הקליפ שהוציא אתמול בלילה קווין ספייסי הוא הכול חוץ מביזארי. הוא כתוב היטב, מומחז כהלכה ואפילו מושקע - בתפאורה, בסאונד ובתלבושות. זו הצגת יחיד של אחד מהשחקנים/מפיקים/במאים/נואמים הגדולים בתקופתנו. לקווין ספייסי יש יכולת נדירה לקרוא את הקהל ולעשות לו מניפולציה רגשית. עד שפרשת התקיפות המיניות התפוצצה, בחסות תנועת METOO# , חשבנו כולנו שהמניפולציות שלו הן בקנה מידה ענק, על המסך הגדול או המסך הקטן, כשהוא מכוון את כישוריו לצופים. אבל אז הסתבר שמניפולציות הן כלי של תוקף סדרתי, שמפיל ברשתו את הקורבנות -  הצופים שאין להם הגנות. אני יכולה רק לשער את האימה שאוחזת ברגעים אלה בקורבנותיו של ספייסי כשהמבט המצמית והקול המצמרר שלו הפכו לוויראליים, במקביל לפרסום העמדתו לדין ב-7 בינואר.  

אז למי בעצם פונה ספייסי בקליפ שהעלה? מה טמון מאחורי הטקסט המושחז שהוא שינן וביצע בהופעה שראויה לפרס? איש מצוות ההגנה המשפטית שלו לא מסר תגובה, נציגי נטפליקס נמנעו מלהגיב, ורק צוין שלא היו מעורבים ב"הפקת הסרטון".

ספייסי אוהב להשאיר סופים פתוחים, הוא רוצה שנחזור לבקש עוד, ממש כמו דמותו המיתולוגית ב"החשוד המיידי", קייזר סוזה. הוא נוקם בנו על העוולות שנגרמו לו, בעיניו, ומצפה שניתן לו במה להתעלל שוב בקורבנותיו, בזירה הכי ברוטאלית מאז ימי ההיפודרום ביוון העתיקה – המדיות החברתיות. השיטה האמריקנית דורשת מחבורה של "שווים" לו לשפוט אותו לאור העובדות. וכשספייסי אומר בקליפ: "אבל לא תאמינו לרע מכול בלי ראיות, נכון? לא תמהרו לשפוט בלי עובדות. תעשו זאת? עשיתם זאת? לא, אתם לא, אתם חכמים מזה", הוא פונה ישירות לחבר המושבעים שתכף יעמוד מולו. הוא גם יודע שהיום עובדות הן דבר נזיל, מטבע עובר לסוחר, ואין לעובדות שום ערך אם לא ראיתם אותן ביו-טיוב או בנטפליקס, וזה הגיע אליכם דרך תפוצה "מהימנה" של "חברים" בפייסבוק. כי "...במהרה תדעו את מלוא האמ... אוי, רק רגע..." בעצם אין אמת. זה מה שהוא אומר לכם!

זכיתי לראות את סדרת "בית הקלפים" הבריטית המופלאה, המקורית, עוד כששודרה בשנת 1990, וכללה 4 פרקים בלבד. 4 פרקים של אימה צרופה שהוגשה במבטא בריטי ובכתיבה שייקספירית. והסדרה המקורית, כמו 2 סדרות ההמשך שלה, כמו הסדרה האמריקנית שנטפליקס הפיקו, מלמדת אותנו דבר אחד ואחד בלבד: הכוח משחית, וכוח אבסולוטי משחית אבסולוטית. ב-1990 שלטה בבריטניה אשת הברזל, מרגרט ת'אצ'ר, שהכול נעשה בדברה. בסוף נובמבר 90' היא הוחלפה, שלא מרצונה, על ידי אחד מראשי הממשלה שנראו הכי חיוורים שידעה הממלכה, ג'ון מייג'ור, אבל הוא צמח מתפקיד המצליף של המפלגה השמרנית, דרך שר הפנים, שר החוץ ושר האוצר, עד למנהיג המפלגה וראש הממשלה. נשמע מוכר? "בית הקלפים" הציגה שלטון נגוע, סוטה, חולה ואלים, שלא לומר רצחני, שבו אנשים מונעים מנקמה ומנצלים מעמד וכוח כדי לקדם את עצמם, בראש ובראשונה. חיי האזרחים משמשים ככלי משחק, ומלחמות הן רק כיסוי למצוקות פוליטיות. גם זה נשמע מוכר? הנשיאים לשעבר אובמה וקלינטון היו צופים נלהבים של "בית הקלפים" האמריקנית מרגע שעלתה בשנת 2013, ושניהם טענו שמידת הדיוק העובדתית בסדרה גבוהה, ולכן היא אמינה וממכרת. המרכיבים הדרמטיים של הסדרה נועדו לאפשר לדמויות לעשות מעשים שנתפסים כבלתי אמינים בצורה אמינה, ולפרוץ את מגבלות המותר מוסרית, חוקית, אנושית, כך שנמשיך לחזור ונבקש עוד. או כמו שספייסי אמר לפני פחות מ-12 שעות: "התגעגעתם אליי?"

