"ראיתם אתמול את הכתבה המרגשת עליו ב"אולפן שישי" בערוץ 2? אז הנה הוא כאן, שוב, במלוא הדרו", בישרה כותרת משנה באתר XNET לפני כשנה וחצי, או אז פורסמו באתר תצלומי פפראצי של ירון ברלד "וידידה קטנה", תמונות שסימנו שברלד הפך רשמית למטרה ראויה למדורי הצהבת. תחת התמונה הראשונה, בה הופיע ברלד בפלג גוף עליון חשוף עם בחורה צעירה בביקיני ובהמשך משתכשך עמה במים, נכתב "ללא פוטושופ. נשבעים", כי הרי מי תסכים לגעת בכזה שמן ומי יאמין שמישהי כזו תתקרב אליו מרצונה, ואם לא היה אז ברור מציינים בטקסט הקצרצר להפליא "התמונות עלינו - ההלם עליכם". כלומר אם לא הזדעזעתם, לפחות תדעו שהייתם אמורים.

אותו הלך רוח ילדותי להחריד ("תראו, שמן!") הוא גם זה שעמד בבסיס התגובה ברשת לגילוי כי מאחורי "הקומיקאי המפורסם" מסתתר אכן ירון ברלד כפי שנלחש כבר ברשת, שגעשה ובעבעה כרגלה בציפיה לדם חדש להאכלת הפיד הרעב תמיד.

סטטוסים מצייצים ציטטו אתמול, כדוגמה מייצגת, את הסטטוס של ליאת אלון, "וואי נט: 'ברלד קיבל החלטה לא להסתתר מאחורי איסור הפרסום'. איך יסתתר איך??", שזכה למעל 4000 לייקים ועורר שלל תגובות, חלקן ניתוחים עמוקים של הטקסט ("זה כי הוא שמן"), חלקן מתוחכמות פחות או יותר ("מאחורי אבי ביטר" – ממש שתי ציפורים באבן אחת), וחלקן פשוט גזר דין מוקדם בטרם עת: "אז חוץ מלהיות פר מכוער, לא מצחיק ודביל באופן כללי עכשיו הוא גם תוקף מינית. יש אנשים שלא היו צריכים להיוולד".

בדיון פומבי שהתפתח בעמוד של הכותבת הפמיניסטית חנה בית הלחמי שהחל בסטטוס "מי זה? דברו..." בצירוף צילום מסך סלולרי ובו פרסום החשד מ-Ynet, פרסם אחד המגיבים קישור לחשיפת שמו של ברלד בבלוג של עומרי חיון, ומשהתברר שאכן מדובר בברלד ציינה אחת המגיבות "לא לתלות בכיכר העיר. נחכה קצת לעובדות, פשוט גם נערה בת 16.5 לא תתקרב לדבר הזה בדעה צלולה". לכך הוסיפה בית הלחמי "ממרומי 52 שנותי, גם בת 52 לא תתקרב" וזכתה לחיזוק סופי מהמגיבה שלפניה: "לחלוטין! גם לא עם מקל". כלומר, אף פרט עובדתי לא התברר עדיין, אבל ירון ברלד אשם כי הוא שמן – ועל כן אין סיכוי שמישהי תסכים לגעת בו. אם הוא רוצה מגע מיני הוא כנראה חייב לתקוף.

הפרטים בפרשה שהתפוצצה אתמול ברשת רק מתחילים להתבהר ולהצטרף זה לזה, ולתלונות חדשות שהצטרפו בינתיים, אבל נראה שמבחינת רבים ורבות די במשקלו כדי להרשיעו כבר אונליין. והרשת ממשיכה, בעשרות ממים המחברים בין דימויים שנלקחו מהופעותיו של ברלד בארץ נהדרת והמקרה הנוכחי, חלקם מתוחכמים יותר וחלקם פחות, אבל כמעט כולם לא מפספסים את ההזדמנות לתקוע עוד בדיחת שמנים בכאילו, עוד גילוי שנאת שמנים בפועל.

הדבר העצוב באמת בסיפור של ירון ברלד, מי ששרד לינץ' אמיתי אבל לא ברור אם ישרוד את זה האינטרנטי, היה שליהק את עצמו מראש, מבחירה (או שלא), כבדיחה של התעשייה, מבלי לגמרי להבין שרוב הצוחקים צוחקים עליו ולא איתו. כעת הוא מוצא את עצמו כמטרה נייחת ונוחה במיוחד לחצי התרעלה של משפט השדה המקוון. מילא הטוקבקיסטים עלומי השם, לא תמצאו הפעם אפילו בקרבם את מי שיצדד בנאשם בקריאות "הן רצו את זה, השרמו!@#$%!", אבל קשה להבין איך כותבות שמתיימרות להיות פמיניסטיות, שהיו עומדות ובצדק על שתי הרגליים האחוריות וזועמות אילו מישהו היה מתייחס ככה לאישה שמנה, מרשות לעצמן להתנהל בכזו צביעות, כזה מוסר כפול, בכזה חוסר אנושיות.

"אשה מוזנחת כמוהו גם לא היתה הופכת לקומיקאית מפורסמת", מגנה בית הלחמי בהמשך הדיון שהוזכר על אופן ההתבטאות שלה לאחר שהדיאלוג שהוזכר קודם הביא לביקורת על "תרבות הדיון" (או העדרה המוחלט ברגע שמדובר בגבר), ומשאירה את הקורא עם הלסת שמוטה לחלוטין כי  ברור שלא באמת משנה לצורך העניין אם ירון ברלד אשם במיוחס לו או לא כרגע – דמו מותר. ומהסיבות הכי מעוותות בעולם.