ביום שישי האחרון הוחלט כי יוגש כתב אישום כנגד האישה מקריית גת, שעצורה בחשד לקיום יחסי מין עם עשרות נערים. היא עברה סדרת בדיקות פסיכיאטריות, נמצאה כשירה לעמוד לדין ותואשם במעשי סדום ובמעשים מגונים בקטינים מתחת לגיל 14. היא עצמה טוענת שנפלה קרבן לאונס ונוצלה על ידי נערים רבים.

כמו בכל אירוע בו מעורבים קטינים, מבוגרים ומין, כלי התקשורת סיקרו את הפרשה בהרחבה ולא חסכו בתיאורים מפורטים של המפגשים בין הבגירה לנערים. הנה עדות של אחד הנערים כפי שנמסרה למשטרה:

"הלכנו שלושה חברים, לא אלה שהיו איתי קודם, נכנסנו לבית שלה וחבר שלי אמר לה: 'יאללה שרמוטה לכי לחדר", הוא מתאר. "נקרעתי מצחוק אבל גם התפדחתי מזה. אבל היא צחקה והלכנו לחדר, שם ישר היא הורידה בגדים. ישבתי בצד וחברים שלי עשו אותה ביחד. קיללו אותה ונתנו לה מכות. בהתחלה רק על התחת אבל אחר כך חבר שלי נתן לה סטירה. אז היא אמרה 'לא', אבל הוא צחק ואמר לה 'שתקי יא זונה'. הקטע שגם היא צחקה, הם עשו אותה כמו בסרט כחול ואז הם ישבו בצד ואני נכנסתי.

הם הסתכלו אבל כבר לא היה אכפת לי כי ידעתי מה לעשות", הוא אומר, "וגם עשיתי אחת מהשכבה שלי. בזמן שנתתי בה הם קיללו אותה ואמרו לה שהיא שרמוטה ושתרד לי. היא עשתה הכול ואני נקרעתי מצחוק. אחרי שגמרתי הם רצו עוד פעם. היא אמרה שנגמר לה הכוח אז חבר שלי קילל אותה ואמר שהוא יעשה את זה מהר. היא סירבה והוא זרק עליה משהו, לא זוכר מה..."

מה שמדהים בעדות של הנער הוא לא רק העדות עצמה אלא גם הדרך שבה הוא מסר אותה. בשום מקום במהלכה אין הכרה בסיסית בעובדה שמשהו כאן לא כשורה. אין הבנה שלא כך אמורים הדברים להתנהל, שהסיטואציה כולה פגומה מהיסוד. השימוש התדיר בפועל "עשיתי", האזכור של הסרט הכחול כמקור ידע, הכינויים "שרמוטה" ו"זונה" שנאמרו בטבעיות כתיאור מבזה אך הולם לאישה, הקללות, המכות וכמובן - הצחוק הבלתי נגמר שעטף את כל אלו.

אז מי אנס את מי? האם האישה החבולה והשבורה שהזמינה ילדים ונערים אליה הביתה וקיימה עימם יחסי מין בזה אחר זה היא אנסית בגלל פער הגילאים הבלתי אפשרי בינה לבינם או שהנערים שהגיעו בזה אחר זה, שהעבירו את גופה כמטבע בין סוחרים, שחלקם קיללו, היכו, צחקו, לעגו, איימו, הפיצו את הבשורה על "השרמוטה שנותנת חופשי" הם אלה שצריך להאשים באונס?

לפי גרסה א', יש כאן אישה מבוגרת שניצלה מינית ילדים תמימים. יש פשע, יש מי שמבצע את הפשע ויש קרבן לפשע. הפשע הוא אונס. האישה היא הפושעת. הילדים הם הקרבנות. לפי גרסה ב', יש כאן שורה ארוכה של אנסים צעירים מאוד. יש פשע, מי שמבצע את הפשע ויש קרבן לפשע. הפשע הוא אונס. הילדים הם הפושעים. האישה היא הקרבן.

והאמת, כדרכה של אמת, נמצאת איפשהו שם באמצע.

על אף חיבתנו הרבה לשחור-לבן ולפשעים מובהקים, המקרה בקרית גת, קצת יותר מורכב אבל מי שממהר להניף את דגל "בסיפור הזה יש רק קרבנות" חוטא לאמת. בסיפור הזה יש גם פושעים אבל אותם, למרבה הצער, אף אחד לא שוקל להעמיד אותם לדין. הם ימשיכו להסתובב בינינו כתמול שלשום.

