מדי יום אני פוגשת נשים אמיצות שבוחרות לא לשתוק ולספר את הסיפור האישי שלהן על פגיעה מינית שחוו. אני חייבת להודות, העדות של ד"ר קריסטין בלייסי פורד בסנאט האמריקאי הייתה אחת מגילויי האומץ הנועזים ביותר שיצא לי לראות. בשבריריות שלה ובקולה הרועד, פורד הרעידה את אמות הסיפים ובתוך הסאגה הנוראית הזאת, אלו הם פניה שיחקקו בלוחות ההיסטוריה.

בימים האחרונים, מאז התפשטה המחאה שתויגה תחת ההאשתאג #למהלאהתלוננתי, אנחנו עדות לעלייה של כ-50% בפניות לקווי הסיוע שלנו. עדותה של ד"ר פורד וההתבטאויות החמורות כלפיה מצידו של נשיא האומה החזקה בעולם, מהדהדים בחיים האישיים של מאות נשים וגברים שפונים לקווי הסיוע שלנו בטלפון, בוואטסאפ ובצ'אט. כמויות הפניות שאנחנו מקבלות הן עצומות. חלק מהנשים שבחרו לא לחשוף את הסיפור האישי שלהן ובוודאי לא להגיש תלונה למשטרה מתחילות לשאול את עצמן האם היום הן יכולות למצוא את האומץ לעשות את זה והאם הדרך הקשה של ההליך הפלילי שווה את המאמץ. בחלק מהפניות עולים סיפורים שכבר חלה עליהם התיישנות ואפילו מקרים בהם הפוגעים כבר נפטרו והפונות מתייסרות בשאלה למה לא התלוננתי. הן מחפשות מקום לפרוק בו את המתח ואת הכאב על ההזדמנות שהוחמצה. חלקן רק רוצות שמישהי תאשר להן שהבחירה שלהן הייתה לגיטימית ונכונה להן.

שני אלוני

נשים אחרות שעדיין יכולות להגיש תלונה והגל הנוכחי גורם להן להתלבט האם לעשות את זה, פונות אלינו כדי לקבל מידע על ההליך ולחשוב ביחד איתנו מה נכון להן (זה המקום לספר שמרכזי הסיוע בכל הארץ מלווים נשים וגברים בהליכים המשפטיים משלב ההתלבטות ועד תום התהליך ללא עלות). בקו התמיכה שלנו בווטסאפ פונות אלינו נשים שרוצות לספר גם הן את הסיפור שלהן אבל לא מוצאות אומץ לשתף אותו ברשתות החברתיות. הן כותבות לנו את הפוסט שהיו רוצות לשתף בפומבי, זאת הדרך שלהן לפרוץ את מעגל הסודיות והשתיקה ולהקל קצת על המועקה הנפשית. חלק נוסף של נפגעות שפונות אלינו מורכב מנשים שחיות יום-יום עם הפוסט-טראומה והשלכותיה וכל גל תקשורתי כזה מציף אותן רגשית ומערער את היציבות הנפשית שלהן. הן מתקשרות מוצפות, אחרי שקראו עשרות עדויות ברשתות החברתיות ובתקשורת ופשוט מחפשות אוזן קשבת.

תנו להן לבחור!

כשאני מספרת שרק 12% מהפונות והפונים למרכזי הסיוע התלוננו למשטרה, יש מי ששואלים אותי אם זה לא כישלון שלנו כמרכזים לעודד את הפנייה למשטרה. התשובה שלי היא חד משמעית – לא. חשוב לזכור, תקיפה מינית היא כאשר אדם אחד כופה את רצונותיו וצרכיו האישיים על אדם אחר. אני מזדעזעת כל פעם מחדש כשאני קוראת ברשתות החברתיות תגובות של כאלו שמאשימים אישה שלא התלוננה וטוענים שבגללה נשים אחרות עלולות להיפגע. הפוגע לא נתן לאותה אחת לבחור אם היא רוצה להיות מנוצלת על ידו, הוא גם לא שאל אותה אם היא רוצה לשאת צלקות נפשיות לכל חייה ולשלם את מחיר הפוסט-טראומה. כעת באה החברה וגוזלת ממנה שוב את הבחירה האם להיחשף או לא. אנו דורשים ממנה לחשוף את הפצעים שלה בפני המשפחה, החברים, בפני המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט, דורשים ממנה לשבת במשך שעות בתחנת המשטרה ולענות על כל שאלה שתישאל, להתייצב בכל פעם שתתבקש ולעמוד בשעות של חקירות וחקירות נגדיות לאורך כל ההליך.

מליוני נשים לקחו חלק במחאת #למהלאהתלוננתי כדי לעמוד על זכותן לבחור. בזכותן יותר ויותר נשים בוחרות לפנות אלינו לקבל עזרה. הן בחרו את המועד, את הזמן ואת הגורם שאליו הן פונות. היכולת שלנו כחברה לכבד את הבחירה הזאת, היא תחילתה של ההחלמה האישית והחברתית שלהן.

**פניה למרכז בטלפון 1202, או בוואטסאפ 052-8361202