ג'יל, גננת מקנזס, לא צפתה את פיטוריה המהירים. באותו הבוקר היא הגיעה כהרגלה לבית הספר ונכנסה לכיתתה. בהמשך היום – ללא כל אזהרה – הגיע המנהל וביקש ממנה לאסוף את חפציה וללכת הביתה, לעיני תלמידיה ההמומים בני ה-5. היא עשתה כדבריו, מבלי לדעת מדוע נשלחה לביתה. באותו הרגע היא לא ידעה עדיין כי נהפכה לאחת מקורבנותיו של האנטר מור, שנחשב לאיש האיום ביותר באינטרנט.

עוד ב-Onlife:

מור, 26, שגר אצל הוריו בסקרמנטו וכנראה מתישהו חווה שברון לב שממנו לא החלים עד עצם היום הזה, אחרת קשה להסביר את אכזריותו הבלתי נתפשת לנשים אקראיות, הפעיל אתר בשם Is anyone up? שבו העלה תמונות עירום של נשים, יחד עם פרטיהן המלאים ודרכי התקשורת עמן. הוא הכין את השטח כמה ימים לפני העלאת התמונות של ג'יל לאתר ושאל בטוויטר את עדת מעריציו, שנהו אחריו ודאגו לתת חוות דעה מרושעת על כל קורבן ("פרה שמנה", "שיניים עקומות", "שמישהו יתקשר לגרינפיס ויודיע להם שלווייתן נסחף לחוף" ושאר פנינים), אם נראה להם שג'יל תפוטר לאחר חשיפת תמונותיה בעירום.

מעריציו הגדילו לעשות ודאגו לשלוח למנהל ולוועד בית הספר את תמונותיה של ג'יל בליווי כיתובים דוגמת "פטר את השרמוטה" ו"לידיעתך, זונה מלמדת את הילדים שעליהם אתה אחראי". התוצאה, כאמור, היתה מיידית וג'יל פוטרה מיד לאחר שנשלחו התמונות. עוד "הצלחה מסחררת" למור ולמעריציו שונאי הנשים.

ג'יל גילתה את האמת המרה מיד כשיצאה את בית הספר המומה. באותו הזמן שבו פוטרה, ניסתה אשה בשם שרלוט לוס ליצור עמה קשר והשאירה הודעה במזכירות. ג'יל הספיקה לקחת את ההודעה והתקשרה אליה. שרלוט שראתה מבעוד מועד את ציוציו של מור בנוגע לג'יל, ניסתה להזהיר אותה, אך עד שהצליחה לאתר אותה – איחרה. היא סיפרה לה על תמונות העירום שלה שמסתובבות באתר והופצו באינטרנט בכלל.

ג'יל נפלה קורבן ל- Revenge Porn- מונח המתייחס להעלאת תמונות של אדם (לרוב מדובר בנשים) ללא ידיעתה או רשותה במטרה להשפיל ולהביך אותה, לרוב בליווי פרטים אישיים, דרכי רשתות וקישור לפרופיל ברשתות חברתיות.

התופעה נתגלתה ב-2000 על ידי חוקר איטלקי שגילה כי יש ז'אנר של סרטוני פורנו חובבניים שהועלו לרשת ללא ידיעת המצולמת בדרך כלל ומופץ בקרב גברים. שמונה שנים מאוחר יותר, אתר פורנו בשם Xtube שהוקדש לסרטי חובבים החל לקבל לא מעט תלונות על כך שרבים מהסרטים שהופיעו בו הועלו ללא הסכמתה של המצולמת. בעקבות הגילוי, החלו אתרים רבים לביים סרטים של "פורנו נקמה", שלמעשה נעשו בהסכמה מלאה. ואולם רק ב-2010, עת הפציע אתרו של מור, הביטוי קיבל הכרה בינלאומית נרחבת.

בישראל אמנם לא קמו אתרים מיוחדים שמאדירים את פורנו הנקמה, אך לא חסרים מקרים שבהם התנקמו חברים לשעבר באמצעות הפצת תמונות או נערים שהחליטו להתעלל בבנות. כך למשל, ב-2006 גילתה צעירה בת 20 מחולון כי תמונה שלה מבצעת מין אוראלי בחברה לשעבר הופצו ברשת בצירוף מספר הטלפון שלה. היא גילתה זאת לאחר שצעיר התקשר אליה ושאל מהו המחיר שהיא דורשת. היא התלוננה במשטרה וזו מיהרה לחקור את בן זוגה לשעבר, שאכן ביקש להתנקם בה על שסיימה את הקשר ביניהם.