משרד הרווחה ימשיך להיקרא 'משרד הרווחה' ולתפקד כרגיל. אף אחד שם לא יועמד לדין על מה שנראה כשנים ארוכות מדי של שתיקה. מקורביה של האישה ציינו כי הם התריעו כמה פעמים אבל ברווחה עצמו עיניים. אם אכן כך הדבר, מדובר בפשע במלוא מובן המילה אבל גם אם לא "עצמו עיניים" במכוון אלא פשוט לא שמו לב שבמשך שנים מתרחשת מתחת לאפם פרשיית ניצול מיני אכזרי שמעורבים בו כל כך הרבה ילדים, יש לנו כאן כשל מערכתי בקנה מידה רחב שיש לו קרבנות.

גם משרד החינוך ימשיך להיקרא "משרד החינוך" ולעסוק בהמון דברים שמעולם לא היו ומעולם לא יהיו קשורים בחינוך. שיעורי החינוך המיני, בדיוק כפי שהם היום, לא יהיו בגדר לימודי חובה אלא בחירה וחלק גדול מהתכנים ימשיכו להיות לא רלוונטיים בעליל לעולם שבו כל מה שילד בן עשר צריך כדי לצפות באורגיה מרובת משתתפים ותנוחות הוא להקליד "סקס אנשים" בגוגל. אף אחד שם לא יועמד לדין על ששכח לבצע את תפקידו ולחנך ילדים ונערים להיות בראש ובראשונה בני אדם, להבחין בין 'סרט כחול' למין בעולם האמיתי, לכבד נשים, לשים לב למצוקות של האחר ולשמור על גופם. יש לנו כאן פשע בקנה מידה רחב שיש לו קרבנות.

ההורים ימשיכו להיקרא "הורים" ולקבל את כוכבי הסרטים הכחולים הקטנים בחיבוק אוהב ומכחיש כשהם חוזרים הביתה. אף אחד שם לא יועמד לדין על שגידל מפלצת אגואיסטית שמרוכזת בצרכים של עצמה, על שהביא לעולם ילד ולא טרח לספר לו ש"נשים" זה לא שם קוד לאוכלוסייה שמעוניינת בכל מאודה לשכב על הגב ולהיחדר שוב ושוב ושוב על ידי עשרות גברים, על שהתיר לו להאמין ש"גנג בנג" זו באמת הדרך הטבעית לקיים יחסי מין בפעם הראשונה, על שכינה אותו "נסיך" ושכח לספר לו שגם אנשים אחרים הם "נסיכים" עבור ההורים שלהם ושאסור לפגוע בהם ושהגוף שלהם לא הגיע לעולם כדי לשעשע מישהו אחר, על שסמכו על בית הספר והטלוויזיה והאינטרנט והחבר'ה שילמדו את הילדים שלהם מה נכון, על שקיבעו "מין" כהישג, כאתגר, כהר שיש לכבוש ולהתהדר בכיבוש, על  האמונה המטופשת והעיוורת שילדים בני 10 עדיין לא צריכים שיסבירו להם על מין כי הם הרי עדיין לא חושבים על זה, שהם לא ראו מעולם פורנוגרפיה ושגם אם כן זה לא כזה נורא או כמו שאמר לי אב אחד פעם "לא יקרה לו כלום, מקסימום יעמוד לו הקטן" וצחק. יש לנו כאן פשע בקנה מידה רחב שיש לו קרבנות.

אמצעי התקשורת ימשיכו להיקרא "אמצעי התקשורת". הפרסומאים ימשיכו להיות פרסומאים ולפרסם כל יומיים נשים חצי ערומות במבט מפתה וגברים חרמנים שלא מסוגלים לעמוד בפיתוי, האחראים על תכניות הטלוויזיה ימשיכו לספק לנו שלל נשים שנראות כאילו יצאו הרגע מסרט פורנו, שרק מחכות ש"יתנו להן בראש" והאינטרנט ימשיך להיות מקור ידע מהימן, מוסמך, לא מצונזר וראשוני למין ומיניות.

אז נעמיד לדין את האישה על כל המקרים בהם מעורבים ילדים מתחת לגיל 14 וכדאי גם שנעמיד לדין את הנערים הבוגרים יותר שחצו את גיל 14 ולא הקשיבו ל"לא" של השרמוטה שהיא במקרה גם בן אדם. ואחרי שנסיים להעמיד לדין את מי שצריך, אולי הגיע הזמן להסתכל במראה ולהקיא על עצמנו.