בית המשפט בקפריסין קבע ביום שלישי האחרון כי בת ה-19 שהתלוננה לפני כחצי שנה על אונס קבוצתי בידי 12 ישראלים באיה נאפה היא ״עדה לא מהימנה״ והרשיע אותה בהפרעה לסדר הציבורי. ביום שלישי הבא, נקבע דיון נוסף במהלכו יחרצו השופטים את גזר דינה ויקבעו, למרבה האבסורד, את העונש שיוטל עליה.

הפרשה שהתפוצצה בקיץ האחרון השפיעה עמוקות על הציבור בישראל שממשיך לעקוב בדריכות אחריה, וזאת למרות שבית המשפט הקפריסאי פתר את הנערים הישראלים מאחריות. האירועים שהתרחשו באותו חדר מלון מפוקפק בו שהו חבורה של 12 בחורים, עם נערה אחת זרה, הובילו את הציבור הישראלי להתחלק שוב לשני מחנות – אלו שמגנים בחירוף נפש על הישראלים הצעירים ואלו שתומכים בגרסתה של הנערה שמתעקשת שנאנסה, ולא יכולים להבין כיצד אפשר לטעון אחרת.

הדיון הסוער שהתעורר באותם ימים הותיר פצע פתוח אצל רבים במיוחד לאור העובדה שהבחורים התקבלו בשדה התעופה כגיבורים, וזאת למרות הצל שריחף מעליהם והשאלות לגבי ההתנהלות המוסרית המפוקפקת שלהם. כעת, ימים ספורים לפני הכרעת הדין החליטה קבוצה של ישראליות וישראלים להגיע לבית המשפט בקפריסין ולהביע תמיכה בצעירה הבריטית. מטרת הנסיעה היא לעמוד לצידה כישראליות וישראלים בעת הקראת גזר הדין.

בראש ההתארגנות מחממת הלב עומדת ד"ר רוחמה וייס, שהציתה את היוזמה באמצעות פוסט שפרסמה בעמוד הפייסבוק שלה: "ובסוף אמרתי לעצמי, תראי מה את הולכת להרוויח במחיר של פגישה טיפולית אחת... בטיפול אפשר ונכון לדבר על החוויה האיומה של ההשתקה, על כך שלא יכולתי לומר די, על כך שלא האמינו לי, על כך שהסיפור שלי שבור, מרוסק וחסר הגנה. והנה, במחיר של פגישה טיפולית אחת ובערך 24 שעות אני יכולה לעשות את הדבר האמתי. אני יכולה לתקן. אני, המבוגרת, יכולה לעמוד לצד אישה צעירה, מדוכאת עד עפר, מושתקת, פצועה בגוף ובנפש ולומר: אחותנו את. לא עוד. אנחנו לא חלק ממעגל ההשתקה, אנחנו חלק ממעגל האמון, ממעגל השקיפות, אנחנו מאמינות לך ומקיפות אותך באהבה".

וייס, ששמחה לגלות שיש ישראלים רבים כמוה שמזועזעים מהעוול שנגרם לבת ה-19 סיפרה כיצד נולדה היוזמה: "אני מרצה לתלמוד, כותבת טור בענייני יהדות ב-YNET ופשוט אכפת לי. ביום שלישי האחרון גיליתי שהשיעור שאני אמורה לקיים בשבוע הבא בוטל, אז אמרתי לסטודנטיות שלי שזה טוב כי אני מתכוונת לנסוע לקפריסין ולעמוד בבית המשפט. שמעתי את עצמי והרגשתי 'וואו', כנראה שזה הגיע ממקום עמוק אצלי. היה ברור לי שאני הולכת לעמוד שם עם שלט. כתבתי פוסט קצר בעניין וזה הפך לאירוע. זה משמח ומרגש ומראה לכמה אנשים כאב".

מה התגובות שקיבלת?

"מישהו אמר לי 'ראיתי חדשות ובכיתי בלי הפסקה', היו נשים שפנו אליי ואמרו שלא יכלו לישון בלילות בעקבות הפרשה. פתאום הרבה נשים וגברים התחילו לשתף את הפוסט ואמרו שהם באים, ועכשיו נוצרה קבוצה ואנחנו מתארגנים יחד. יצרתי קשר עם פעילות בקפריסין ועם עוה"ד, גם האמא של הנפגעת שמעה על היוזמה ושמחה וביקשה להודות לנו".

מה אתן מתכננות לעשות שם?

פעילות בקפריסין ששמעו שאנחנו מגיעות, עוזרות לנו להתארגן על מקומות לינה. אנחנו מתכננות לעשות אירוע של מעגל כוונות ותפילה בערב שלפני הדיון, וההורים של הנפגעת אמורים להצטרף".

למה חשוב לכן להזדהות כישראליות?

"אנחנו לא מתכוונות להיות שם עם דגלים. לי חשוב להגיד להם 'ישראל זה לא מה שחשבתם, לא בשמי נעשה הפשע הזה'. דווקא כישראלית אני רוצה לומר שיש בריתות הרבה יותר חזקות מהברית שלנו ככאלו שנולדו ישראלים, ברית של אחווה ושל חמלה, של אחים ואחיות. 'לא תעמוד על דם רעך', והמצווה 'ואהבת לרעך כמוך' חשובות עשרת מונים מהברית הזאת".

רוחמה וייס. צילום מתוך פייסבוק

רוחמה וייס. צילום מתוך פייסבוק

קיבלת גם תגובות שליליות? יש הרבה אנשים שעדיין תומכים באותם צעירים.