בינואר הופץ סרטון שבו נראית בחורה צעירה המצולמת על ידי בן זוגה לשעבר במהלך אקט מיני במעלית. החבר הפגוע התחרט והסיר את הסרטון מהרשתות החברתיות, אך בווטס אפ התפשט הסרטון כמו אש בשדה קוצים והגיע לידי הבחורה בת ה-23. בעקבות ההפצה ניסתה הצעירה להתאבד ואושפזה בבית חולים פסיכיאטרי. היא הגישה תלונה במשטרה נגד חברה לשעבר, 38, שטען להגנתו כי היא אהבה לצלם את הסרטונים והיא זו שהפיצה אותם.

בפברואר נחקרו נערים מאילת בחשד שהפיצו תמונות אינטימיות של נערות ברשת. אחד הנערים, 16, אף הגדיל לעשות ודרש מחברתו, 13.5, שתשלח לו תמונות נוספות, אחרת יפיץ את התמונות שברשותו בקרב חבריו.

גיבורת קורבנות ה-Revenge Porn

לוס הקדישה את שנת 2012 שלה למרדף אחר מור, לחשיפתו, להפלתו ולהבאתו לדין. עד אוקטובר 2011 היא כלל לא ידעה שקיים מונח כזה בשם פורנו נקמה, אבל היא חוותה זאת על בשרה: קיילה, בתה בת ה-24, גילתה כי תמונה שבה מציץ אחד משדיה, שלא נשלחה לאיש ונמצאה רק על המחשב האישי שלה, הופצה באתר של מור יחד עם פרטיה האישיים, וכמובן ההערות הנבזיות הנלוות. היא ניסתה להילחם ולהביא להסרת התמונה, אך משראתה כי מדובר במאבק חסר סיכוי מכיוון שלא היה חוק שאסר על כך מפורשות, החליטה לוס – חוקרת פרטית בעברה – להביא לחשיפתו של מור. וכך יצא מבצע "נו מור" לדרכו.

לוס כילתה את ימיה בניסיון לאתר קורבנות נוספים של מור, להביא לחקירתו בפני גורמי חוק. לאחר חקירה מאומצת היא נדהמה לגלות כי תמונותיהן של 40% מהנשים הגיעו ממחשביהן האישיים שנפרצו בידי האקר שעבד עם מור ו-12% מהתמונות נעשו בכלל בפוטושופ ואותן נשים כלל לא הצטלמו בעירום. כך שבעצם רוב הקורבנות של מור היו אקראיים בכלל, ללא כל אינטרס של אקס ממורמר, או מכר שמבקש לפגוע בהן, להשפלתן.

בסופו של דבר החל ה-FBI לחקור את הפרשה. מור הרגיש כי הטבעת מתהדקת, סגר את האתר שלו ונעלם מהרדאר אולם צרותיה של לוס לא הסתיימו. מיד לאחר חשיפתו היא החלה לסבול מהתעללות בידי מעריציו הרבים. הם הציקו לה, רדפו אחריה, שלחו לה מיילים מטרידים, הפציצו את המחשב שלה בוירוסים ואיימו על חייה.

מסכת ההתעללות הסתיימה רק בעזרתם האדיבה של הרובין הודים של הרשת, אנשי אנונימוס ההאקטיביסטים, שהתנדבו למרר את חייו של מור בתגובה, לפרסם לכל את כתובת הוריו ולחשוף את זהותו ברשת. זה עבד, אבל בירור קצר מעלה שמור עדיין פעיל כיום בדף הפייסבוק שלו, שבראשו נכתב "לעולם אל תבטח באיש. היה אנוכי. זוגיות רק לוקחת אותך לאחור בחיים. זיין כלבות, תרוויח כסף ותלבש בגדים מגניבים". אמנם תמונות העירום הוסרו מהדף בהוראת פייסבוק, אבל ללא הרשעה ועונש הולם אפשר לנחש כי הוא מתכנן את הנקמה המושלמת ויחזור לסורו במהרה.

ואולם גם ללא מור, שאולי היה האכזרי מכל, עדיין לא חסרים בארה"ב אתרים שמעודדים כביכול אקסים זועמים וממורמרים להתנקם בחברותיהם לשעבר, דוגמת myex.com  שמציג תמונות של נשים יחד עם שמותיהן המלאים. כיום מרכזת לוס את מאמציה להביא לחקיקה פדראלית נגד העלאת תמונות עירום ברשת ללא הסכמה, במטרה להשפיל את האדם ולהתעלל בו. המדינה היחידה שבה היתה חקיקה כזו לפני תחילת הפרשה היתה ניו ג'רזי, ועם חשיפת המקרה מיהרה קליפורניה, שמור חי בתחומיה, לחוקק חוק שאוסר על פורנו נקמה.

בישראל ישנה חקיקה חד משמעית: הפצת תמונות מעין אלה מהווה עבירה פלילית על חוק הגנת הפרטיות, החוק למניעת הטרדה מינית וגם עבירה על חוק לשון רע. למזלנו, חקיקה ספציפית נגד "פורנו נקמה" עדיין אינה נחוצה בלבנט.