בשבוע שעבר, אחרי חודשים ארוכים של עבודה מאומצת, שודר התחקיר שערכנו ב"חשיפה" על שי אביטל. בתום השידור, למרות ירידת המתח והידיעה שהצלחנו לחשוף את המעשים הקשים לכאורה, ידעתי שזה לא נגמר כאן ואנחנו חייבים להמשיך לפעול. ואכן, קיבלתי מאז עשרות פניות והספקתי ללוות שש מתלוננות לתחנת המשטרה. 

כדי להבין את ממדי הפרשה, צריך לחזור אחורה לראשיתו של המסע הארוך הזה. לפני כחצי שנה הגיע לידי מערכת "חשיפה" מידע על כך שסיפור שי אביטל שסופר בתקשורת הוא רק תחילתה של פרשה גדולה בהרבה.‏‎ ‎חיים אתגר הבין ‏שאין עשן בלי אש והיה הראשון שהחליט לצלול לעומק הדברים וביסודיות הנדרשת. לקחתי על עצמי את עבודת התחקיר ויצאתי לדרך במטרה למצוא 3 נשים שיספרו לי סיפור שנוכל לקחת קדימה.

התחלתי עם שם של אישה אחת שכתבה עליו לפני כחמש שנים פוסט אמיץ בפייסבוק, בו היא סיפרה שהוא ‏הזמין אותה לפגישה במשרד שלו שהייתה הכל חוץ מעסקית, וקראה לנשים להיזהר. משם ‏התחלתי להתגלגל בין המגיבות לאותה אישה. תחילה הגעתי  לבנות ש"רק" קיבלו ממנו הודעות מטרידות והזמנות לא ראויות, עוד אחת ועוד אחת ועוד אחת. עשרות נשים. אבל על שפה בוטה והודעות מטרידות לצערי הרב כבר שמענו. ידעתי שעם זה אני לא אצליח להחזיק את התחקיר.

בין מספרי הטלפון שהצלחתי להשיג התחבא גם מספרה של נופר (שם בדוי). משיחת הטלפון הראשונה המהוססת הבנתי שהיא המפתח שלי לפרשה כולה. נופר לא רצתה לספר לי כלום בטלפון, קבענו להיפגש, ‏ואז היא דחתה אותי, ואז שוב, ואז שוב. יום אחד היא אמרה לי שהיא מאוד עמוסה ויכולה לדבר רק ביום שבת, היא מצידה אולי חשבה שזה ינפנף אותי, אבל כל דחייה כזו רק חיזקה אצלי את האמונה שיש לה סיפור לספר. נפגשנו במוצאי אותה שבת. קבעתי לאסוף אותה ממקום מבודד באופן יחסי, בשעת לילה מאוחרת. אל הרכב שלי נכנסה בחורה יפיפייה יותר ממה שאתם מדמיינים עם עיניים גדולות יפות ועצובות, והיא סיפרה לי סיפור שאחריו היה לי קשה לנשום.

גילה צוקרון גולן. "התחלתי עם שם של אישה אחת"

תוך כדי ‏הפגישה נופר אמרה לי שהיא לא בטוחה שהיא יכולה להתראיין על הנושא. שהיא עדיין מפחדת משי אביטל, חוששת ‏שיתבע אותה וחרדה שהוא יעשה לה משהו. היא אמרה שהם מכירים שנים והוא יודע איפה המשפחה שלה גרה. אחרי השיחה הזו היה לי ברור שיש כאן סיפור וגם אם היא לא תתראיין אני חייבת להמשיך לחקור לאמת. ידעתי שאם יש אישה אחת שנפגעה יש עוד נשים כמוה ואני רק צריכה למצוא אותן. עד יום הצילום שמרתי על קשר עם נופר. אחרי הרבה שיחות היא השתכנעה להתראיין. ואז חזרה בה, ושוב השתכנעה להתראיין, ואז התחרטה. בסופו של דבר היא ביטלה את השתתפותה ערב לפני יום הצילום.

יומיים אחר כך הגעתי ללין, גם לה היה קשה לפרוש את ‏סיפורה בטלפון וקבענו להיפגש. כשנפגשנו היא סיפרה לי מה היא עברה ובכינו יחד. אחרי מחשבה ארוכה היא החליטה להתראיין בפנים גלויות. התקשרתי לנופר וסיפרתי לה שהיא לא היחידה ושיש מישהי נוספת, אני חושבת שזה הדבר ‏שהכי עודד אותה להתראיין. ההבנה שהוא אולי עושה את זה עדיין לאחרות.

