מיוחד לאון לייףרבי אנג'לה בוכדל: הרבה שסוחפת את צפון אמריקה

פרויקט מיוחד של און לייף, ארגון גשר וJTA יחשוף בפניכם בשבועות הקרובים נשים יהודיות משפיעות מרחבי העולם. הראשונה בפרויקט הזה היא הרבה אנג'לה וורניק בוכדל (Angela Warnick Buchdahl), הרבה הראשית של בית הכנסת סנטרל (central synaguge) בניו יורק, האישה הראשונה שמונתה לכהן כרבה של הקהילה הרפורמית הגדולה בעיר והקהילה הוירטואלית הגדולה בעולם, וכן, היא נולדה בסיאול בדרום קוריאה אבל נגיע לזה בהמשך.

הרבה אנג'ילה וורניק בוכדל בבית הכנסת Central צילום Lorin Klairs

להנהיג קהילה בזמן מגיפה עולמית

את הרבה פגשתי לראשונה לפני ארבעה חודשים בכנס וירטואלי שערך ארגון גשר על 'הקהילות היהודיות בעולם בתקופת הקורונה'. הקהילה שלה איבדה 84 חברים למגפה והיא הביעה חשש מהחגים אבל לחגי תשרי היא הגיעה בסוף מוכנה יותר אולי מכל אחד אחר בעולם היהודי - בית הכנסת שלה העביר וירטואלית את התפילות והטקסים לבתיהם של כחצי מיליון יהודים ממאה מדינות שונות. בעזרת חברת הפקה גדולה הם נערכו לצילום ושידור של התפילות אבל יותר מכך, במהלך אלול הם חשבו מה יחבר את חברי הקהילה עצמה (2800 משפחות, כ-7000 בני אדם) לטקס שהם לא נוכחים בו פיזית. "שלחנו חבילות לראש השנה שכללו מחזורים מיוחדים, עם דגם קטן של ארון הקודש מבית הכנסת. הרעיון היה שאם יש לך 'משכן', אתה יכול שיהיה לך מקום קדוש להתפלל בו", היא מספרת בהתרגשות. הם מצאו פתרון לריקנות ההיכל בכך שביקשו מחברי הקהילה לשלוח הקלטה של מזמור 'השיבנו' וערכו את זה כך שהתפילה הדהדה בכל זאת מבית לבית, באלפי קולות. תכנון של חודשים הפך ליצירת מופת של תפילה, שירה ואפילו ריקוד. "היו משפחות ממדינות שונות בארה"ב או אפילו מארצות שונות שפתאום צפו בתפילה הזו יחד והם הרגישו שהם באמת יחד. זה הרגיש גדול יותר, משמעותי יותר". 

חברים בקהילה הווירטואלית הזו אנשים ממדינות רבות בעולם, "לא ישראלים," היא צוחקת, "ישראלים מתקשים עם הרעיון לשלם כדי להיות חלק מבית כנסת". בוכדל הצטרפה לבית הכנסת הזה בשנת 2006 תחילה כחזנית ומכהנת מזה כשבע שנים כרבה הראשית של בית הכנסת, אחד הגדולים בצפון אמריקה עם תקציב שנתי של עשרות מיליונים ומעסיק כמאה עובדים במשרה מלאה. מאז מינויה הכתירו אותה בניוזוויק, בדיילי ביסט ואחרים כאחת מהרבנים הכי משפיעים בארצות הברית וברשימות היהודים המשפיעים בקהילה בכלל.  

את דרשת ראש השנה היא הקדישה ל'הזדמנות שבמשבר הנוכחי' אבל גם לפרידה מהשופטת רות ביידר גינסבורג שהידיעה על מותה נפוצה בערב החג. "קיבלתי את ההוכחה למה אני חייבת להיות בלייב, למה אסור להקליט את התפילות מראש", היא מספרת, תוך זמן קצר היא נערכה להיפרד ממנה ''לא הספד'', היא מדגישה אלא "ליווינו אותה כשומרים בשירה''. והקליפ של שירתה של בוכדל, את השיר הללויה של לאונרד כהן לזכרה של ביידר גינסבורג, הפך במהרה לויראלי אף הוא.  "אנשים מצאו בזה קטרזיס ופשוט בכו".

ההספד המרגש של הרבה בוכדל לרות ביידר גינסבורג בשירת הללויה של לאונרד כהן. 

