מוריה סמית', קצינה במשטרת ניו יורק שהצילה אלפי בני אדם במהלך אסון התאומים שהתרחש ב-11 בספטמבר 2001 וקיפחה את חייה, זכתה לאחר מותה בפרס גלאמור לנשים על גבורתה ואומץ לבה. כעת מבקש בעלה להחזיר את הפרס היוקרתי למערכת המגזין. הסיבה: הוא לא מסוגל לראות את שמה של רעייתו האהובה ז"ל לצד שמה של הזוכה בפרס בשנה הנוכחית - קייטלין ג'נר.

ג'נר שחשפה בינואר האחרון כי היא טרנסג'נדרית ומעוניינת לחיות את חייה כאישה זכתה השנה במספר פרסים, ביניהם פרס גלאמור לנשים עבור עבודתה המבורכת למען קהילת הלהט"ב. הקצינה סמית' זכתה בפרס ב-29 באוקטובר, כחודש וחצי לאחר מותה, בזכות פעולותיה למען הנפגעים בפיגוע, כשנכנסה שוב ושוב ושוב לתוך אחד מבנייני התאומים בעודו בוער ופינתה מאות ניצולים ובסופו של דבר, נספתה בעצמה.

מתה אחרי שהצילה אלפים. מוריה סמית'

מתה אחרי שהצילה אלפים. מוריה סמית'

השבוע, בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו כתב בעלה, ג'יימס סמית', שהוא רואה בהענקת הפרס לג'נר "סטירת לחי" כי ג'נר כלל אינה אישה אלא "איש" והודיע כי יישלח בחזרה את הפרס שקיבל.

להלן נוסח המכתב שנשלח למערכת גלאמור::

באוקטובר 29, 2001 היה לי הכבוד לקבל מידי מגזין גלאמור את "פרס אשת השנה" שניתן לאשתי, קצינת המשטרה, מוריה סמית', לאחר מותה. מוריה נהרגה ב -11 בספטמבר 2001, ופעולות הפינוי שלה הצילו אלפים במרכז הסחר העולמי בניו יורק. באותו הערב זכתה בפרס גם יאמל מרינו, פרמדיקית בת 25, שהגיעה בין צוותי החילוץ הראשונים לאזור הפיגוע, התנדבה להיכנס אל בין ההריסות ושם מצאה את מותה.

הייתי המום ועצוב לגלות שבגלמור החליטו להעניק לברוס ג'נר את פרס "אשת השנה". אני מוצא את שזה מעליב את זכרה של מוריה סמית ואת זכרן של נשים הרואיות אחרות שזכו בפרס הזה. האם לא נמצאה בכל אמריקה או בחלקים אחרים בעולם אישה  שראויה יותר לפרס מאשר האיש הזה? בזמן שיש נשים בכוחות המזוינים שלנו שנלחמות ומקריבות את חייהן עבור המדינה שלנו, רופאות גיבורות שנלחמות במחלות קטלניות, נשים שוטרות וכבאיות שמסכנות את חייהן עבור זרים גמורים, נשים אמיצות שגוברות על מחלות קשות ... והרשימה עוד נמשכת... האם זה השם הטוב ביותר שמצאתם?

אני יכול רק לנחש שמדובר בתעלול יח"צני שנועד להחיות מגזין בינוני גוסס.

לאחר שדנתי עם בני משפחתי על פגיעתכם בזכרה של הגיבורה שלי, החלטתי להחזיר את הפרס של מוריה למגזין גלאמור.  

שלכם,

ג'יימס סמית

חלקים ממכתבו של סמית פורסמו בכלי תקשורת אמריקאים, חלקם עם שבחים וחלקם עם סלידה ברורה. המכתב, כצפוי, גם גרר אחריו פוסטים ברשתות החברתיות מגורמים שמרניים המודאגים מאובדן הבינאריה המגדרית ומהקבלה החברתית ההולכת וגדלה לטרנסג'נדרים, לטענתם.

"היינו גאות לכבד את אשתו בשנת 2001, ואנו עומדות מאחורי ההחלטה שלנו לכבד את קייטלין ג'נר. הנשים שזוכות בפרס "נשות גלאמור" מגיעות ממגוון רחב של רקעים וחוויות", אמרה בתגובה דוברת גלמור אמרה לניו יורק פוסט.

בסרטון קידומי לקבלת הפרס, אמרה ג'נר שהיא מקווה שיום אחד יהיה "שטח קטן בעולם בו אנשים פשוט יהיו מי שהם".