כשהסברתי לשתיהן שהן יאלצו לעבור פוליגרף במסגרת התוכנית שתיהן ענו את אותה התשובה, כאילו תיאמו ביניהן: "אין לי בעיה, אני יודעת שאני דוברת אמת".  מהרגע שנופר ולין ‏הסכימו לדבר הכול כבר התחיל להתגלגל,  הגעתי ל "שני" , "שרית" ו"גילה" (כולם שמות ‏בדויים), וגם לויקטוריה שכבר התלוננה בעבר על שי אבל אף אחד לא האמין לה והתיק נגדו נסגר. ‏

לאחר מספר חודשים של עדויות, חלקן " אוף דה רקורד", כבר הבנו שיש לנו עסק עם התנהגות סדרתית. לא אירוע חד פעמי או אובדן שליטה אלא שיטה. היה לנו ברור שלאחר החשיפה שלנו יהיו פניות רבות נוספות אבל לרגע, לא תיארנו את גודל ההרס ששי אביטל זרע אחריו. מרגע שידור הפרומו של "חשיפה" לא הפסקנו לקבל הודעות, ומאז שידור התחקיר עשרות נשים פונות אלינו וחולקות איתנו את הסיפור שלהן. הכמות בלתי נתפסת, כאילו הן מגיעות ממאגר בלתי נדלה. בכל כמה שעות כותבים בקבוצת הוואטסאפ שהוקמה עבור התחקיר.

ביום ראשון בערב הבנתי שהחלק הקשה עוד לפנינו. לתחקיר הזה יצאנו לדרך עם מטרה ברורה, לעצור את האיש הזה מלפגוע בעוד נשים. ידענו שעכשיו צריך שכל הבנות, או כל מי שמסוגלת לפחות, יגישו תלונה. הסיבה פשוטה ואני מצטטת את החוקרת בימ"ר: "האיש צריך לקבל עונש וצריך לעמוד למשפט. בלי תלונה אין משפט, בלי משפט, אין עונש".

האישה החזקה הראשונה שפגשתי בתחנת המשטרה הייתה דוגמנית יפיפייה שהיום היא כבר אמא. היא פנתה אלינו אחרי השידור כבר בראשון בלילה. הסיפור שלה הוא בן 13 שנים, ולמרות שהמקרה ישן במשטרה אמרו שזה יכול לתרום לתיק מכיוון שככל הנראה מדובר במישהו סדרתי. ניגשנו יחד איתה לתחנה והוגשה תלונה ראשונה על "בעילה שלא בהסכמה חופשית" תיאור מכובס לאונס. כשיצאנו עם התלונה ביד לא הצלחנו לעצור את הדמעות. 13 שנים של שתיקה הגיעו לקיצן. ביום שלמחרת ניגשתי עם חמש בנות נוספות והגשנו תלונות. מתוכן עוד שתיים על בעילה שלא בהסכמה חופשית, השלוש האחרות היו על הטרדה ותקיפה מינית.

חצי שנה של קשר רציף עם הבנות שהשתתפו בסרט יצר ביננו קשר שמעולם לא היה לי עם מרואיין או מרואיינת. לין פאר, ביקשה שאני אהיה המלווה שלה בתוך חדר החקירה. ואני, שעד לפני חצי שנה הייתי זרה לה, מצאתי את עצמי יושבת ומקשיבה לתיאורים הגרפיים, הפרטניים והאישיים ביותר. ישבנו עם חוקרת שראתה את הכאב של לין והכילה אותו, שאלה את השאלות הקשות אבל ברגישות המתבקשת. ולמרות שעוד הדרך ארוכה עד עשיית הצדק, גם אצל לין הורגשה תחושת הקלה ושחרור ביציאה מהתחנה. כשאחת הבנות האחרות יצאה מהתחנה ראיתי שהיא בכתה הרבה. בבוקר שלמחרת היא שלחה לי תמונה מהנייד שלה שמראה שישנה 9 שעות ברצף וכתבה לי: "סוף סוף ישנתי לילה שלם".

נכון לכתיבת שורות אלה, נגד שי אביטל הוגשו כ-13 תלונות במשטרה סה"כ, שש מתוכן היו בליווי שלנו לבקשת המתלוננות. הוא טרם זומן לחקירה ונמצא כעת בחו"ל בנסיעה שלטענת עורך דינו תוכננה מראש. אני יודעת שזה קשה ולאחר אירוע טראומטי כזה של תקיפה או הטרדה כל מה שרוצים זה לשכוח, אבל אני יכולה להגיד בלב שלם שהגשת התלונות זה דבר חשוב. הן (והכי חשוב) ברמה האישית, והן ברמה הציבורית, על מנת למנוע מנשים תמימות נוספות לעבור דבר דומה. אני קוראת לכל מי שיכולה לבוא ולהתלונן. אני מציעה את עזרתי ואת עזרת המערכת. אפשר לפנות אלינו גם בעמוד הפייסבוק של "חשיפה" וגם במייל הפרטי שלי: gilatzukroon@gmail.com

לעמוד האינסטגרם של און לייף>>