בשבוע שעבר, לאחר חודשים ארוכים בהם הופיעו בזו אחר זו יותר מ-20 נשים שטוענות כי הבדרן והשחקן המפורסם ביל קוסבי סימם ואנס אותן, שברה אשתו קמיל את שתיקתה והגיבה להאשמות החמורות נגד בעלה. קמיל, שנשואה לביל מזה 50 שנה, כתבה כי בעלה טוב הלב, הנדיב והמצחיק אינו האדם שהתקשורת מציגה, לאור התלונות שהשמיעו נשים נגדו.

עוד באון לייף:

מצד אחד קשה להבין כיצד אשה, ששומעת ורואה שורה של נשים שבזו אחר זו מוכנות להיחשף ולספר חוויות איומות שקשורות בגבר שלצדה, יכולה לעמוד לצדו באש ובמים. מצד שני, אפשר להניח שקשה לזרוק כל כך בקלות 50 שנות נישואים. מה גם שלאורך ההיסטוריה אפשר למצוא שורה של נשים שעמדו לצד הגברים שלהן, גם כשהוטחו בהם האשמות כל כך כבדות.

לאורך ההיסטוריה של המאה ה-20 נשים ליוו גברים אכזרים שרצחו עמים שלמים והתעללו בהם: בספרה "נשות הדיקטטורים" ניסתה ההיסטוריונית ד"ר דיאן דוקרה להבין מדוע נשארו הנשים של היטלר, מוסוליני, פידל קסטרו, סדאם חוסיין ורודנים נוספים מהמאה ה-20 לצדם על אף שהרסו אומות שלמות וגם אותן. היא מצאה כי התשובה פשוטה למדי: רובן היו מוכנות למות למען הגברים שלהן פשוט כי אהבו אותן.

עם זאת, נראה שכיום קשה להסתפק בתשובה הזו. העת האחרונה, לצערנו, מלאה בדוגמאות שבהן גברים הואשמו בתקיפות מיניות ובאונס, לעתים בסיטונאות, ונשותיהם נותרו עמם. ישנן כאלה שהביעו תמיכה באופן פאסיבי ורק נותרו שם לצדם, או מאחורי הקלעים, וישנן כאלה, כמו קמיל קוסבי, שאף יצאו להגנתם והכריזו שבעלן חף מפשע ונרדף על לא עוול בכפו.

אווה בראון והיטלר. הנשים מאחורי הרודנים 

גילה קצב, שנשואה למשה מ-1969, אמנם נמנעה מחשיפה תקשורתית במהלך המשפט וגם לאחריו, אבל היא היתה שם אתו לכל אורך הדרך. בכל תקופת ההאשמות והמשפט ליוותה קצב את בעלה וסירבה להאמין לעדויות הנשים שסיפרו כי הוא אנס ותקף אותן. ב-2011 נפל דבר בישראל ונשיא לשעבר הורשע בעבירות אונס, מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית. קצב מרצה היום שבע שנות מאסר בכלא מעשיהו. עד היום קצב משוחחת עמו פעמיים ביום מהכלא, ואף ביקשה מהנשיא לחון את בעלה, לאור ההשפלות שהוא עובר בכלא, על פי עדויותיו.

גילה ומשה קצב. צילום: רויטרס

קשה לדעת אם קצב באמת ובתמים מאמינה לבעלה כי הוא חף מפשע, או שבדומה לאשה הטובה עומדת לצד בעלה למראית עין בלבד ולמען שמירת הסדר הטוב, אבל אין ספק שהיא משלמת מחיר כבד על שתיקתה: ב-2013 סיפרה הספרית שלה כי היא משתדלת להכניס אותה לתור כמה שיותר מהר, "אבל קרה שמי שמישהו ישב פה וראה אותה וזרק לעברה מלה, ישר קמתי וגוננתי עליה", סיפרה ל"ידיעות אחרונות". "אני מאמינה שכואב לה. אין לה התפרצויות זעם. היא מורידה את המבט שלה, מרימה את הידיים בייאוש ולא מדברת".

"איך את יכולה להמשיך את היחסים איתו?"

