. הדרך היחידה למנוע עבירות מין נוספות היא מאסר ארוך ושיקום ממושך. שני אלה חייבים להיות התנאים הבסיסיים בשביל לחזור להתרועע בחברה. בהעדר השניים האלה, מדינת ישראל מאפשרת במו ידיה את התקיפה הבאה. המחשבה שעבריין מין ירצה 730 ימים בכלא וייצא ממנו מאמא תרזה היא לא פחות ממופרכת.