בלתי ניתנת לעצירה: יעל שרר ניצחה בתחרות 'מיס fix the יוניברס'

את יעל שרר, לא צריך להכיר לקוראות און לייף. חלקן עוד מכירות אותה מהימים שהייתה חברת מערכת פה והמאמרים שלה חצבו דרכם ללבבות רבים ורבות, אחרות פשוט לא יכולות שלא להבחין בפעילותה הנרחבת, ובשינוי שהיא מקדמת בנחישות בחיים של כולנו.

יעל שרר, מנכ"לית הלובי למלחמה באלימות מינית, זוכת תחרות 'מיס fix the יוניברס' שיזמה שדולת הנשים בישראל. צילום: סיון שחור

שרר (39), עיתונאית, סופרת, יוצרת דוקומנטרית ובעיקר פעילה חברתית עוצמתית, עומדת מזה שנתיים בראש הלובי למלחמה באלימות מינית בכנסת, לובי שהיא יזמה את הקמתו, והציבור, בעזרת מימון המונים, מימן את ההקמה והפעילות שלו מאז (ומוזמן לעשות זאת גם כיום) במטרה לשנות מדיניות וחקיקה כדי לשפר את טיפול המדינה בנפגעות ונפגעי אלימות מינית. ההישגים של הלובי כמעט בלתי נתפסים:

• פתיחה של שני חדרים אקוטיים חדשים בבית החולים הלל יפה בחדרה ובית החולים יוספטל באילת. חדר אקוטי נוסף יפתח בפברואר באיכילוב בתל אביב. בהמשך יפתחו חדרים אקוטיים בקפלן ברחובות ובבית החולים האנגלי בנצרת. בפועל מדובר בתקצוב הכפלת מערך החירום של נפגעות ונפגעים בישראל.
• הוצאה של נהלים שמחייבים דגימה לסמי אונס, ויישומם בשטח.
• הנגשה של מידע על פגיעה מינית בארבע שפות (שאיש לא חשב לעשות את זה קודם),
• הנגשת תרופות למחלות מין ואיידס לאחר פגיעה מינית בקהילה ולא רק בחדרים האקוטיים. 
• השמדת ערכות האונס הופסקה: בעזרת הצעת חוק פרטית של ח"כ מרב בן ארי, הועבר בקריאה ראשונה חוק שמסדיר את שמירת הערכות לעשרות שנים במקום הנוהל המקורי שעמד על שלושה חודשים בלבד. כבר לפני שנתיים נרשם השינוי הראשון כאשר בהתערבות הנשיא רובי ריבלין הוערכה שמירת הערכות לשנה אבל רק אחרי איום בבג"צ, משרד הבריאות הודיע שיפסיק להשמיד את הערכות. "זה לקח שלוש שנים, איום בבג"צ והצעת חוק פרטית שהסדירה את הנושא אבל זה קרה," מספרת שרר. " החוק החדש יסדיר מי רשאי לקחת אותן מה שיביא סוף לבלאגן בתחום ויגן על זכויות של נשים וגברים שנפגעו. החוק הזה יהיה כפוף לחוק זכויות החולה ולכן לראשונה הנפגעים יזכו לדעת מה תוצאות הבדיקה."
• פרשת ירין שרף- קמפיין ענק של הלובי בשיתוף שדולת הנשים קרא לציבור לשלוח מיילים לפרקליט המדינה עמית איסמן . "יותר מ20 אלף מיילים ופקסים נשלחו בדרישה לבחון מחדש את הכוונה להעמיד לדין את שרף בסעיף האישום השגוי של בעילה אסורה בהסכמה. בלחץ הציבור, הסעיף שונה לאונס," אומרת שרר ומרגישים שהיא כועסת. "אין דבר כזה הסכמה בגיל 13 ואנחנו לא מרשיעים בעבירות שלא קיימות."

בחזית אחרת, הלובי מקיים כנסים ומארח לא מעט מרצות ומרצים, רק לאחרונה התקיים כנס כזה עם בית החולים הדסה הר הצופים, בראשות הפרופ' תמר אלרום, ולראשונה בישראל רופאות ורופאים דיברו על השפעת הפגיעה המינית על הבריאות של נפגעות ונפגעים שונים. בכנס התארחו רופאים מתחומי הגניקולוגיה, קרדיולוגיה, רפואת שיניים ועוד, ועסקו במצב הייחודי של הטיפול בנפגעות טיפול מין.