זו היתה מסיבת רווקים פרועה שיצאה מכלל שליטה, בלשון המעטה: ארז אפרתי, מאבטח הרמטכ"ל לשעבר ונער פוסטר לקלישאת "מלח הארץ", חגג עם חבריו את ליל רווקותו האחרון לפני נישואיו הצפויים לוורד אלי. אלא שהלילה הזה, שנחגג ברובו במועדון חשפניות (שבו טענה בדיעבד אחת החשפניות כי אפרתי סטר לה כבר אז), קיבל תפנית אלימה ומכוערת. כמו ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, יצא אפרתי מהמועדון לבדו ותקף צעירה, שבדיוק נכנסה למכוניתה.

הוא שלף אותה מתוך המכונית, חסם את פיה, הלם בראשה, הפשיט אותה וניסה לבצע בה מעשה סדום. היא נלחמה בו וזעקה לעזרה. למזלה, מאבטח ששמע את צעקותיה הגיע והתערב. אפרתי ניסה לתקוף גם אותו, ואז נמלט וקפץ לירקון. אפרתי טען בתחילה שמדובר בטעות בזיהוי, לאחר מכן ניסה להפיל זאת על חבריו וטען שסיממו אותו ושאינו זוכר דבר ממה שאירע. לבסוף הודה שניסה לאנוס אותה. ביולי 2010 הורשע בבית המשפט ונגזרו עליו שמונה שנות מאסר. בכל תקופת המשפט, וללא קשר להודאתו, נשארה אלי לצדו, ליוותה אותו בבית המשפט ואף הצהירה כי תתחתן עמו ברגע שייצא מהכלא. הם אף ביקשו ביקורי התייחדות.

לא ידוע אם נכון להיום הם עדיין מאורסים, אבל ב-2012, כשבית המשפט קבע כי אפרתי ישלם לבחורה שתקף כ-1.6 מיליון שקל, אלי עדיין נהגה לבקר אותו בכלא. בכל אופן, היא מעולם לא אמרה כי היא מוקיעה את מעשיו, גם לאחר שהודה בתקיפה ובניסיון האונס, או כפי שהפליאה היטב לומר זאת המותקפת בראיון ל"ישראל היום": "בעצם העובדה שהיא ממשיכה אתו את היחסים, היא בעצם קוראת לי שקרנית. איך את יכולה להמשיך יחסים עם אדם שעשה כזה דבר? אם היית מאמינה לי, לא היית מעלה בדעתך להישאר עם אדם כזה. ואם משהו כזה היה קורה לה?"

ב-2013 פוטר ניצב בדימוס ניסו שחם מהמשטרה, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין ביצוע מעשים מגונים והטרדה מינית בארבע שוטרות, ובגין מרמה והפרת אמונים שעמן היה בקשרים מיניים. אבל בניגוד למשטרה, שהתנערה ממנו מיד לאחר הגשת כתב האישום (לפני כן הוצא שחם לחופשה כפויה בעת שהתנהלה נגדו חקירה), אשתו נשארה לצדו והם עדיין נשואים.

בניגוד לגילה קצב, שגזרה על עצמה שתיקה, התייצבה ורדה שחם בינואר לראיון זוגי מול מצלמות חדשות 2. בראיון, שהתמקד ברגשותיו של שחם לאחר שנגוז חלומו להיות מפכ"ל, הודה הניצב בדימוס כי קיים קשרים אינטימיים עם שוטרות, אבל הכל היה בהסכמה. הוא לא הצליח להבין מדוע הוא מואשם בדבר עבירה.

ורדה שחם, אף היא שוטרת בדימוס שפרשה מהמשטרה לפני הפרשה ולמרבה האירוניה היתה ממקימי מח"ש, סיפרה כי חשה הלם מהגילוי כי בן זוגה מזה 32 שנה בגד בה, אבל קיבלה החלטה להישאר אתו בעת המשבר. "יש לנו ילדים, ובמשבר אף אחד לא עוזב", אמרה. "לגבי השגרה, הייתי צריכה עוד זמן". בסופו של דבר הסבירה שחם את החלטתה להישאר לצד בעלה בזכות "הקשר החזק, המחויבות, האמונה והאהבה". עד היום היא מאמינה שבעלה לא ביצע עבירה פלילית, ועל הבגידה כנראה שהצליחה לסלוח.

