מאת: אריאל פלג , 12/11/2024

הכל התחיל כשכתבתי מאמר על השקעות ב- AI והדיון בפייסבוק התגלגל לשאלה לגבי מקומן של נשים בתעשייה. לפי הפורום הכלכלי העולמי, רק 22% מתעשיית ה- AI  הן נשים – נתון מטריד לאור העובדה שזה התחום התעסוקתי הכי לוהט והוא לא הולך להיעלם. לפי אתר SmartArt AI, ההשקעות ב- AI קפצו מ- 22 ביליון דולר בשנת 2021 ל- 158 ביליון (!) ב- 2023 ולפחות 184 ביליון ב- 2024 ועוד היד נטויה.

אז איפה הנשים בתחום המבטיח הזה? גם כשהן מובילות ומשנות את התעשייה לא שומעים אותן מספיק. כשהתקשורת העולמית רוצה כותרות על AI, היא פונה לדמויות גבריות, שלא לומר כוחניות, כמו אילון מאסק וסם אלטמן. לכן החלטתי לשים זרקור על שלוש נשים בולטות בתחום ה- AI שאתם/ן כנראה לא מכירים - וחבל.

פרופ' פיי פיי לי – "סנדקית ה- AI"

פרופ' פיי פיי לי התגלתה כתלמידה מבריקה עוד ביסודי. הוריה הגרו לארה"ב כדי שתקבל השכלה ראויה, כי בסין לא כולם ראו בעין יפה הצטיינות של ילדה. עד לשנה האחרונה היא כיהנה כפרופ' למדעי המחשב בסטנפורד ומאז פרשה כדי להקים סטארטאפ חדש בתחום האינטיליגנציה המרחבית. תוך מספר חודשים הסטארטאפ כבר שווה יותר ממיליארד דולר בזכות הרקורד המרשים של המייסדת.

הקריירה של פרופ' פיי פיי לי מרשימה גם בהשוואה לקולגות אחרות באליטת ה- AI. בין התפקידים שמילאה: סגנית נשיא ומדענית AI ראשית בגוגל, יועצת מדיניות טכנולוגית לבית הלבן ועוד. היא נחשבת לאחת מעשרת מדעני המחשב החשובים ביותר של ימינו, משום היתה חלוצה בתחום הראייה ממוחשבת. עוד בהיותה באקדמיה היא הקימה את אימג'נט, מאגר מידע שהיווה את התשתית לאימון תמונות ופיתוח ראייה ממוחשבת. הפריצה של הבינה המלאכותית בשנים האחרונות חייבת הרבה לקיומו של המאגר הזה ולפרופ' פיי פיי לי בכלל. בזכות החלוציות הזו, היא זכתה לכינוי המכובד "סנדקית הבינה המלאכותית".

פרופ' לי מעולם לא שכחה מהיכן הגיעה. עוד באוניברסיטה היא הקימה עמותה חינוכית שאפשרה לתלמידי תיכון ללמוד במעבדות היוקרתיות בסטנפורד. היא גם דוברת נמרצת למען שוויון מגדרי וגזעי ולמען טכנולוגיה בשירות האדם ושיפור חיי האנושות.

Fei-Fei Li speaks at TED2015 - Truth and Dare, Session 3, March 16-20, 2015, Vancouver Convention Center, Vancouver, Canada. Photo: Bret Hartman/TED

ד"ר רנא אל-קליובי – חלוצת התחום של ניתוח רגשות באמצעות AI

אם בסין התקשו לקבל ילדה שמצטיינת במדעים, תארו לעצמכם מה עברה ד"ר אל-קיובי, מוסלמית ממוצא מצרי. אמה היתה פורצת דרך כאחת ממדעניות המחשב הראשונות במזה"ת, אבל עד היום זה מסלול מאד בלתי מובן מאליו. כשהיתה ילדה, אל-קיובי שמעה את הדוד שואל את אביה מדוע הוא טורח להשקיע בהשכלת שתי בנותיו, אבל למרבה המזל האב התעקש. ב- 2020, כשיצא ספר הזיכרונות שלה "SHE DECODED", היא נשאלה בראיונות אם היתה צייתנית או מורדת. אל-קיובי השיבה שרוב הזמן היא היתה "ילדה מצרית טובה" שהלכה לפי הספר, אפילו שלמדה מדעי המחשב ופיתחה קריירה. את הכוח למרוד היא קיבלה כשגילתה את ייעודה בחיים: לבנות טכנולוגיה הומנית. 

