סילביו ברלסקוני הוא כבר שנים נער הפוסטר של כל מה שרע בפוליטיקה האיטלקית. שותה, מועל, שולט בתקשורת, אונס ומטריד אבל מכל ההאשמות, העלמת המיסים היא זו שהורידה אותו מהבמה הציבורית.

התופעה אינה ייחודית לאיטלקים. נבחרי ציבור ובעלי הון יכולים להסתבך בעבירות הנושאות עמן קלון ולהישאר בתמונה. עבירות מין ואלימות יצרו כותרות וסערה תקשורתית אולם לא יובילו לפרישה, לעומת פרשות שחיתות שיכתימו את מושא החקירה למשך שנים ארוכות, ויאלצו אותו לפרוש, לעיתים לתמיד.

אם נבחין בין עבירות הפוגעות בבני אדם ובין עבירות הפוגעות בקניין, נראה שיש היפוך מעניין בחשיבות ככל שמבצע העבירה בכיר, לבן ומבוגר יותר. פשעי אלימות ומין תובעים גזרי דין וקלון חברתי חמור יותר מעבירות קניין כשמדובר באנשים פשוטים. אולם ככל שהללו עולים בסולם, ואם הם משתייכים לעדה הנכונה, היחס מתהפך. כסף הופך לחשוב יותר מבטיחות ילדים ונשים.

שותה, מועל, שוכב עם קטינות, וממשיך לחייך. סילביו ברלוסקוני (שאטרסטוק)

יחסי אנוש? מה שחשוב זה היחס לכסף

יחס לעובדות לשכה לא נופל תחת קטגוריה של "סטנדרטים מקצועיים", אלא איפשהו באזור החשוך של "יחסי אנוש". היחס לא נחשב כקריטריון להערכת אנשי ציבור. מה שחשוב הוא כיצד הם מתעסקים עם כסף.

הכסף הזה – מעילות, שוחד, מינויים פוליטיים חשודים – הוא ביטוי של כוח, של שררה. עם זאת, מאפיין חשוב של ניצול שררה לרוב נשאר מחוץ לשקלול טיב ההתנהלות של אדם בתפקיד ציבורי – ניצול יחסי מרות מול עובדים והשתקת ביקורת. הטרדה מינית ואונס בתפקיד אינם עילה מספיק טוב לפיטורין או לפרישה, מאחר ואלו לא נתפסים כחלק מביקורת מקצועית על בעל התפקיד, אלא כביקורת על האופי המחורבן שלו.

מי מאיתנו לא הסתכל מתחת לחצאית כמו נתן אשל? מי לא שכב בטעות עם קטינה במועדון? הם גברים, ולכן צריך לסלוח להם. מה שלא נסלח זה המעילה בתפקיד, הלא להיות בירוקרט מספיק טוב.

ברלוסקוני אונס זונות קטינות – וממשיך לעבוד

ליברמן יכול להכות ילדים ולהישאר בממשלה, אבל התקדמות החקירה בדבר פשעי הצווארון הלבן בהם הוא מעורב לכאורה דחפה אותו לאיחוד פוליטי והקדמת הבחירות. ברלוסקוני יכול לאנוס זונות קטינות, וכל מה שהוא יקבל זה חיוך של הבנה. זה הרי ברלוסקוני השובב.

זה לא תופס לכל בעלי השררה. קצב פוטר בבושת פנים ונכנס לכלא בעקבות תקיפות מיניות. ראש עיריית קריית מלאכי, מוטי מלכה, הסתבך מעל הראש ודן את הקריירה שלו למוות בעקבות אלימות כלפי נשים. פרשת התקיפות המיניות בהן מעורב הנגד הדרוזי כנראה תסיים לו את הקריירה ותכניס אותו לכלא.

למה קצב כן וליברמן לא?

זה לא תופס לכל בעלי השררה, רק לאשכנזים. אלו כל כך מקצועניים, רציונליים, קרירים ומחושבים, עד שהתנהלותם במרחב הפרטי של המשרד והאופי המחורבן שלהם לא ישפיעו כהוא זה על מילוי תפקידם. אלו שני קריטריונים נפרדים, וההתנהלות האישית פשוט לא רלוונטית כשזה מגיע לאנשים לבנים עם המון כוח.

נשים וילדים הם סקטור שולי?

למה מטרידים אותם עם בעיות של סקטור שולי של נשים וילדים? האינטרסים של אלו אמורים להיות מיוצגים על ידי מפלגה קטנה ושולית, שאולי תעבור את אחוז החסימה. אלו לא עניינים מהותיים כמו איראן או הכלכלה, אלא התפנקות סקטוריאלית אליה יתפנו אחרי שיסיימו, במקצוענות חסרת פניות, לטפל בעניינים האמיתיים.

ואחרי עמל יומם, הבירוקרטים הנאמנים והחרוצים ישחררו עניבה, ישתו כמה משקאות, ילטפו כמה נשים יפות, כי אחרי כל העבודה שהם השקיעו בניהול המדינה, למי זה משנה בכלל אם זה בהסכמה. כולה אישה.