ורדה שחם. צילום מסך חדשות ערוץ 2

דומיניק שטראוס קאהן היה ראש קרן המטבע הבינלאומית כשנעצר במאי 2011 בארה"ב בחשד להתעללות מינית, לניסיון אונס ולכליאת שווא של חדרנית בבית המלון במנהטן שבו שהה. אן סינקלייר, אשתו השלישית, התייצבה לצדו והביעה ביטחון בחפותו. היא אף העמידה לרשותו את אמצעיה הכלכליים למען שחרורו למעצר בית מאובטח ושכירת עורך דין להגנתו. באוגוסט 2011 ביטל בית המשפט בניו יורק את האישומים נגדו עקב ערעור אמינותה של החדרנית, ובדצמבר 2012 הגיעו השניים להסדר פיצויים בתביעה אזרחית שהגישה החדרנית.

שטראוס קאהן נודע כאדם שמנהל חיי מין ליברליים מאוד, אך כנראה שלא הצליח להציב לעצמו גבולות שכן זו לא היתה הפעם הראשונה שבה הסתבך בחשד לעבירות מין. באוקטובר 2008 פתחה קרן המטבע בחקירה פנימית לבחינת חשדות ששטראוס קאהן ניצל את מעמדו כדי לקדם כלכלנית הונגרייה בשם פירושקה נג', שכמה היה לו רומן. החקירה ניקתה אותו מחשד והותירה אותו בתפקיד, אך במסקנותיה צוין כי הרומן שיקף כושר שיפוט לקוי באופן חמור.

ביולי 2011 נפתחה חקירה בצרפת נגד ראש קרן המטבע הבינלאומית, בעקבות תלונתה של הסופרת טריסטן בנון כי שטראוס קאהן ניסה לאנוס אותה ב-2003. התיק נסגר ב-2011 מחוסר ראיות. חקירה נוספת בצרפת, על ההאשמה כי היה מעורב באונס קבוצתי, נסגרה גם היא בספטמבר 2012. לא ברור מה היה הקש ששבר את גב הגמל, אבל באוגוסט 2012 נפרדו שטראוס קאהן וסינקלייר.

ורד רמון-ריבלין היתה עדיין ורד ריבלין כשהתפוצצה הפרשה שהעיבה על חייה ועל חיי בן זוגה חיים רמון, אז שר המשפטים. ב-2006 התלוננה קצינה צעירה בלשכת ראש הממשלה כי השר חיים רמון נישק אותה בכוח, תוך החדרת לשונה לפיה, לאחר שהצטלמה אתו לרגל שחרורה מצה"ל. היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז החליט להגיש נגדו כתב אישום, ורמון החליט להתפטר מהממשלה מיידית. רמון, שטען כי הצעירה בעצם ניסתה להתחיל אתו ואף נתנה לו פתק עם מספר הטלפון שלה, הורשע בינואר 2007. באוקטובר של אותה השנה נשא לאשה את מי שעמדה לצדו לאורך הפרשה, ורד רמון-ריבלין.

רמון-ריבלין, שניצבה לצד בן זוגה ותמכה בו ללא סייגים לאורך כל תקופת החקירה והמשפט, סיפרה בראיון ראשון ל"מעריב" ב-2009 כי לא התבלבלה לרגע בשום שלב של הפרשה. "לקחתי את הכל בפרופורציה הנכונה מתחילת הסיפור ועד סופו. המון דברים שאנשים אכלו - כי התקשרות הזינה אותם - היו מסולפים. אני לא הייתי במקום הזה, אלא באמת של הדברים".

אבל לא כולן ניצבות לצד הגברים שלהן בטוב או ברע. יש רע, כמו הטרדות מיניות, מעשים מגונים ותקיפות מיניות, שהדעת לא יכולה לסבול וגם האהבה, עצומה ובוערת ככל שתהיה, לא יכולה לכפר על המעשים האלה. כך למשל, כוכי מרדכי לא נותרה לצד איציק מרדכי, כשזה הורשע במעשים מגונים בחיילת ששירתה תחתיו, בפעילה פוליטית ובעובדת לשכתו. ההרשעה קטעה את הקריירה הפוליטית של מרדכי, וכן את נישואיו.