אונס ילדות הוא מזעזע תמיד. הוא מזעזע בכל מקום, בכל זמן, בכל מצב. מוזר שצריך בכלל להגיד את זה, ועוד יותר מוזר שיש מי שדרשו שאנחנו, כלומר "ארגוני הנשים", יגידו את זה. כאילו שזה לא המובן מאליו.

במרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית אנחנו מזדעזעות ומזדעזעים מאונס של ילדות וילדים 365 ימים בשנה. אנחנו, ששומעות ושומעים את הילדות והילדים האלה כשהם בנות 16, 34, 65, 80. אנחנו שמקשיבות לסיפורי הטראומה שנחקקת בגוף ובנפש. אנחנו שמלוות ומלווים את אותם ילדות וילדים שהופקרו לעצימת העיניים של המשפחה, החברה והמערכות הציבוריות. אנחנו שרואות את הקושי להאמין לסיפורים של הנפגעות והנפגעים ואת הטלת הספק המיידית בהן/ם כשהפוגע הוא "משלנו". אנחנו שנמצאות שם במשברים, בבדידות, בקריסת הגוף והנפש, במשבר האמון הכל כך גדול באנשים ובעולם כולו. אנחנו אלו שפועלות ופועלים להגיש סיוע ולייצר מענים לתופעה המחרידה הזאת, כבר מעל 40 שנה.

הנתונים לא משאירים מקום לספק: מעשי זוועות מבוצעים בילדות וילדים מדי יום. כ-60% הפניות למרכזי הסיוע עוסקות בפגיעות מיניות שהתרחשו כשהנפגע/ת מתחת לגיל 18, ובקרוב למחיצתן – בילדות ובילדים מתחת לגיל 12.

במחקר רחב היקף שנערך באוניברסיטת חיפה בשנת 2013 בבתי הספר הממלכתיים, ממלכתיים-דתיים וממלכתיים דוברי עברית, נמצא כי 18.3% מהתלמידות ומהתלמידים בישראל דיווחו כי עברו פגיעה מינית. חשוב לדעת כי בכל הנוגע לפגיעה מינית בילדות ובילדים, שיעור הפגיעה בבנות ובבנים הוא דומה. מאחורי המספרים הללו מתחבאים המבטים הכבויים, הפחד, השיתוק, הכאב והמחירים הכבדים שגובה השתיקה של כל אותם ילדות וילדים שאנחנו כחברה לא מצליחים לראות.

כמי שפועלות ופועלים יום יום לשבירה של קשר השתיקה ולהכרה בחומרה של התופעה האיומה הזו, אנחנו נדע שהצלחנו במשימה כשראש הממשלה יגיב בצורה נחרצת כל כך לכל אונס של ילדות וילדים, כשהשר לביטחון פנים יהפוך עולמות בשביל שתוקפות ותוקפי ילדים שמקורבים לצלחת יובאו למשפט, כשהתגייסות של סגן שר הבריאות למילוט מדין של פוגעת סדרתית, רק משום שהיא מהמגזר ה"נכון", תראה כמו חלום בלהות דמיוני ורחוק. נדע שהצלחנו. כשילדות וילדים יקבלו מענה מיידי, מכיל, רגיש, כשיזכו לטיפול הולם, להכרה בפגיעה ובנזקיה, לסל שיקום ראוי ולאפשרות לראות את תוקפיהן/ם משלמים על המעשים בדין הפלילי והאזרחי כאחד, גם שנים לאחר שהפגיעה התרחשה. נדע שהצלחנו כשלא נשמע יותר שאלות שמתחילות ב"למה".

תמונה: מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל אביב

תמונה: מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל אביב

כל כך הרבה יוזמות למען נפגעות ונפגעים תלויות בנכונות של נבחרי הציבור ומקבלי ההחלטות לקדם אותן. הכשרות מקיפות לאנשי חינוך, בריאות ורווחה, הכנסת תיקונים בדין הפלילי והאזרחי, הכרה בהשלכות החמורות של הפגיעה והנגשת המענים לשיקום בקהילה – באמת שלא חסרות דרכים בהן ניתן לתמוך במאבק למען רווחתן/ם של הילדות והילדים הנפגעים. כל כך הרבה פעמים אנחנו נדרשות להמתין עד שהיוזמות הללו יזכו לצאת לפועל, פשוט כי ביומיום, יש מעט מאוד נבחרי ציבור שבאמת אכפת להם ושבאמת פועלים למען הנפגעות והנפגעים. המצב האבסורדי הזה חייב להשתנות.

עד אז, נמשיך להיאבק למען כל הילדות והילדים, הנשים והגברים שמותקפים מינית באכזריות ומשלמים מחירים כבדים מנשוא בעוד הפוגעים שלהן/ם ממשיכים בחייהם כאילו לא ארע דבר. נמשיך לצפות מנבחרי הציבור שלנו לגלות אחריות ולסייע במאבק בתופעה המחרידה הזאת בכל מצב, בכל זמן ובכל מקום, ולא רק כשזה "מסתדר" פוליטית. נמשיך להיות שם עבור הנפגעות והנפגעים ומעגלי התמיכה שלהם, נמשיך להקשיב, לתמוך, לסייע ובעיקר – נמשיך להאמין.

1202 – קו סיוע לנשים

1203 – קו סיוע לגברים

 02-6730002 - קו סיוע לנשים דתיות

 02-5328000 - קו סיוע לגברים דתיים

052-8361202 - סיוע דרך WhatsApp

"צ'אט מרכז סיוע" בגוגל