הדס שטייף: "גם אני חוויתי פגיעה מינית מהגניקולוג שטיפל בי"

02/01/2022

הפרסומים על גינקולוגים בפרט ורופאים בכלל, החשודים בפגיעות מיניות במטופלות, מציפים מסתבר אצל נשים רבות, פגיעות שהן חוו. רובן הדחיקו, אחרות מבינות שעברו פגיעה בזכות הפרסומים. ולא מעט חווות מחדש את הפגיעה שהדחיקו.

גילוי נאות, זה קורה גם לי. כן, גם אני חוויתי פגיעה מינית מהגניקולוג שטיפל בי לאחר לידת בתי. גם אני הבנתי מה קרה רק כשנעצר כמה חודשים אחר כך, בעקבות תלונות של מטופלות אחרות, וגם אני נרעדת עד היום אל מול הזיכרון והכאב שהוא הסב לי. ילדה תמימה בת 23, שלא מבינה דבר וחצי דבר על מה שמותר או לא לגניקולוג לעשות.

כעיתונאית, אני מקבלת הרבה פניות ועדויות על פגיעות מיניות, חלקן קשות מאוד. אני בטוחה שאני לא העיתונאית היחידה שעל שולחנה נערמות העדויות. כל עדות כזאת היא עולם ומלואו שגרמה לנפגעת לטראומה חבויה. בין העדויות שהגיע לפתחי בולטות אלו על גינקולוגים בכירים מפורסמים שהשתמשו במעמדם וניצלו את תמימותן של המטופלות שלהם. רבות מהעדויות הן של נשים בוגרות שהפגיעות בהן נעשו כשהיו צעירות מאוד או במצב רגיש מאוד. יש גם כאלו שסיפרו שהאיש בחלוק הלבן היה הרופא הטוב, נראה כמו סבא, מבין ובעל ידע, ואז "הזאב הטורף" יצא ממנו.

פרופ' מנחם אלקלעי. גניקולוג בכיר שחשוד בתקיפה מינית של מטופלות (צילום: מתוך אתר שיבא)

ברבים מהמקרים, הרופא הצעיר שפגע מינית הוא כיום פרופסור או רופא בכיר שחמק מעונש ואפילו הפך לגדול בתחומו. אחת מהנשים שפנתה אליי סיפרה על הטראומה המאוחרת שהתפרצה אצלה, כשראתה ערב אחד את הפרופסור המפורסם שנגע בה בניגוד לרצונה, מתראיין בתוכנית טלוויזיה. דמותו גרמה לה לשיתוק. מאז, סיפרה, היא לא רואה תוכניות טלוויזיה, אבל התמונות על המעשה שעשה בה בקליניקה שלו בקופת החולים, כשמטופלות אחרות ממתינות בחוץ, מסרבות להיעלם ולהניח לה.

רוב הנשים שפנו אליי מעידות על בדיקה שבוצעה בגופן או טיפול שעברו במהלכו חוו פגיעה מינית, רובן מתארות תחושה של חוסר נוחות בצד חוסר ההבנה של מה שעברו. הן לא העזו לספר, שמא לא יאמינו להן. יש גם כאלו שסיפרו שזה לא היה במהלך טיפול לכאורה לגיטימי נדרש, אלא התנפלות תוך ביצוע מעשים מגונים חמורים מאחורי וילון וכיסא הרופא. עדות מזעזעת כזאת מונחת מול עיניי.

שורת הפרשיות שנחשפו בתקשורת בחודשים האחרונים כנגד רופאים בכירים בשלל בתי חולים בארץ, גורמות לרבות לשבור את קשר השתיקה. פרסומים של עדויות מטופלות על מעשי רופאים, מוציאות אצל כל נפגעת את הסיפור שלה והן רוצות לדבר. חוק ההתיישנות, הוא אבן הנגף בעדותן והן מחפשות אחרות כמוהן, כאלה שחוו מאותו הפוגע את אותו הדבר.

מהפכת ה-METOO מגיעה לעוד סקטור, הפעם הרופאים. הגם אם הפוגעים לא יועמדו לבסוף לדין, הרי שפרסום המעשים ופירוט שלהם, יגן בעתיד על מטופלות נוספות ויהיה כמאכלת מעל ראש הרופאים שלא ישלטו על ייצרם. העדויות על אנשי רפואה הולכות ונאספות. נשים מגיעות מכל רחבי הארץ. רוב הפוגעים הם גינקולוגים אבל יש גם עדויות על רופאי משפחה ופסיכיאטרים. עדות מובילה לעדות נוספת, ושם רופא פוגע מצטרף לשם אחר. על חלק גדול מהעדויות אכן חל חוק ההתיישנות, אך לאחרות מצטרפות עדויות מהזמן האחרון הקשורות לאותו הרופא ומתארות את אותו הטיפוס. כי הכתם נשאר על החלוק הלבן.

ואי אפשר שלא לדבר על המתמחות או הרופאות הצעירות. לא בכדי הן התאגדו לאחרונה כדי להילחם בתופעה שלטענתן קורית חדשות לבקרים והן נאלצות למלא פיהן מים. בעדויות שיש בידי, הן מספרות על הטרדות שהן חוות מידי הבכירים (לא כולם כמובן), ומעידות על הפחד לדבר פן תיפגע התמחותן: "אנחנו חוששות יותר מפגיעה במטופלות. אצלנו ההשלכות על דיווח, ואפילו כדין, לא זוכה לגיבוי, ואנו נותרות חשופות, לפגיעות, נקמה והרס. ברעה הזאת צריך להילחם", הן אומרות. ללמדך שוב ושוב, הזמן לא מרפא, ולפחות שלובשי המדים הלבנים, עם הסטטוסקופ בכיס יישארו עם חלוקים לבנים, ולא מוכתמים.