לא. לא התגעגענו אליך, מר ספייסי. גרמת לנו להצטער שאנחנו עדיין עוקבים אחריך בטוויטר. גרמת לנו להיזכר שאנחנו לא רק צופים בהצגה שלך, ושהכוח האבסולוטי שאתה מרגיש שאתה אוחז בו נובע ממה שהפקדנו בידיך - האמון שלנו. במציאות, בניגוד לאומנות, פוליטיקאים נדרשים לקבל את אמון הציבור כשנערכות בחירות. אהבת הקהל, מר ספייסי, ניתנת למי שלא תוקף קטינים ומנצל חולשות של קורבנות. אין בכך לומר שאתה כזה, מר ספייסי, אבל תצטרך לעמוד למשפט כאחד האדם, ואם תישפט ותישלח למאסר כמו ביל קוסבי, תדע שאנחנו לא מתגעגעים אליך ולא מעריכים את המניפולציה הרגשית שניסית להפעיל עלינו, בפעם האחרונה יש לקוות.

הטקסט המלא והמתורגם של הקליפ של קווין ספייסי מה-24 בדצמבר 2018:

אני יודע מה אתם רוצים.

נכון, הם אולי ניסו להפריד בינינו,

אבל מה שיש בינינו חזק מדיי, עוצמתי מדיי.

כלומר, אחרי הכול, חלקנו הכול, אתם ואני.

אני סיפרתי לכם את סודותיי העמוקים והאפלים ביותר.

הראיתי לכם בדיוק למה אנשים מסוגלים.

הדהמתי אתכם בכנות שלי,

אבל בעיקר אתגרתי אתכם וגרמתי לכם לחשוב.

ובטחתם בי.

למרות שידעתם שאסור לכם לבטוח.

כך שלא סיימנו, לא משנה מה יגיד מי שיגיד.

חוץ מזה,

אני יודע מה אתם רוצים.

אתם רוצים שאחזור.

מובן שחלק האמינו לכול, וחיכו בנשימה עצורה לשמוע אותי מודה בכול.

הם מתים שאכריז שכול הנאמר אמת,

ושקיבלתי את המגיע לי.

נכון שזה היה קל, אילו הכול היה כה פשוט?

אלא שאתם ואני יודעים שזה אף פעם לא כל כך פשוט,

לא בפוליטיקה ולא בחיים.

אבל לא תאמינו לרע מכול בלי ראיות, נכון?

לא תמהרו לשפוט בלי עובדות.

תעשו זאת?

עשיתם זאת?

לא, אתם לא, אתם חכמים מזה.

בכול אופן, כל ההנחות הללו יצרו סוף מאוד לא מספק.

ולחשוב שזו יכלה להיות פרידה בלתי נשכחת.

כלומר, אם אתם ואני למדנו רק דבר אחד בשנים האחרונות,

הרי זה שבחיים ובאומנות אין להסיר דבר מהשולחן.

לא פחדנו, לא ממה שאמרנו ולא ממה שעשינו, ואנחנו עדיין לא מפחדים.

כי אני יכול להבטיח לכם זאת,

אם לא שילמתי את המחיר על הדברים ששנינו יודעים שאכן עשיתי,

בהחלט לא אשלם את המחיר על הדברים שלא עשיתי.

כמובן, יגידו שאני מפגין חוסר כבוד כשאני לא משחק לפי הכללים.

כאילו שאי פעם שיחקתי לפי כללים של מישהו בעבר.

מעולם לא שיחקתי, ואתם אהבתם את זה.

בכול אופן,

למרות כל בלבולי הביצים, הטינה, הכותרות,

ההעמדה לדין בלי משפט,

למרות הכול...

גם למרות מותי שלי,

אני מרגיש טוב, למרבה ההפתעה.

והביטחון שלי גדל מיום ליום שבמהרה תדעו את מלוא האמ...

אוי, רק רגע.

עכשיו, כשאני חושב על זה,

מעולם לא ראיתם אותי מת, בעצם, נכון?

הסקת מסקנות יכולה להיות מתעתעת כל כך.

התגעגעתם אליי?