"מאחורי הסטטיסטיקות של סגירת התיקים, יש מסות של עברייני מין שמשתחררים לרחוב ויכולים לפגוע שוב"

דנה בר צבי (צילום שגיא ברודסקי): "מסות של עברייני מין שמשתחררים לרחוב ויכולים לפגוע שוב."

דנה בר-צבי, 33, כרמי יוסף, דוקטורנטית במחלקה לנוירוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב

"הלכתי לישון אצל חבר שחשבתי שהוא חבר טוב שלי אחרי מסיבה בעיר שלו, ובעצם התעוררתי לזה שהוא אונס אותי, מבלי להיכנס לפרטים, החוקרת במשטרה הגדירה את זה כאונס קשה. ומאז החיים שלי השתנו ולא נראו יותר אותו דבר. העניין של פוסט טראומה זה שחווים את האירוע מחדש שוב ושוב. זה לא שנאנסתי פעם אחת, מאז אני נאנסת כל יום מחדש וזה קשה לחיות עם זה. אחריי שישה חודשים, סוף סוף אמרתי אני יודעת שזה הולך להיות קשה, ידעתי לקראת מה אני הולכת. שמעתי את המונח 'אונס שני' ועל האפשרות שהתיק ייסגר ועדיין הגשתי תלונה. המשטרה המליצה על הגשת כתב אישום אבל התיק נסגר בפרקליטות והעילה הייתה שהוא היה שיכור אז אי אפשר להוכיח שהוא אונס. ערערנו ואז הם שינו את זה וקיבלתי מכתב וכתוב בו שנאמר לי בטעות שעילת הסגירה זה כי היה שיכור והם מצרים על כך אבל יש בעיות אחרות בתיק."

"כשנאנסתי הייתי בשנה השנייה של המאסטר. התכנית הייתה לסיים אחרי שנתיים ולעבור לדוקטורט אבל לא הצלחתי. רק לפני כמה חודשים התחלתי את הדוקרטורט וגם עכשיו אני לא מתפקדת באופן מלא. היום קמתי ולא הצלחתי להפסיק לבכות וזה מסוכן לנהוג ככה, אז לא יצאתי מהבית. המזל שלי זה שהמעבדה שלי מקבלת את זה ככה. אני מקבלת את זה שלעולם לא אחזור להיות מה שהייתי ומקבלת את זה שיש ימים שאני לא מסוגלת לקום מהמיטה."

"אני הקלטתי אותו מודה שהוא אנס אותי. לפני התיק שלי הייתי בטוחה שאומרים שתיקי מין הם בעייתיים בגלל שזה מילה נגד מילה אבל הסתבר לי שמבחינת הפרקליטות אם הם חושבים שאין 99 אחוזים של הרשעה, אז הם לא מגישים. אפילו אם יש 88% זה לא שווה להעביר את זה הלאה וזה מה שהבנתי שיש במקרה של התיק שלי. למדתי לקבל את זה. אני נמצאת במערכת נתונה וצריך שינוי מערכתי ובגלל זה היום הזה בכנסת. בשורה התחתונה, כמו המקרה שלי, עבריין מין שוחרר לרחוב בלי השלכות על המעשים שלו. הוא המשיך בחייו, חי טוב ועם איזה תפקיד בכיר בחברת הייטק מצליחה, האקדח לא זוכר אבל המטרה לא שוכחת. הרי יודעים שעברייני מין הם סדרתיים, מאחורי הסטטיסטיקות של סגירת התיקים, זה מסות של עברייני מין שמשתחררים לרחוב ויכולים לפגוע שוב. אני מעידה היום בכנסת כדי לעזור לתקן ולהחזיר לי ולאחרות את תחושת הביטחון "

"לפני חצי שנה הגשתי נגדו תביעת נזיקין אזרחית, זה צעד קשה, ומאוד פחדתי שזה יחזיר אותי אחורה ואני רואה שזה עושה לי רגרסיה ומגבירות את הטריגרים אבל מבחינתי אם מדברים על שחרור עברייני מין בלי עונש, אז אם יש קושי בענישה פלילית. חיכיתי שבע שנים כדי שאהיה מסוגלת לעמוד במעמד הזה מולו וכדי שיבין שיש השלכות למעשים שלו. אם היה לי יותר זמן, הייתי מחכה יותר כדי להשתקם עוד יותר כדי שארגיש יותר טוב אבל זה היה לעשות את הטיפה שאני יכולה כדי לעשות משהו למען הביטחון הקולקטיבי של נשים במדינה הזאת. סביר שההופעה הזו בכנסת תפעיל לי טריגר אבל זה מספיק חשוב. אפילו שינוי קטן יכול לעשות שינוי להרבה נשים וגברים שנפגעים. היום הזה נותן לי תקווה קצת."

