רוב הזמן נדמה שארצות הברית היא מדינה נאורה ומתקדמת, מנהיגת העולם החופשי, אבל האמת היא שבמבט מעמיק המצב לפעמים נראה שונה לחלוטין. נשים שחורות ובנות מיעוטים סובלות מאפליה קשה בבואן לקבל טיפול רפואי, מתות בעת לידת ילד במספרים גדולים עד פי שלושה מנשים לבנות, וסובלות מהשמנת יתר חולנית במספרים גבוהים.

באשר לזכות של אישה על גופה, כל מדינה בארצות הברית מנהיגה מערכת חוקים ואיסורים שונה. הויכוח על הזכות של אישה לבחור בהיריון הוא ויכוח בן עשרות שנים שגבה מחירים בנפש וברכוש, כשמתנגדים פנאטים לזכויות הללו פגעו במרפאות בריאות האישה ובנמצאות בתוכן. השיח נגד הפלות בארצות הברית חלחל כל כך לכלל החברה שמעטות מעיזות לשתף חברות ומשפחה בהפלה שעברו.

הוןיכוח בין אלו שקוראים לעצמם בעד-חיים (pro-life) לאלו שהן בעד זכותה של האישה לבחור (pro-choice) מסלים מדי שנה, ובשנים האחרונות עוד ועוד התפלפלויות משפטיות גרמו לסגירת מרפאות לבריאות האישה. איך זה משפיע על נשים? הן מחפשות דרכים אחרות לסיים את ההיריון שהוא לא רצוי עבורן וחלקן פונות לגוגל כדי לחפש דרכים לביצוע הפלה בבית.

בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת בחיפושים באינטרנט אחר דרכים לבצע הפלה עצמאית. מעל 115 אלף חיפושים בוצעו על המונח "הפלה ביתית" או "איך להפיל בבית" בשנת 2015 בארה"ב לבדה. אתרים מסוימים מציעים כדורים, בעוד שאחרים מסבירים כיצד להשתמש בשיטות הפלה עתיקות כמו שימוש במסרגה או חוט ברזל וגם שתיית עלים מסוגים שונים. לפני כמה חודשים אמריקאית ממוצא הודי בשם פרווי פאטל (Purvi Patel) הואשמה ברצח העובר שלה, כאשר לאחר שעברה הפלה, נמצא כי חיפשה באינטרנט אחר כדורים להפסקת היריון. פאטאל טענה כי לא נטלה כדורים ועברה הפלה טבעית.

הקדחת המשפטית שתפסה את ארה"ב והקולות הרבים נגד הפלות לא רק שלא מונעים מנשים לקחת שליטה על הגוף שלהן, אלא גם תורמים בעקיפין לאמצעים קיצוניים. ולא מדובר רק בארה"ב. הממשלה הפלסטינית, לדוגמא,  אוסרת על ביצוע הפלות, אבל לא מטילה עונשים על נשים שמפסיקות בעצמן את ההיריון. למעשה, היא מעודדת נשים לנסות ולסיים בעצמן את ההריון, ובדרך גם לסבול מכאבים קשים ולסכן את בריאותן.

צדק רבייתי

צדק רבייתי הוא מונח שהתפתח בשנות ה-80 בארה"ב ומדבר על ההצטלבויות בין דיכויים שונים והאופן בו הם משפיעים על נשים ועל ההחלטות שקשורות לפריון שלהן. בניגוד לוויכוח בין המתנגדים להפלות לאלו שבעד הפלות, המושג הזה מנסה להביא לדיון גם את הנשים שאינן יכולות לעבור הפלה, בין אם בגלל רקע דתי, כלכלי או גזעי. צדק רבייתי מנסה להזיז את הדיון מהפן הפוליטי-חקיקתי אל הפן החברתי-חינוכי, מתוך הבנה שכל אישה ונערה מגיעה מעולם ערכים ואילוצים אחר וההתייחסות אל נשים כמקשה אחת מונע מימוש זכויות אמיתי. מיניות, בריאות וזכויות אדם ואישה קשורים כולם ביחד. התומכות בצדק רבייתי טוענות כי זכותן של נשים לבצע הפלות הוא הרבה יותר מ"בחירה" או "נגישות" ומצריך התייחסות לגורמים כמו: מעמד, השתייכות לקהילה ועוד.

ישראל הינה דוגמה מצוינת לכך. היא נחשבת מתקדמת יחסית בכל הנוגע לזכות האישה על הגוף שלה ונשים פלסטיניות רבות (כפי שנראה בכתבה) מגיעות לעבור הפלות בשטח ישראל. אבל ממבט קרוב יותר אפשר לראות שגם כאן יש חשיבה מוגבלת לתחום החקיקתי, ללא הסתכלות על המשמעות האמיתית כלפי נשים במצבים שונים. שרון אורשלימי כתבה על המתרחש בתוך הועדות להפסקת היריון שמחזיקות את הכוח לאשר הפלה בישראל.

איך נשים מסורתיות, נשים שהן לא בריאות נפשית או כל אחת אחרת עוברות את הוועדות האלו, בהן פרטיך האישיים ביותר ונבכי נפשך נמצאים על השולחן להחלטת המכובדים? כולן מכירות את הסיפורים על הקליניקות הפרטיות, והלא חוקיות, לביצוע הפלה. נשים שמעוניינות להתגרש בעתיד צריכות לחשוב פעמיים מה הן אומרות על מנת לקבל אישור, כאשר כל דבר עלול לפגוע בהן בעתיד במאבק למשמורת על ילדיהם או דמי מזונות. כך למרות שמבחינה פורמלית המצב טוב, בחינת מצבם האמיתי של נשים והדיכויים האחרים המשפיעים עליהן מראה תמונה אחרת.

נשים נאלצות לקחת את השליטה על הגוף שלהן במחיר כבד, מארה"ב ועד אפריקה. הויכוחים המשפטיים והפוליטים מתנהלים על חשבון הגוף שלנו ומכוונים אותנו להתאים למודלים שלרוב מי שמחליט עליהם הם גברים. הקידמה, כביכול, יכולה להטעות ולגרום לנו להאמין שנשים לא צריכות להשתמש באמצעים קיצוניים יותר כדי לשלוט על הרבייה שלהן אבל מבט רחב יותר מראה שמילים כמו בחירה וחוק משמשים להסתרת השליטה המתמשכת בפוריות של נשים.