זה לא זמן טוב לכנסיה הקתולית. הסיפורים הרבים אודות התעללות מינית בילדים רק הולכים ומתרבים וכעת מגיע גם תורן של הנזירות להשמיע את קולן – ובאופן לא ממש מפתיע, לא חסר להן מה להשמיע.

סוכנות הידיעות AP מדווחת כי נזירות מרחבי העולם החלו לצאת בפומבי עם סיפורים על התעללויות מיניות שהן עברו על ידי כמרים ואנשים בהנהגה של הכנסייה הקתולית, ובנוסף הן מבקרות את הכנסייה על האופן שבו היא טיפלה (או יותר נכון לא טיפלה) במקרים שדווחו.

בין העדויות שצצו כעת גם זו של נזירה מהוותיקן, שסיפרה כי לפני 20 שנה היא נאנסה על ידי כומר שבפניו היא באה "להתוודות על חטאיה". באותה עת סיפרה הנזירה על המקרה לממונים עליה, אבל כמובן שהם השתיקו אותה כדי לשמור על השם הטוב של הכנסייה. "זה פתח פצע גדול בתוכי", אמרה לסוכנות הידיעות AP. "העמדתי פנים שזה לא קרה". רק עכשיו, שני עשורים לאחר המקרה, היא סוף סוף מעזה לחשוף את הסיפור לעולם, כדי שאולי נשים נוספות לא יעברו את מה שהיא עברה.

גם בצ'ילה נרשמה התעוררות דומה של נזירות שנמאס להן לשתוק. השבוע קבוצה של חמש נזירות התארחו בתוכנית טלוויזיה ארצית כדי לספר על ההטרדות המיניות שהן עברו מצד כמרים או נזירות אחרות. צעד זה התאפשר לאחר שבחודש מאי האחרון "שחררו" את הבישופ של צ'ילה מתפקידו, בעקבות שערוריית התעללות מינית. בנוסף, נזירה בהודו הגישה לאחרונה תלונה רשמית במשטרה המאשימה את הבישוף באונס, דבר שאפילו לא היה עולה על הדעת לפני שנה.

הגיע הזמן

העדויות החדשות מצטברות הודות לתנועת MeToo והמודעות הגוברת לניצול ששורר ביחסים שמאזן הכוחות ביניהם לא שיווני. הנזירות שמעזות לדבר, מוחות לא רק על ההטרדות שהן עברו, אלא גם על שנים רבות בהן קולן הושתק.

"אני כל כך עצובה שזה לקח כל כך הרבה זמן עד שזה ייפתח, כי היו דיווחים מזמן", אמרה בראיון ל-AP פרו' קרליין דמשור, אחת המומחיות המובילות להתעללות מינית בקרב אנשי דת. "אני מקווה שעכשיו ינקטו פעולות לטפל בקורבנות ולשים קץ לסוג זה של התעללות".

בינתיים הוותיקן סירב להגיב באילו צעדים, אם בכלל, הוא נוקט כדי להעריך את היקף הבעיה בעולם, ומה נעשה כדי להעניש את העבריינים ולתמוך בקרבנות. עובד הוותיקן שבחר להישאר בעילום שם, גלגל את האחריות בחזרה אל ראשי הכנסיות המקומיות, משום שלטענתו הסמכות שייכת להם. הוא כמובן לא ידע לענות איך מתמודדים כאשר אותם  בעלי סמכות הם הם המתעללים. למעשה, כרגע לכנסייה הקתולית אין אמצעים ברורים לחקור ולהעניש בישופים שהם עצמם מתעללים או מאפשרים למתעללים להישאר בשורותיהם – לופ אירוני שכעת התעוררה מודעות אליו בעקבות המקרה של תיאודור מק'קריק, הארכבישוף לשעבר של וושינגטון הבירה שהטריד לכאורה גברים צעירים (רק היום פורסם שבצעד חריג האפיפיור קיבל את התפטרותו והצהיר שיישפט במסגרת הכנסייה).

אז מה בכל זאת אפשר לעשות כרגע? "יש לעודד נשים לדווח על מקרי התעללות", אומר עובד הוותיקן. "ויש לעודד את הבישופים להתייחס אליהן ברצינות, ולוודא שהכמרים ייענשו אם ימצאו אשמים". אבל קבלת 'יחס רציני' הוא הרבה פעמים המכשול העיקרי שעומד בפני נזירות שחוות התעללות מינית. דמשור טוענת ש"הם (הכמרים) תמיד יכולים להגיד ש'היא רצתה את זה'. גם קשה להם להיפטר מן התפיסה שזו תמיד האישה שמפתה את האיש, ולא להיפך".