עלי חביבי: "זו תמונה מגיל 7, הפעם האחרונה שחגגתי יום הולדת, זה היה זמן קצר לפני שנאנסתי"

עלי חביבי, 32, תל אביב, ערבי הומו מוסלמי ישראלי גאה

"נולדתי עלי בדראן, עם הזמן שיניתי את השם שלי והחלטתי ששם המשפחה שלי יהיה 'חביבי' כלומר אהובי בערבית' כי כל החיים רציתי לשמוע את זה שאני אהוב ולא זכיתי לשמוע את זה. אפילו קעקעתי את זה על הצוואר שלי, ואני אוהב שקוראים לי חביבי ברחוב.

נאנסתי בגיל 7 על ידי אח של אמא שלי. גדלתי בכפר בענה ליד כרמיאל, צמוד למג'דל כרום. עד גיל 10 נשארתי שם ואז הרווחה הוציאו אותי לפנימייה בטמרה. שם בפנימיית אל עמל, בגיל 12 לערך סיפרתי שעברתי אונס ואמרתי שאני חולה. זה מה שידעתי. ידעתי שאני צריך טיפול. בפנימייה וגם בכפר שלי ידעו אבל לא דיווחו למשטרה. אני חושב שהם שיתפו פעולה עם הפדופיל, במחלקת הרווחה בכפר הסתירו את זה, התיק נעלם שם. לפני 5 שנים באוקטובר 2017 הגשתי תלונה במשטרה במגד'ל כרום. כל פעם ששאלתי על זה אמרו לי לא להתערב בתיק. הפסקתי להתקשר. הם לא עשו כלום עם התיק אבל לא סגרו אותו. קראו לי שלוש פעמים בשנה כדי לעשות השלמת חקירה. המשטרה אונסת אותי מנטלית שלוש פעמים בשנה. אני יוצא שבור, מנותק, חסר אונים, מרוסק ומבולבל. זה כמו לצאת אחרי ניתוח קשה. הפצע עוד יותר פתוח. יושב מולי שוטר עם אפס מודעות ואפס רגישות כלפי מה שקורה. ואחר כך? שום דבר לא זז. שנה אחרי שהתלוננתי עשו לי עימות איתו והוא נעצר ליומיים. וזהו. אין לי ייצוג של עורך דין בתיק, אני נכה 100% מהפוסט טראומה וביטוח לאומי הכירו בזה. אני בתהליך של סל שיקום של ביטוח לאומי, לא עובד, לא מסוגל לחיות בכבוד ולפרנס את עצמי. אני עומד מול פדופיל שיש לו עורך דין מהחזקים בארץ.

שידרו עליי כתבה בכאן 11 ולמחרת בבוקר ב08:30 בבוקר דפקו שוטרים על הדלת, הפכו לי את כל הבית, נתנו לי דף עם כתוביות לא ברורות בלי שום חתימה של בית משפט וטענו שזה צו חיפוש. חקרו אותי במשטרה משך שעתיים ואז שחררו אותי בלי כלום. אני בטוח שהם לא יניחו לי וימשיכו לרדוף אחריי. אני מאוים, הגשתי שלוש פעמים תלונות על איומים, המשטרה לא עשתה כלום. בתחנת משטרת יפתח בתל אביב אמרו לי שכל תחנה תטפל בתיקים שלה ולהם אין זמן. הרביצו להורים שלי כדי שארד מזה. התקשרתי למשטרה והתחלתי לבכות ושאלתי מה לעשות אז שלחו לי ניידת כדי שאתן תלונה על איומים. אני מגיע לכנסת כדי לקדם חוק שחקירת נפגע תקיפה מינית תתקיים בתוך שנה מהתלונה. לא יכול להיות שכל פעם יפתחו את השריטה שלי מחדש. אני בטוח שתשעים אחוז מהנאנסים והנאנסות יגידו את אותו דבר. לפני שידור הכתבה קיבלתי הצעת כסף מהבן שלו וזה מוקלט ששאל אותי 'כמה אתה רוצה? בוא נגיע לסוף'. זה בפרקליטות. אף אחד מהמשפחה שלי לא מדבר איתי, אני נלחם עד הסוף ושום דבר חוץ מהמוות לא ישתיק אותי. כתבתי צוואות כדי שאם יקרה לי משהו, יידעו. אני כל יום נפרד מהחיים בידיעה שאני לא אתעורר. אני הולך לכנסת לישראל להילחם, צריך לעשות משהו. עכשיו אני פותח עמותה לערבים ישראלים גאים כדי לשכנע אותם להתגייס כדי שיקבלו את השוויון הזדמנויות שלהם וכדי שיפסיקו לשתוק. אני רוצה לדבר לבעלי הכוח. אני מרצה בכל הארץ. העלאת המודעות בנושא של חרם ואונס. ועל החיים אחרי האונס. זה בעצם לקום מהמוות. כולם ידעו ולא עשו שום דבר ועד היום הם בתפקידם. "

ממשטרת ישראל נמסר:

מיד עם קבלת התלונה במשטרה נפתחה חקירה, במסגרתה בוצעו מגוון רב של פעולות. בין היתר נגבו עדויות ממספר רב של אנשים, כאשר בחלק מהעדויות עלו סתירות לעדות הקורבן.

