סיטואציה מצמררת אך שגרתית בביתה של אלה (שם בדוי), הייתה אבא, אמא, והיא עצמה, כולם יחד במיטה אחת גדולה. לילה אחר לילה. אבא אונס את הבת ואז שוכב עם אמא. הכל בגלוי, לכאורה בטבעיות. מסביב היו מי שידעו ושתקו. כיום, בגיל 36, לאחר שתיקה של שנים ומאבק עיקש במערכת חוק אטומה, היא ניצבת באומץ בבית המשפט, מול הוריה – מולידיה ומחרבי נפשה וגופה, ומבקשת צדק.

"אני עם שניהם באותה המיטה, הם נהגו לשים קלטות סקס בטלוויזיה, נותנים לי משהו לעשן, כולנו גמורים מסטלה. ולך עובר בראש שזה בסדר. זה מותר ונורמלי שאת עם ההורים שלך עירומה במיטה, כי זה מה שלימדו אותך מגיל צעיר. וככה במיטה אחת, הוא היה אונס אותי ומיד אחר כך מקיים איתה יחסי מין. נוגע בי, מחלל את גופי והיא מסתכלת ולא מגיבה.  ואת חושבת שכנראה שזה בסדר".

התופת נמשכה במשך למעלה מעשור, במהלכו אלה נאנסה על ידי שני הוריה, אשר דואגים לשמור אותה חלשה, מסוממת ותלותית. היא נכנסה להיריון פעמיים. התינוקת הראשונה נולדה חולה ובעלת מומים גנטיים, ונפטרה בגיל שנה,  ובהריון השני, היא הפילה את העובר.  בריאיון מטלטל , היא מספרת על בית הזוועות ועל פגיעתם של מי שאמונים על ביטחונה וחייה.

מתי הכל החל?

"יש לי בלאק אאוט משמעותי לגבי הילדות, כך שלא יודעת לזהות את נקודת ההתחלה במדויק, אבל הזיכרון הראשון קיים אצלי מגיל 17. ביום ההולדת שלי. עברנו דירה המון פעמים וחיינו חיים קשים. בדיוק השתלבתי בבי"ס חדש, והחלטתי להזמין חברים לחגיגת יום הולדת בבית. אף אחד לא הגיע.  לקחתי את זה מאוד קשה באופן טבעי, ואבא ניחם אותי והציע שנלך לסיבוב. ישבנו על ספסל והוא התחיל לגעת בי. זה היה בלילה. חיבק ואחר כך הוא הכניס ידיים, מישש את החזה ואיבר מין. קפאתי במקום. לא יכולתי לזוז. זה ארך חצי שעה במהלכה הוא גם אילץ אותי לגעת באיבר מינו".

ומה קורה כשחזרתם הביתה?

"הייתי מבולבלת. לא הבנתי לעומק את מה שקרה וגם לא היה לי למי לספר. חששתי לשתף את אמא או את אחיותיי כי פחדתי שלא יאמינו לי. לא סיפרתי לאף אחד. כי חינכו אותנו שלא מוציאים דברים החוצה, גם במצבי אלימות, ואין דבר כזה לומר לא לאבא. אסור לשבור לו את המילה. מה שהוא אומר זה קדוש, והכל מותר לו. את לא מבינה שזה לא תקין, כי כשאת חיה תחת שליטה מוחלטת של אדם, מספיק שהוא יביט בך ואת משתתקת עושה כל מה שיאמר. אחרת, הוא ישבור את כל הבית ויבהיל את כולם ואת תהיי אשמה".

הפעם השנייה הגיעה לאחר שבוע ולדבריה מאז זה הפך דבר שבשגרה. בתחילה בסתר, מחוץ לבית: ברכב, בשדות, בפינה חשוכה. מנגנון הפחד שלט בחייה, הוא הרחיק אותה מחברים, אסר עליהם להגיע הביתה, ובודד אותה מהעולם.