גזענות בעולם היהודי

בוכדל היא אישה מרשימה, רהוטה, משלבת מילים בעברית בכל משפט שני ולא חוששת להגיד את אשר על ליבה. את הדרשה של יום כיפור היא הקדישה לגזענות וזו הייתה דרשה אישית מאין כמוה שנפתחה כך: 

"אתה יהודי? את יהודייה? יהודי? יהודייה? את השאלות האלו שאלו אנשי חב״ד ליד הקמפוס שלמדתי בו. בראשית שנות התשעים רבע מהסטודנטים באוניברסיטת ייל היו יהודים אז שאלה כזו הייתה כמו לדוג דג בתוך חבית, אבל אפילו פעם אחת בכל ארבע שנותיי שם לא שאלו אותי אם אני יהודייה. אפילו שגדלתי עם אב יהודי, עם פנים כאלו, אף אחד לא חשב מעולם שאני יהודייה", היא פתחה בסיפור אישי שאין ספק שהותיר רבים נבוכים. 

בשיחה בינינו היא משתפת שרצתה לדבר על  המשבר הבין גזעי באמריקה אבל הבינה שהיא חייבת להתחיל עם מה שקורה אצלה בבית: "התחלתי לדבר עם יהודים שאינם לבנים-אשכנזים והופתעתי לגלות כמה כאב היה אצלם לנוכח גילויי גזענות בקהילה היהודית עצמה, ובהתאמה כמעט אף אחד מהם לא חבר בקהילה יהודית" (בית כנסת או מרכז קהילתי יהודי ה.ר.כ). לדבריה לפי מחקר בארה"ב שנערך שנה שעברה, מיליון יהודים מתוך 7.5 מיליון יהודים מזדהים כ - Jews of color. מי שבשאלונים הסטטיסטים האמריקאים מסמנים עצמם גם כ'לא לבנים'/שחורים/ היספאנים/ או אסייתיים. "אני סבלתי מגזענות בנערותי, אני עדיין סופגת הערות כאלה גם עכשיו כרבה שמובילה את אחת הקהילות הגדולות בניו יורק. אנשים מטילים ספק באותנטיות שלי, בזכות שלי להיות שם, בטח כשאני מגיעה לבקר בישראל", היא אומרת בלא מעט כאב.  

הרבה אנג'לה בוכדל מובילה את תפילת 'כל נדרי' צילום Alan Barnett

בוכדל נולדה בסיאול, לאב אמריקאי יהודי רפורמי ששרת בצבא והוצב בדרום קוריאה. שם הוא הכיר את אמא שלה, קוראנית בודהיסטית. עד גיל חמש היא חיה שם ואז חזרה לעיירה הקטנה ממנה הגיע האב בטאקומה וושינגטון. היא גדלה במסגרות יהודיות, הלכה לגן ולביה"ס יהודי, למחנה קיץ יהודי ונסעה שוב ושוב לישראל, אבל בגיל 16 לראשונה היא חשה על בשרה את אותה גזענות כשעזבה את הבועה של הקהילה בה גדלה ונאמר לה על ידי יהודים אחרים 'שאינה יהודייה'. חמש שנים היא הייתה במשבר זהות בגלל זה ובסיומן החליטה להתגייר למרות שחלק בה התנגד לכך. "תמיד הייתי יהודייה, אף פעם לא ראיתי את עצמי שום דבר אחר, למרות שהיו זמנים שבהם רציתי לעזוב את היהדות רק בגלל שפגעו בי". בסוף היא עשתה טקס גיור מרגש, כמעין טקס אישור מחדש לבחירה שלה ביהדות.    

"הגיע הזמן להפסיק אחת ולתמיד לחשוב על יהדות כגזע. במקום חישבו עלינו כמשפחה. אפשר להפוך למשפחה בלידה, באימוץ ובבחירה. אתם יכולים ליצור קשרים חזקים יותר מדם כפי שאנחנו עושים בנישואים. ראשית היהדות מגיעה לא מחוקי גזע אלא מהברית שכרתנו עם אלוהים. הגיע הזמן להפסיק לנבור בדי.אן.איי היהודי ולעבור לראות כיהודי כל מי שרואה עצמו חלק מהברית הזו ולספור אותו כחלק מהעם היהודי", היא אמרה בדרשה שנשאה. 

ברור לבוכדל שהצהרה שכזו לא עוברת כרגע בישראל אבל היא מתעקשת. "ממה אתם מפחדים? שאני אגיע ואזהם את היהדות? היינו ערב-רב כשיצאנו ממצרים, וכשיצאנו לגלות, הגענו לכל קצוות העולם. למה אתם חושבים שהיהודים ממרוקו לא דומים ליהודים מרוסיה או מאתיופיה או מהודו? כי הם התחתנו עם המקומיים, ואימצו את המנהגים, והתבשילים והמנגינות שלהם. מעולם לא היה רצף דם יהודי טהור. זה חלק מההישרדות, והחוזק והיופי של היהדות שהצליחה לפצח איך לעשות את זה ועדיין להישאר יהודים. זו הגאונות שלנו, זו הסיבה ששרדנו בעוד עמים אחרים נעלמו".