ניצול, אונס והפלות

דמשור מספרת שהמצב באפריקה קשה במיוחד, משום ששם נשים שמעוניינות להיכנס לקהילה דתית מסוימת צריכות מכתב המלצה מכומר הקהילה. כצפוי, לא פעם מצפים מהן לטובות הנאה בתמורה למכתבים האלו. לדבריה, פעמים רבות מקרי ניצול מהסוג הזה מסתיימים בהפלה, "והוא משלם על זה. לנזירה אין כסף. לכומר יש".

כמובן שמי שמחליט לצאת כנגד אותם מקרים, נאלץ לשלם מחיר יקר. כך, למשל, ב-2013, כתב הכומר אנתוני מוסאלה מקמפלה שבאוגנדה את מה שהוא כינה מכתב גלוי לחברי הממסד הקתולי המקומי. מוסאלה התייחס ל"מקרים רבים" של יחסי מין של כמרים, גם עם נזירות. הוא טען כי "זה סוד גלוי שכמרים קתולים רבים וכמה בישופים, באוגנדה ובמקומות אחרים, אינם חיים עוד בצניעות". בתגובה למכתב שלו מיד הפעילו נגדו סנקציות שליליות, זאת למרות שעיתונים באוגנדה מדווחים כמעט מדי שבוע על מקרים של כמרים שנתפסו בהרפתקאות מין. למעשה, הנושא הוא אפילו מרכז העלילה של רומן פופולרי אותו מלמדים שם בבתי ספר תיכוניים.

הארכיבישוף יוחנן בפטיסט אודמה, שעומד בראש אגודת הבישופים המקומית של אוגנדה, אמר ל- AP כי לא ניתן להשתמש בטענות מאומתות או לא מאומתות נגד כמרים פרטיים כדי להרוס את כל הכנסייה. "אם יש מקרים אז הם בודדים, ולכן יש להתייחס אליהם כמקרים בודדים ולא כתופעה".

הרבה לפני התקריות האחרונות, מחקרים סודיים על הבעיה הוכנו עבור בכירי הכנסייה בשנות התשעים, על רקע השתוללות מחלת האיידס באפריקה. ב-1994 כתבה הסופרת מאורה או'דונהוי המנוחה מחקר מקיף בנושא, שנפרס על פני שש שנות עבודה ו-23 מדינות. לדבריה, הנזירות נחשבו כשותפות מיניות "בטוחות" לכמרים שחששו שמא יידבקו ב- HIV אם ילכו לזונות או לנשים באוכלוסייה הכללית.

ארבע שנים לאחר מכן, בדו"ח שמסרה לאנשי דת בכירים בוותיקן, אמרה מארי מקדונלד, כי הטרדה ואונס של נזירות אפריקאיות על ידי כמרים הם מקרים "שכיחים". עוד נכתב בדו"ח כי כאשר נזירה נכנסת להיריון, הכומר מתעקש על הפלה. לדברי הדו"ח, הבעיה גם חצתה יבשות, משום שכאשר הנזירות נשלחו לרומא ללימודים, הן נאלצו לפנות לכמרים שיעזרו להן עם המחקרים והעבודות "וטובות מיניות הן לא פעם התשלום שהן צריכות לשלם עבור סיוע כזה".

הדיווחים האלו מעולם לא נועדו לפרסום. העיתון הלאומי הקתולי האמריקני העלה אותם לאינטרנט בשנת 2001, וחשף את עומק השערורייה שהכנסייה ביקשה זמן רב לשמור עליה. אבל עד כה הוותיקן לא אמר אם הוא עשה פעם משהו עם המידע הזה.

הנזירה פאולה מוגי, חברת האחיות הקומוניסטיות המיסיונריות - קהילה דתית בעלת נוכחות משמעותית ב -16 מדינות אפריקניות - סיפרה מניסיונה כי הכנסייה האפריקאית "עשתה צעדים גדולים" מאז שנות ה -90, אבל למרות זאת הבעיה עדיין קיימת.

הוותיקן מודע היטב לעבודה שנזירות כמעט מאז ומתמיד היו קורבנות להטרדות מיניות. הדו"ח המפורט ביותר שנכתב בנושא הוא ככל הנראה "הנזירות של סנט אמברוג'יו", ספר שנכתב ב-2013 על פי פרוטוקולים מ-1860 של משפט שערכה האינקוויזיציה בוותיקן על מקרה של רצח, התעללות, מעילה ורמאות באחד מהמנזרים האיטלקים. ברגע שהמקרה פורסם, הוותיקן נכנס בכל הכוח כדי לחקור את הנושא ולהעניש בהתאם. מעניין מה הם יעשו כעת, כשיותר ויותר מזירות מעזות לדבר.