"חיינו בעוני קשה, לפעמים לא היה אוכל כי הוא השתמש בסמים ושרף את הכסף. לסמים שלו תמיד היה תקציב. השליטה שלו עלינו היתה מוחלטת. רגשית וכלכלית.  פחדנו מכל מילה לא במקום. אין דבר כזה להגיד לו לא. בשלב מאוחר יותר, הוא שלח אותי וגם את אמא לשכב עם גברים תמורת כסף. הוא לא נתן לנו לזוז בלי אישור שלו".

ואת, ילדה בגיל הנעורים, מתמודדת לבד.

"אף אחד לא ידע. התמודדתי לבד, ילדה בת 17, שואלת את עצמי שאלות האם זה תקין, האם זה קורה בכל משפחה, ולא ידעתי לענות לעצמי. זוכרת את הכעס והתסכול העצום. כמובן שזה גרר התדרדרות בלימודים והרבה סגירות ובכי. לאחר תקופה, רציתי להפסיק את זה והגשתי תלונה במשטרה על סמים".

אלה משתפת את המורה בבי"ס גם בדבר הפגיעה המינית. היא נחקרת אבל לדבריה, התלונה לא התקדמה והאב נשלח ל 3 שנות מאסר בגין הסמים. היא עוזבת את הבית, ומוצאת עצמה מוחרמת בידי משפחתה, לבד בעולם.

"המשפחה המורחבת מחקה אותי. בהתחלה אמא והאחים והאחיות שלי לא סלחו לי ולא דיברו איתי. מבחינתם, אני הרסתי את הבית".

ואיפה אמא בתמונה?

"הפגיעה המינית לא דוברה איתה בכלל עד היום. היא לא מוכנה לדבר על זה . אף אחד לא דיבר על זה בבית. גיליתי שאחי לא ידע בכלל ואחותי הגדולה ידעה ולכן ניתקה איתם קשר. עד היום הכל מוכחש. אסור לדבר על זה ומבחינתה, אני הרסתי את הבית".

לתרומה בקמפיין מימון ההמונים של אלה לחצו על הלינק הבא

כשהאב יוצא מן הכלא, אלה חוששת לחייהן של חמש אחיותיה הקטנות וחוזרת אל בית התופת.

"קשה להסביר למה חזרתי. אבל חישוב פשוט הביא ואתי למסקנה שאם לא התייחסו לתלונה בגיל 17 אז חבל על המאמץ כי בזמנו חקרו אותי, ובגלל שלא יכולתי לעמוד מולו בתור ילדה ואף אחד לא הדריך אותי, התלונה לא הגיעה למיצוי. ועכשיו בגיל 21, אני כבר מצויה תחת הרושם  שהמשטרה לא עושה כלום. כל מה שהיה לי בראש, זה רק לשמור על ששת האחים שלי. 5 בנות ובן. העדפתי שימשיך לפגוע בי ולא בהן. לשכב על הגדר עבורן. וכך המשיכו החיים, הוא הביא סמים הביתה ואני מצאתי עצמי מסוממת כמוהו ומשתמשת איתו ועם אמא, ובינתיים שלחו את האחים לפנימייה. אבל כבר הייתי תחת שליטה שלו שוב. הוא מילא אותי בסמים - אקסטות, חשיש, גראס, אדולן, והפכתי להיות שפוטה שלו ואין לי דעה ומילה כי את כולך שבר כלי זרוקה על מיטה. ואם אמא לא אומרת כלום, אז את חושבת שזה בסדר. הסמים והאלכוהול סייעו להם להחליש אותי, אבל גם עזרו לי להישאר שפויה ולשרוד".