"מחקרים אחרונים מארה"ב מוכיחים שגורמי הסיכון לפיתוח מחלות לב, הם השמנה, עישון ופגיעה מינית ועדיין הקרדיולוג שלך לא ישאל אותך אם את נפגעת," שרר מדברת על זה בכאב. "הוא ישאל אותך מה המשקל שלך, אולי גם ישקלו, וגם על עישון אבל לא אם נפגעת תקיפה מינית למרות שאת עלולה למות מזה."

הקרדיולוגית ד"ר דנה צפת הסבירה בכנס שכמעט כל קורולציה קשורה לפגיעה מינית- נשים שנפגעו מינית סובלות יותר מהשמנה, מעישון, מבעיות בשיניים ומעוני. "חיפשתי אותה," מספרת שרר "כי היה ברור לי שיש קשר. חברות התחילו למות מהתקפי לב, והלכתי לחפש מי יחבר לי את הנקודות. ההרצאה הזו עשתה לי עצוב בלב כי אכן הוכח שיש קשר."

באוקטובר כנסת ישראל ציינה לראשונה בתולדותיה, את יום המלחמה באלימות מינית. "היום הזה הוא יוזמה שלנו, בשיתוף עם ח"כ מוסי רז (מרצ) ויו"ר הקואליציה ח"כ עידית סילמן (ימינה), ובמהלכו ועדות הכנסת והמליאה דנו במלחמה באלימות מינית ושמעו עדויות של נפגעות ונפגעים על טיפול המדינה בנו", מסבירה שרר. "בשבוע שבו לפני ארבע שנים בדיוק פרצה לחיינו מהפכת מיטו, אנחנו שמות את נושא המלחמה באלימות מינית במקום הראוי לו: בראש סדר העדיפויות הלאומי, על שולחנות כל הוועדות בכנסת ישראל. ממשלות לא עושות דבר אם לא מפעילים עליהם לחץ. מה שנקרא, לובי. לצערנו, אין מחסור בנפגעות ונפגעי אלימות מינית, אנחנו אלקטורט עצום. את כל הכאב, הזעם והתסכול נפנה עכשיו למוקד הכוח במדינה: הכנסת. זה עליהם למנוע, לתקן, ולאכוף."

הלילה זכתה יעל שרר, לצד יעל ורד מהמיזם 'הבושה עוברת צד' ולצידן של אמירה קאסם וחני סבג מהמיזם Job360 לקידום תעסוקת נשים בחברה הערבית והחרדית, בפרס 'מיס fix the יוניברס' שיזמה שדולת הנשים בישראל במרכז פרס לחדשנות כדי להציג במקביל לתחרות 'מיס יוניברס' שמתקיימת באילת, את פניה היפות באמת של מדינת ישראל. 243 מיזמים בהובלה נשית התמודדו בתחרות, כל אחת מהן תורמת לחברה הישראלית בדרכה. שרר, באופן לא מפתיע, הייתה אחת הזוכות. 

4 שנים חלפו מאז מיטו- איפה עומדת ישראל בטיפול בנפגעות? כי זה לא יום של ניצחון בכנסת אלא של דרישה לשינוי

"מבחינת המודעות הציבורית אני חושבת שישראל עשתה זינוק ענק. אין ספק שהציבור חושב שאלימות מינית זו בעיה בוערת ורוצה להגן על הילדים והילדות שלו מפניה. לצערי, לא הממשלה הקודמת וגם לא הנוכחית השכילו עדין לשים את הנושא בראש סדר העדיפויות ולהילחם בתופעה בכל הכלים שעומדים לרשותה תוך ייצור מערך כולל הוליסטי שמשתף פעולה בין משרדי הממשלה השונים - רווחה, בריאות, חינוך, משפטים, ביטחון פנים ופנים. כולם אמורים לעבוד יחד כדי למגר את התופעה ולטפל בה, וזה - עדיין לא קורה."

את הדרישות של שרר, היא דורשת בגוף ראשון, רואה את עצמה כל הזמן כאחת מאותן נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. אביה פגע בה מינית כשהייתה ילדה. אחרי שהורשע במעשים מגונים בבן משפחה, תבעה את המדינה כדי שיתירו לה לפרסם את שמה שלה, ואת אביה תבעה במשפט אזרחי וזכתה.

במונולוג שהוקרא בשנה שעברה על ידי חברת הכנסת מיקי חיימוביץ במסגרת ציון 3 שנים למי טו, כתבה שרר: "בבית המשפט קראו לי 'המתלוננת', הרווחה קראה לי 'הקורבן', בעיתון קראו לי 'הקטינה' בבית החולים שלוותה קראו לי 'הפרעת אישיות גבולית', 'אנורקסיה' ו'ניסיון התאבדות'. אבל אני לא מתה. ואני לא צריכה שידביקו לי תוויות. יש לי קול ויש לי פנים. מה שיש לי לומר אני אגיד בעצמי בפנים גלויות ובלי בושה. שהוא יתבייש. אני אדבר בשביל כל מי שעדיין לא יכולים. כי אני עדיין כאן ואני אדבר על מה שאבא שלי עשה לי ועל מה שאבות עדיין עושים לבנות שלהן גם היום. עד שתקשיבו."