מה זה אומר מרד? זה אומר שאל-קיובי עברה לקיימברידג' לבדה כדי לעשות דוקטורט, אפילו שהיתה נשואה טרייה. הבעל, איש מחשבים מוסלמי, הסכים. ב-2009 אל-קיובי עזבה את האוניברסיטה יחד עם שותפתה מהמעבדה ד"ר רוזלין פיקארד. הן הקימו את "אפקטיבה", שידועה כסטארט-אפ הראשון בעולם בניתוח רגשות דרך בינה מלאכותית. באפקטיבה התממש החלום לבנות טכנולוגיה הומנית, שמבינה אנשים כפי שאנשים מבינים אנשים. הבינה המלאכותית באפקטיבה עוזרת למותגים להבין איך צרכנים חושבים.

כשאל-קיובי הקימה את אפקטיבה היא עדיין היתה נשואה עם חיג'אב על הראש. מאז היא התגרשה והורידה את החיג'אב, הספיקה לעבוד עם 25% מהחברות במדד פורצ'ן 500, למכור את אפקטיבה לקבוצת SMART EYE ולהפוך לסגנית נשיא בקבוצה. בשנה האחרונה היא שוקדת על הקמת קרן השקעות שתסייע לנשים להקים סטארט-אפים.

דניאלה אמודי – מייסדת ונשיאת אנתרופיק, הנמסיס של Open AI

בניגוד לקודמותיה, אמודי התגלגלה להי-טק במקרה. את התואר שלה היא עשתה בספרות אנגלית, פוליטיקה ומוסיקה לאחר שניצחה תחרות בקונצ'רטו וזכתה במלגה. בעבודתה הראשונה היא היתה עוזרת פוליטית בבית הנבחרים. מאוחר יותר היא התגלגלה ליוניקורן הפינטק סטרייפ כמגייסת כ"א טכנולוגי והתקדמה לתפקיד מנהלת סיכונים. כך אמודי נכנסה לעולמות הבינה המלאכותית ולמידת מכונה והחלה להתמקצע בנושא המרכזי שמוביל אותה היום - היבטים משפטיים וכלכליים של טכנולוגיה. מסטרייפ היא עברה ל- Open AI, החברה שהקים אלטמן. אמודי מילאה תפקידי סמנכ"לות בכירים אבל המצפון הכריע אותה.

ב-2020 אמודי הובילה את הגל הראשון של פרישת בכירים מהחברה מסיבות אתיות. אתיקה היא נקודת החולשה של Open AI. המנכ"ל אלטמן מואשם תדיר שהוא מקבל החלטות שמקריבות את הפרטיות וזכויות המשתמשים לטובת הרווח ומסתיר מידע מהצוות והדירקטוריון. זה היה הרקע  לפיטורים הזמניים של אלטמן וזו גם הסיבה לגל עזיבות הבכירים, שהחל באמודי ונמשך עד היום.

קבוצת הפורשים, שכללה גם את אחיה של אמודי, ששימש כסמנכ"ל המחקר, הקימה את חברת אנתרופיק, שמתחרה ראש בראש עם Open AI. הצ'אט שבנתה אנתרופיק, קלוד, נחשב בעיני רבים לטוב יותר מצ'אט GPT של אלטמן, ואין כמעט ויכוח שבשפה העברית הוא עולה עליו. אולם מה שמייחד את אנתרופיק בכלל וקלוד בפרט הוא חשיבות האתיקה בבניית מוצרים.  

המטרה של אנתרופיק היא מאד שאפתנית - להבין איך עובדת "הקופסה השחורה" של הבינה המלאכותית כדי לבנות כלים לטובת האנושות. אנתרופיק קפדנית הרבה יותר מ- Open AI בנושאי אבטחה מתנהלת בשקיפות יוצאת דופן לטובה מול המשתמשים. ולחשוב שכל זה התחיל מניצחון בתחרות מוסיקה.

בתוך המהפכה שמחוללת הבינה המלאכותית, חשוב מאד שנשים ישמיעו את קולן. לא רק משום שהן מחצית מהאוכלוסייה, אלא גם משום שהן מביאות גוון אחר לתחום. כפי שניתן לראות, נושאים של אתיקה ושוויון הרבה יותר חשובים לבכירות בתעשייה מאשר לבכירים. AI זו טכנולוגיה טרנספורמטיבית שצפויה להשפיע על כל תחומי החיים. זה בלתי נסבל שהעולם החדש הזה יתעצב ללא מעורבות פעילה של נשים.

תגיות , , ,