את התיאור הזה אלה מוסרת כמעט באופן טכני. נכנסת לסוג של אדישות כדי להגן על עצמה, לא מאפשרת לעצמה להתפרק. חזרה לתיאור הנורא, יום רודף יום, ואלה נתונה בשליטה מלאה של הוריה. לדבריה, היא ישנה איתם במיטה, לא עובדת, מסוממת, ולעיתים, כשאין אוכל בבית, גם  נמכרת בידי אביה לגברים זרים. בשלב כלשהו האב מבקש ממנה ילד.

"הייתי דבוקה לשניהם כל הזמן. עבדתי איתו במקומות מפוקפקים, לא היו לי חיים משל עצמי  ולא ידעתי מה זה להתבגר. הוא לחץ שהוא רוצה ממני ילד ואמא דווקא אמרה לי בשקט שלא לעשות זאת אבל לא מנעה את זה. לא לקחה אותי ביד לרווחה או למשטרה כדי לעצור את זה. נכנסתי להריון. בכיתי את נשמתי אבל הוא היה בעננים. ילדתי ילדה חולה ב2008. היינו מאושפזות קרוב לשנה בבית חולים. היא נולדה שם ומתה שם. לא יצאה הביתה מעולם. אמא לא הסבירה לי על בדיקות, על הבעייתיות הגנטית, מומים ומחלות בשל קרבה משפחתית , לא הבנתי שזה מסוכן".

ובבית החולים לא שואלים?

"שאלו הרבה שאלות אבל הוא דאג להיות דבוק אלי בשיחות ולימד אותי את הגרסה שהאב לא באזור ומדובר בסטוץ. אני חושבת שהיו להם חשדות אבל הם לא התערבו. התינוקת מיד עברה לטיפול נמרץ ומאותו רגע חיי הפכו גיהינום. לאחר שהיא נפטרה, אושפזתי בבריאות הנפש. היום אני שמחה שנחסכו ממנה חיים של סבל".

אלה מספרת שהתקשתה להתאושש מהפרידה מהתינוקת בת שנה.

"חשך עלי עולמי. לא רציתי לחיות . לא תפקדתי, אשפזו אותי בבריאות הנפש. ובמהלך השנה שאחרי, נקלטתי שוב להריון ועשיתי הפלה בהנחייתו כי הוא פחד הפעם. אמא באה איתי. משהו מחלחל כבר שזה לא תקין, אני מרגישה בכלא, אבל השליטה שלהם עליי עדיין מוחלטת".

בשנת 2016 אלה אוזרת כוחות פונה בעזרתה של עו"סית מבריאות הנפש, להגשת תלונה על אונס בידי אביה ואמה.

"חקרו אותי, נתתי את גרסתי ואז נאלצתי להיכנס לגמילה של שנה כי הייתי בהשפעת סמים עדיין, ולא יכולתי לעקוב. לאחר שנה, ביררתי איתם והסתבר שזה נפל בין הכיסאות. נאבקתי ודרשתי טיפול מיידי. לקח להם שש שנים להגיש כתב אישום ורק ב 2022 הוא הוגש. אני, הנפגעת נאלצתי להילחם על זכותי לצדק. חקרו אתי המון ולא עשו לי חיים קלים. ההורים נחקרו ושוחררו ויש להם צו הרחקה ממני. כבר 7 שנים שאנחנו לא בקשר".

בימים אלה, מתנהל נגד ההורים משפט פלילי באזור הצפון. אלה חיה כיום בזוגיות יציבה ואוהבת אולם מתקשה לעבוד ולממן את הטיפולים הנפשיים. היא חדה, רהוטה וחדורת מטרה אבל שבורה מבפנים ומתקשה להתפרנס. המדינה מממנת טיפולים לנפגעות אלימות מינית למשך שנתיים בלבד ועוד שנה בהחרגה עפ"י המלצה. 