כעת היא מעלה הילוך בקריאה הזו לציבור כולו לפנות ולהשמיע קול, עד שיקשיבו, תחת ההאשטאג #עושהלובי: "כשאנחנו מתלוננות אנחנו לא 'המתלוננות" אלא אנחנו מבקשות שינוי חברתי. אנחנו עושות לובי, כל אחת יכולה לפנות לפוליטיקאים, לתייג אותם ולדרוש מהם להילחם בתופעה."

את סיפור חייה היא צילמה לסרט דוקומנטרי מטלטל 'כביסה מלוכלכת' והוא מוקרן גם כיום בסינמטקים ברחבי הארץ (ההקרנה הקרובה במרכז הצעירים מזא"ה 9 בתל אביב בתאריך  20.10.21 בשעה 20:00).  מאז הספיקה לכתוב שני ספרים. הראשון "עו"ד ועו"ד" עוסק בהטרדה מינית בצבא, השני שטרם יצא לאור יפנה דווקא לנוער.  

פוסט טראומה מינית משאירה חותם בל ימחה על מרבית הנפגעות והנפגעים. מאיפה את מוצאת את הכוחות?

"אני קמה כל יום מהמיטה ואני מבינה שאם אנחנו לא נעזור לעצמנו אף אחד לא יעזור לנו. ואף אחד לא מבין מה זה ואיך זה ומה זה אומר ואם אנחנו לא נדבר את זה ולא נדרוש את זה, אז זה ימשיך להיות מעל לראש שלנו, ונשמע אחרים מדברים בשמנו, ואת זה אני לא מוכנה לסבול." שרר הודפת את הניסיונות לכתור לה כתרים. "אני לא וונדרוומן, אני לא עושה הכל בעצמי, יש פה המון מתנדבות ומתנדבים, אני עומדת בחזית אבל לא לבד ואני עושה כמיטב יכולתי ולפעמים זה אפילו מספיק. על המצבה שלי יכתבו 'עשתה מה שהיא יכולה, לפעמים זה הספיק'."

בלובי שלה מועסקת עד עכשיו רק שתי עובדות,  הראשונה בהן הייתה רחלי גפן, גם היא לשעבר חברת מערכת און לייף, ועורכת הדין מיטל שפירא, היועצת המשפטית של הלובי. לצידן פועלים יותר מארבעים מתנדבות ומתנדבים. רק שנתיים קיים הלובי אבל הנוכחות שלו בספירה הציבורית שלנו גם בזמן הקצר שהוא פועל, אינה ניתנת לערעור. "אנחנו עובדות היום בשיתוף פעולה עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים."

יעל שרר והשרה מרב מיכאלי (העבודה). צילום באדיבות המצולמות

היא פועלת ימים כלילות בכנסת וגם מהמשרדים בכפר סבא, שעות רבות, כדי שיהיה עתיד טוב יותר לילדות וילדים בישראל אבל היא עצמה לא מתכוונת להביא ילדים לעולם. יש לה עוד הרבה עבודה לעשות.

"מחקר טריאנה שנערך על ידי אוניברסיטת חיפה מדבר על פגיעה מינית באחד מתוך שישה ילדים בישראל. במחקר ענק שכלל עשרות אלפי ילדים בכל רחבי הארץ התברר ש13% מהנשאלים העידו שנפגעו מינית בחודש האחרון בבית הספר על ידי תלמידים אחרים או על ידי איש צוות ואנחנו מדברות על חודש בודד אחד. אז יש לנו עוד המון עבודה לעשות ואנחנו קוראות לציבור להשתתף ולעזור ולתמוך בלובי למלחמה באלימות מינית."

ומה בעתיד?

"החזון שלי שנפגעים ונפגעות משמיעים את הקול שלהם בכל מקום ומשרדי הממשלה מקשיבים לקול הזה. הנפגעים הם המומחים מספר אחת בכל הקשור לפגיעה מינית, וצריך להקשיב להם בכל מה שקשור לתכנון, יישום וכמובן לביצוע של תכניות טיפול ומניעה. זה לא יכול לעבוד אחרת."

לתמיכה בלובי למלחמה באלימות מינית לחצו כאן.