מדליקה נרות בחנוכה עם הנשיא אובמה בשנת 2014. צילום shutterstock

כשרק מונתה לתפקידה, היא הוזמנה על ידי הנשיא אובמה להדליק נרות חנוכה בבית הלבן ומעל הבמה היא שאלה אותו "אתה חושב שהאבות המייסדים של אמריקה היו מדמיינים שאישה רבה יהודיה אסייאתית- אמריקאית תוביל תפילה בבית הלבן מול נשיא אפרו-אמריקאי?".

אבל לא הכל נוצץ או פשוט.

להתקדם כאישה זה קשה גם בקהילה הרפורמית

בוכדל היא האישה הראשונה שנבחרה לכהן כרבה ראשית בבית הכנסת שלה ב-180 שנות קיומו. היא גם האישה האסיאתית-אמריקאית הראשונה שמונתה לתפקיד רבה ולתפקיד חזנית מאז ומעולם. 

"כשהציעו לי את התפקיד (של רבה) התלבטתי, הייתי אמא לשלושה ילדים צעירים, נדמה לי שלקחתי אותו אחרי שמישהו אמר לי 'לא תוכלי לעשות את זה'. ומיד אמרתי לעצמי 'בעצם, אני יכולה לעשות את זה'. בכנות, אני לא חושבת שאם לא הייתי חלק מהקהילה, הם היו ממנים אותי. יש עדיין תפיסה סקסיסטית לא מדוברת בהכרח על איך רבי אמור להיראות, תשכחי מזה שאני אסיאתית - זה היה בגלל שאני אישה. הייתי בשוק מזה שאפילו בקהילה שמכירה אותי ואוהבת אותי, עדיין היו רעשי רקע והתחבטות על הדבר הזה. כולם הרגישו בנוח עם מינוי של אישה לתפקיד מס' 2 בבית הכנסת, אבל רבים הרגישו לא בנוח עם מינוי של אישה לתפקיד מספר 1", היא מספרת בגילוי לב. "לשמחתי נבחרתי אבל לקח לי הרבה זמן למצוא את הקול שלי. רק בשנה-שנתיים האחרונות אני מרגישה בנוח במקום שבו אני נמצאת, שאני לא רק 'מתחזה' לקודמי בתפקיד ועכשיו אני מרגישה שמצאתי את הדרך שלי".  כשמונתה לתפקיד, ניתן היה לספור אפילו לא על עשר אצבעות את הנשים בראשות קהילות יהודיות, עכשיו היא אומרת בגאווה, המספר עלה משמעותית, "זה סימן מעודד". לדבריה, בתכנית הרבנים שהיא לוקחת בה חלק במכון שלום הרטמן בירושלים יש כרגע רוב נשי -"ולא סתם נשים, אלא מנהיגות של קהילות מעולות וגדולות. פתאום יש פה מספר הולך וגדל של נשים רבות חזקות ומשמעותיות. נשים מתחילות סוף סוף לתפוס את מקומן".   

הרבה אנג'לה בוכדל והחזן דניאל מוטלו פותחים את המשחק של הניו יורק מטס בשירת ההמנון האמריקאי. 

להרבה יהודים כבר לא אכפת מישראל

הרבה בוכדל ביקרה בישראל לפחות 25 פעמים. בן הדוד שלה עלה לישראל כשהייתה ילדה ומאז כל בני המשפחה נסעו הלוך ושוב לישראל. ביוזמת הדוד שלה, הפכה קרית מוצקין לעיר תאומה לעיירה טאקומה בה גדלה ומדי שנה הם אירחו בביתם משלחות מישראל. עכשיו היא חוששת מהנתק הגדול שנוצר בין היהודים בישראל לאלו בארה"ב. "אם בעבר ישראל הייתה ה-נושא שאיחד בין כל הקהילות היהודיות, עכשיו זה הנושא שהכי מפריד ביניהן", היא אומרת בצער. "אני המומה מהמהירות שזה קרה בעשר השנים האחרונות. וזה מעציב אותי מאוד. הרבה יהודים באמריקה כועסים, ואני מעדיפה אותם כועסים כי זה אומר שאכפת להם, לצערי להרבה יהודים כבר לא אכפת מישראל". לדבריה אנחנו לא מדברים מספיק ויש הרבה אי הבנה בין שתי הקהילות הללו שנובעת מהתפיסות השונות לגבי מה הם ערכי היהדות. "אני מודאגת, אני דואגת להביא לישראל חברים מהקהילה שלי כי אין כמו לראות במו עיניך, לא סיור דיסני, אלא ממש להכיר ישראלים, לדבר על הבעיות. אני מדברת הרבה על ישראל, וכדי לשמור את הקשר הזה חייבים להכיר אנשים אמיתיים. למדתי כל כך הרבה על עצמי כיהודייה מישראל ומישראלים, אני מקווה שלראשונה ישראלים יהיו מוכנים ללמוד מאיתנו על מה יכולה היהדות להיות עבורם".