זה לא הזמן שלי להגן על עצמי. לא הזמן לדבר על פסק הדין. כן הזמן לדבר על הנפגעות. זו אחר זו שבע הנשים שאינן מכירות אחת את השנייה, הגיעו לבית המשפט. לא היה להן פשוט. לאף נפגע או נפגעת מינית זה לא פשוט.

להתמודד עם פסק הדין שבר אותן. לא פחות. שתיים מהן הגיעו לבית המשפט. אחת מהן צרחה את כאבה. "אף אחד לא יקרא לי שקרנית. עד היום אני מרגישה את הידיים שלו עלי", היא לא הפסיקה לבכות גם אל תוך הלילה. וצלצלה למשטרה. השוטרים הגיעו כי איימה לפגוע בעצמה. ועוד ידובר. אחרת אמרה בקול שבור, חיפשתי אותך, הגעתי אלייך, הייתי רק בת 17.

הדס שטייף. צילום: חדווה גלילי סמולנסקי

הדס שטייף. צילום: חדווה גלילי סמולנסקי

פסק הדין הזה אומר דבר אחד. אם נאנסת או נפגעת אל תתלונני. זה הכאב הגדול שלי. רק הן, הנשים, הצעירות והמבוגרות יותר. סטירת לחי ל-metoo#.

שנת 2019 אנחנו עדיין בתחילת תהליך, אבל עוד ארוכה הדרך. חזרתי שמונה שנים אחורה ליום בו חשפתי את פרשת עמנואל רוזן, וקמו עלי להרגני. היום? כאילו כלום לא השתנה.

נבואה שהגשימה את עצמה. רק השבוע כתבתי כמה אין צדק, כשנאלצתי לתמוך בגבר שגבר אחר הפך אותו לשפחת מין כשהיה בן 13 למשך שנה וחצי. היום, כשהוא בן 31, העז להגיש נגדו תלונה במשטרה. התיק נסגר בשל חוק ההתיישנות. זה לא הזמן שלי לדבר על עצמי. על עדת הגברים ברשתות החברתיות שהתנפלו עלי כמו בסרט האימה המתים מהלכים. בהם עיתונאים. הנפגעות הרועדות וקולן השבור פוצע אותי מבפנים. אחת אחת ועוד אחת. מצעד של עשרות ומאות נשים שאני שומעת את סיפוריהן יום יום במשך שנים, הדהד לי בלב בקול תופים רועם.

ולבסוף, אמירה אחת של השופטת, בה היא מצוטטת את זהבי. "מי שהולך לפיק אפ בר שלא יצפה לקרוא תהילים". הדברים נאמרו על צעירה שהייתה בת 20. הגיעה לפאב בתל אביב, לא פיק אפ בר. פאב, ומצאה עצמה מעולפת במיטתו של זהבי. בערפול חושים התעוררה בבוקר. ברחה הביתה, ומצאה בתחתוניה כתמי דם. לא אוסיף. די בדוגמה הזאת. לא מה שנאמר עלי גרם לי לקום באמצע הקראת פסק הדין ולצאת מהאולם. מה שנאמר על המתלוננות, אלה שגררו עצמן לבית המשפט, מדברות מדם ליבן הוא זה ששרט את אוזניי.

לא הזמן שלי לדבר על פסק הדין. לא הזמן שלי להתיישב באולפני טלוויזיה או רדיו ולתת לשדרנים להשתלח בי... יש זמן. אני רצה למרחקים ארוכים. האמת שלי חזקה מכל פסק דין או אמירה כזאת או אחרת. אני עץ נטוע. הגם שמנסים לגדום את ענפיו, לשרוף את גזעו הוא נשאר נטוע, מצמיח ענפים חדשים, עלים טריים - ומנצח.

****

הדס שטייף מתכוונת לערער על הכרעת הדין. 

אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית:

"פסק הדין המביש בתביעה של זהבי מוטעה ומסוכן. אנחנו ממתינות לערעור ומצפות מבית המשפט להתנער מהקביעות הבלתי נתפסות שהושמעו בו היום. אישה שהגיעה לבר ושתתה צריכה לצפות את זה, מי שעלתה עם אדם לדירתו הזמינה את זה, עדות על פגיעה מינית היא לכל היותר "חיזור כושל" - ההחלטה שהתפרסמה היום שזורה לכל אורכה באמירות מכוערות וסטראוטיפיות שמחזירות את המאבק בפגיעה מינית עשרות שנים לאחור. שש נשים שונות עלו לדוכן העדים וסיפרו לבית המשפט מדם ליבן על מה שאירע להן. הדפוס שעולה מהעדויות הקשות ברור. אבל פסק הדין בוחר להתעלם מהתמונה הכוללת, וגרוע מכך: להטיל דופי ולהפנות אצבע מאשימה דווקא כלפי הנפגעות. אנו חיות בתקופה שבה נפגעות ונפגעי תקיפה מינית בכל רחבי העולם זוכים לראשונה בקול. אבל השופטת פרוסט בוחרת לאלץ אותן לחזור ולשתוק. זאת פגיעה קטלנית בחופש הביטוי של נפגעות ונפגעים. פסק הדין המסוכן הזה חייב להתהפך. ובאשר למעשיו של מר זהבי - יכיר הציבור את העדויות, וישפוט".