"מפתיע אבל לא. נתתי את הטלפון האישי שלי בפוסט שכתבתי וצפיתי לקבל תגובות כאלו אבל אף אחד לא התקשר לקלל או לגדף אותי. היו שני מבוגרים שהתקשרו לשאול אותי למה אני חושבת כך אבל השיחה איתם הייתה עניינית. בפייסבוק קיבלתי הערות אבל לא משהו משמעותי. יש הרבה אנשים שנענו ליוזמה. כרגע יש יותר מ-60 גברים ונשים שמעוניינים להגיע. ההתגייסות הזאת מאוד מרגשת, יש מישהי שמתכננת להצטרף ותיאלץ להשאיר בארץ תינוק שיונק כי זה כל כך קריטי מבחינתה לבוא. יש נשים שרוצות לבוא אבל לא יכולות לעמוד בעלויות הכרטיס, אחרות רוצות להגיע אבל לא יכולות אז נותנות כסף. אני עסוקה בשדכנות ביניהן".

בין הנשים שנחשפו לפוסט של רוחמה וייס נמנית גם ד"ר אילנה סטוקמן, אחת מהמייסדות של מפלגת הנשים החדשה 'קול הנשים'. סטוקמן שמתעתדת להצטרף לנסיעה מסבירה למה כל כך חשוב לה להגיע ולהביע תמיכה בבת ה-19: "אחת מתוך שלוש נשים עוברת תקיפה מינית. וזו טראומה מאוד קשה שמשותפת לנשים רבות. יש נשים רבות שחוות גם טראומה משנית בגלל שלא מאמינים להן. הרבה מהמומחים בתחום אומרים שהטראומה המשנית היא אפילו יותר קשה מהטראומה של התקיפה המינית עצמה. העובדה שעברת טראומה ובכל העולם לא מאמינים לך היא נוראית, זה יכול לגרום לתחושות נוראיות, סוג של תחושת רדיפה והרגשה שאת משוגעת. אותה צעירה עומדת בפני הקראת גזר דין כי לא מאמינים לה ו-12 הבחורים רוקדים כאן בארץ חופשיים. יש כאן עיוות צדק מאוד קיצוני שמשפיע על נשים בכל העולם. איכשהו הנרטיב שיוצא מכל הסיפור הנוראי הזה הוא 'שהיא רצתה את זה'. מדובר בדעות קדומות וחשוכות של מערכת המשפט. נשים עברו דברים כאלה לאורך הדורות וזה לא נורמלי שדברים כאלו עדיין קורים ב-2020". 

שלט שהכינו המשתתפות לקראת הפגישה עם המתלוננת הבריטית. צילום באדיבות אבי בלכרמן

שלט שהכינו המשתתפות לקראת הפגישה עם המתלוננת הבריטית. התמונה באדיבות ד"ר אילנה סטוקמן

יש הרבה נשים דתיות שמצטרפות, למה את חושבת שזה קורה?

"כחוקרת נושאי דת ומיגדר אני יכולה לומר שהתעללות מינית קורית בכל החברות ואין קהילה עם חסינות נגד אלימות מינית. מה גם שהמראה של הבחורים האלה שחזרו לארץ ובשנייה שנחתו שמו כיפות, רקדו ושמו שירים דתיים - הוא גועל נפש, אין מילה אחרת לדבר הזה. הם עשו דבר רע אפילו אם הם רוצים לטעון שהיא 'רצתה את זה'. הם נכנסו לחדר כחבורה עם בחורה בת 19 עירומה על המיטה ועם מצלמות וידאו. עצם העובדה שבמשטרה החליטו שזה לא אונס זה לא אומרת שקרה משהו שצריך לחגוג אותו. יש כאן בעיה מוסרית ענקית והם רוקדים בשם הדת כאילו משהו רוחני טוב קרה להם, זה הזוי לגמרי. שום דבר טוב לא קרה, בטח לא משהו שצריך להגדיר אנשי אמונה שאומרים על זה 'השם איתנו'. אני חושבת שזה שפל לנו כעם".

ולא רק נשים אלא גם גברים רבים הצטרפו ליוזמה. אבי בלכרמן, אקטיביסט ומעורכי דף הפייסבוק "צדק חברתי -חדר המצב", מארגן יחד עם רוחמה וייס את הנסיעה. בלכרמן מדגיש למה חשוב לו דווקא כגבר ישראלי לנסוע לקפריסין: "זה מטריף אותי קודם כל כאדם אבל גם כגבר וכאבא לילדה קטנה שרוצה להנחיל לה ערכים אחרים. קשה להישאר שווה נפש מול סיפור קשה ופוגעני שכזה. אני כגבר לא מאמין שיש מצב לסיטואציה של סקס קבוצתי של עשרה גברים עם אישה אחת שבבסיס שלו אין ניצול ופוגענות, יהיו ההגדרות המשפטיות שלו אשר יהיו. אני מצטמרר רק מהמחשבה על הסיטואציה הנוראית הזאת. לראות אישה צעירה אחת שנפגעה ככה, עוברת חקירה שעפ"י משפחתה ועורכי דינה הייתה לא הוגנת ובמהלכה הופעלו עליה לחצים כבדים, זה מחריד. במיוחד לאור העובדה שאלו שכנראה פגעו בה משוחררים ובורחים מין הדין ומתקבלים פה כמו איזו חבורת פדויי שבי שהצלנו. אני מתכוון להעביר משם לייבים וראיונות בדף שלנו ובהחלט להדהד את המסר הזה. זה מקומם אותי מהמקום הכי עמוק. אני רוצה לעמוד שם ולהגיד שאני מאמין לה ושאני מתבייש ושאני ישראלי".