נציין כי בעקבות היעדר זמינות של הקורבן פעם אחר פעם, ואי הגעתו לעדויות שנקבעו מבלי לעדכן, גרמו לחקירה להמשך זמן רב.

עם זאת, בעקבות מאמצי המשטרה לכל אורך החקירה, לאחרונה הוא הועבר לעיון והחלטת הפרקליטות כמקובל.

נגה טל. "אתם לא מבינים עד כמה זה מורכב"

נגה טל, 33, רמת גן, מוזיקאית

"גדלתי במשפחה חרדית ומגיל חמש חוויתי נגיעות אסורות משני האחים שלי. אחד מהם היה נכנס אליי לחדר בלילה, בזמן שכולם ישנים. הייתי קפואה ומעמידה פנים שאני ישנה והוא היה נוגע בי, עושה בי כרצונו ולמחרת היה מעמיד פנים שהכל כרגיל. פעם אח שלי הציץ לי במקלחת וכשתפסתי אותו על חם הוא שיחד אותי ב-20 שקלים כדי שלא אספר להורים. לא סיפרתי.

"בגיל 15 עברתי אונס מטלטל על ידי איש זר שלקח ממני בצורה אכזרית את הבתולים ואת התמימות האחרונה שנשארה בי. בגיל 15 אבא שלי, עצמי ובשרי, החל לפגוע בי מינית. אבא, למה לימדת אותי שהאנשים הכי קרובים אלינו יכולים לפגוע בנו בצורה הכי אכזרית שיש?".

את העדות הזו הקריאה בשנה שעברה ח"כ תמר זנדברג. השנה תהיה זו נגה טל בעצמה שתספר בכנס מיוחד בכנסת את קורותיה.

"ההתרגשות שלי הפעם אחרת. הפעם אני יכולה לדבר עם פנים חשופות ולחשוב ולבחור את האג'נדה שמובילה אותי. אני מוזיקאית ופעילה חברתית, מרצה, מדבררת, יוצרת ומנגנת את הפוסט טראומה והפגיעה המינית. הכלי ביטוי הכי חזק שלי הוא דרך המוזיקה. אפשר לראות את זה דרך השירה שלי, כל הקרביים שלי נשפכים דרך הכתיבה והמוזיקה שלי. כל פעם אני מוצאת דרך אחרת כדי שכמה שיותר אנשים יידעו מה זה פגיעה מינית, מה ההשלכות שלה וכמה זה חמור. אנשים צריכים לדעת למה זה כל כך חמור. מה קורה לבנאדם ביום שאחריי. מה הוא צריך להתמודד בהמשך. אני מעלה מודעות לנושאים שקופים, בעיקר מתוך חוויה אישית. גם כיוצאת בשאלה, וגם כלהטב"קית – יש פגיעות חמורות בתוך הקהילה שרק עכשיו מתחילים לעורר שיח על זה, אני נפגעתי בתוך הקהילה. חוויתי פוסט טראומה של אלימות, לא רק מינית, אבל גם אלימות מינית, במשפחה וגם מחוץ למשפחה. בעבר הגשתי תלונה נגד אחד הפוגעים שלי והתיק הזה, כמה מפתיע, נסגר."

"אני מתמודדת עם פוסט טראומה מורכבת וחשוב לי לספר עליה כי אני חושבת שהחברה הישראלית לא מבינה עד כמה זה מורכב. יש את המשפט, 'תמשיכי הלאה, תשכחי ממה שהיה' ולי זה קשה לשמוע. אין דבר שאני יותר רוצה מלשכוח את מה שקרה, אבל הנפש לא מאפשרת. מחקרים גילו שהמוח משתנה, האונות במוח משתנות בגלל פוסט טראומה מורכבת. אני לא ישנה בלילה. אי אפשר לחזור אחורה. כשאני מספרת שיש לי אבדן כושר עבודה, ואני מקבלת קצבת נכות, אז קוראים לי פרזיטית. לא מבינים שאני לא ישנה, שיש לי חרדות בלילה וביום, יש לי בעיות ויסות. אני באה היום לדבר בשם כל הנפגעות והנפגעים שפוחדים לדבר את הפגיעות שלהם כי החברה משתיקה את הפגיעות שלהם וגם את ההשלכות של הטראומה. לא רק הפגיעה היא רלוונטית, אלא דווקא מה שקורה אחריי ואף פעם לא שואלים אותנו מה קורה לנו אחרי זה, מה קורה לנו בלילה."

(ומי שמעוניין להזמין את נגה טל להרצאות לחצו על הלינק הבא.

***

לתמיכה בלובי למלחמה באלימות מינית לחצו כאן.