במערכת המשפט הבריטית השיקו את תכנית "פתרון קהילתי" שנועדה למנוע פתיחת תיקים פליליים במקרים של עבירות מינוריות ולמעשה מאפשרת לעבריינים מורשעים לבקש סליחה ולשוב הביתה. בלי כלא, בלי כלום. כמה פשוט אה? עכשיו מסתבר שהפתרון הקהילתי הפשוט בעצם גרם לשחרורם של 870 אנסים רק בשנתיים האחרונות. כועסים? גם אנחנו.

על פי הכתבה שפורסמה בחדשות 13 ובה מובאים נתונים שפורסמו בעיתון הבריטי 'הדיילי מירור' נחשף כי המשטרה הבריטית השתמשה בתכנית "פתרון קהילתי" – שנועדה עבור פשעים קטנים כמו גניבה מחנויות- גם עבור תיקים של עבירות מין, אינוס, התערטלות, מציצנות ואפילו פגיעה בילדים. כן, עבור משטרת בריטניה פגיעה בילדים היא פשע מינורי, וחמישה פוגעים בילדים שוחררו במסגרת תכנית זו. 

מאז פורסמו הנתונים תושבי בריטניה זועמים נגד התכנית ואף יצאו בקמפיין נגד בשם 'לא נסכים לזה'. פיונה מקנזי, מובילת הקמפיין אמרה: "אין צדק לקרבנות ואין הגנה לציבור כשנותנים לתוקפים ללכת אם הם אומרים 'סליחה'". סאמי וודהאוס, קרבן תקיפה מינית בעצמה, הוסיפה: "איזה מסר זה מעביר? הצעה לעברייני מין לבצע את זממם ולחמוק מעונש, ללא אחריות על מעשיהם". מעבר לכל הדברים הפגומים שיש בשימוש בתכנית "פתרון קהילתי" בעבירות מין, הסתכלות רחבה יותר עליה מעלה כי בעצם השימוש בה היא מונעת ניתור ומעקב אחר עברייני מין סדרתיים - שכן הם למעשה כלל לא מופללים.  

אין ספק שהנתונים מארץ התה המנומסת מרתיחים את הדם. אך האם מישהו טרח לבדוק מה קורה בארץ זבת החלב והדבש? על פי דו"ח שפרסם ארגון מרכזי הסיוע בנובמבר 2021 80% מתיקי עבירות המין וההטרדה המינית נסגרו ללא כתב אישום. 97% מהעררים נדחו. על פי נתונים שהגיעו מנציבות שירות המדינה 81% מתיקי ההטרדה המינית נסגרו ללא הליך משמעתי או פלילי. רק 4% הסתיימו בבית הדין למשמעת. כן, גם ללא תכנית "פתרון קהילתי"- בישראל עברייני מין מתחמקים מעונשי מאסר באופן כמעט קבוע. מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו, אמרה בעת פרסום הדו"ח כי הן "אוספות ומפרסמות את הנתונים האלו כדי להראות שלא מדובר בסוגיה נקודתית, אלא בבעיה מערכתית וכוללת". עוד הוסיפה סוליציאנו כי יש "להבין שבעיות מערכתיות דורשות פתרונות מערכתיים". 

אז מדוע הנתונים בבריטניה כל כך מכעיסים אותנו, ומדוע הם זוכים לסיקור? אם נתבונן במראה הישראלית נבין שאצלנו המצב לא רק חמור יותר, הוא בחזקת גן עדן לעברייני מין. לפי הערכות המשרד לביטחון פנים, אחת מכל שלוש נשים תותקף מינית בחייה – כאשר 84 אלף נשים נפגעות בשנה. המשמעות היא כי בישראל מתרחשות, על פי ההערכה, כ-230 תקיפות מיניות מדי יום. יתרה מזאת, על פי מדד האלימות הלאומי שיעור עבירות האלימות המינית בישראל גבוה ב-10% מהשיעור הממוצע במדינות החברות הארגון החברות המפותחות (OECD). ח"כ עאידה תומא-סלימאן, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, הטיבה לתאר זאת כשאמרה בעת פרסום הדו"ח "כאשר 80% מהתיקים שנפתחים לא מגיעים לכדי כתב אישום - המסקנה היא כי ישנן עוד בעיות עמוקות בהתמודדות המשטרה והפרקליטות עם התופעה". אז לפני שאנחנו כל כך מזדעקים על מערכת המשפט הבריטית עדיף, רצוי ואפילו הכרחי שנפנה את הזעם הזה כלפי מערכת החוק והמשפט שלנו.