"המדינה נותנת טיפול גג עד שלוש שנים ומעבר לזה לא מגיע כלום. אני הולכת לחיות עם זה כל החיים ואחיה את האונס והטראומה. אני מפחדת היום להביא ילדים, חיה בחרדות, לא מתאוששת. על המדינה לממן טיפול לכל החיים. רוצה להאמין שיהיה גורם שיוכל לסייע לי אני צריכה עזרה נפשית וכלכלית ולחוש בטחון. תבינו שנפגעת עבירה שעוברת את כל התלאות מחדש, לא מסוגלת להתרומם. תתחשבו בנו. אתם לא מבינים מה קורה לנו פנימה. לא באמת".

לקח לה 30 שנה כמעט להבין שהתמונה המשפחתית שגדלה לתוכה מעוותת ולדרוש צדק. אבל היא חזקה ומחובקת. לדבריה, היו שידעו ובחרו לשתוק גם מקרב המשפחה המורחבת. כיום הם מנדים אותה.

"אני לבד בעולם . המשפט החל רק לפני חודשיים. הוא טוען שאני משקרת והמשפחה המורחבת מפנה לי גב.  אני בקושי עובדת ומגיעה למצב שאין אוכל בבית לפעמים. קשה לי לעבוד נפשית ופיזית, ועם כל הדיונים, אני עוברת תקופה איומה. בקושי אוכלת וישנה, כל רגעי הטראומה חוזרים לי כל יום מחדש. קשה לי להתרומם. חשה מותשת והדיכאון משפיע. בכל פעם מחדש נאבקת עם עצמי לגייס כוחות להגיע לדיון.

פתחתי קמפיין גיוס המונים כדי שאוכל לעבור טיפול פסיכולוגי ונפשי ולקבל עזרה . אנשים תורמים ועוזרים, אבל חסר עוד כ 15 אלף להשגת היעד של 50 אלף.  אין לי משפחה שתעזור לי, אני נקיה כבר 6 שנים, עברתי תופת כדי להרים את הראש, וחולמת לחיות את המשך חיי בכבוד. תודה גדולה לכל מי שעוזר ותומך. זה מחזק מאוד".

מה יקרה כשתעמדי מולו בבית המשפט?

"עדיין לא היה בינינו עימות. אני חושבת שאולי אצטרך בהמשך אעמוד מולו ואגיד לו בעיניים 'הרסת לי את החיים,  שברת אותי ,אתה האדם הכי רע שיש . במקום לשמור על הילדה שלך, ריסקת אותה'. הוא צריך לשלם על הכל ולא מגיע לו לראות אור יום. אני רוצה יותר מהכל שהוא ישלם וילך לכלא".

כלפי אמא שלך את יותר סלחנית?

"פעם הייתי, היום כבר לא. בתור אמא היא לא עשתה את המוטל עליה. לא קמה ועצרה אותו. גם אם פחדה ממנו והית האישה מוכה, במקרה כזה היא היתה צריכה לשכב על הגדר ולקחת אותי למשטרה והיא לא עשתה כלום. שום פחד לא מצדיק את זה שהיא לא עזרה לילדה שלה וגם היא צריכה לשלם. הורים לא אמורים לעשות דברים כאלה לילדים שלהם. אפילו בעלי החיים מגנים על הצאצאים. ההורים שלי בחרו לרסק ולהרוס אותם".

לתרומה בקמפיין מימון ההמונים של אלה לחצו על הלינק הבא 
*הלינק המצורף כאן הינו הגיוס היחידי עבור אלה, ורק דרכו ניתן לתרום עבורה*

**

*** אלה הרגישה שאין לה עם מי לדבר, למי לספר. זה חייב להיפסק. לכל אישה צריכה להיות כתובת. אנחנו מזמינות אתכן לקבוצת הפייסבוק שהקמנו, הנקראית "סיסטרס - מקום בטוח לספר", שם תוכלי למצוא מרחב שיתוף שהוא כתף מחבקת, בו כולן נשים, בדיוק כמוך, ותוכלי להתייעץ, לספר ולשתף, ללא שיפוט.***