בניגוד לקים קרדשיאן, שמתגאה בסנטימטרים שירדו לה אפילו מהצוואר, השחקנית אן האת'ווי בוחרת להראות סימנים של אימהות טרייה שאיתם יותר קל לנו להזדהות. האת'ווי, שילדה לפני ארבעה וחצי חודשים את בנה הבכור, פרסמה בשני בלילה תמונה באיסטגרם בה רואים מכנס ג'ינס גזור. לצד התמונה היא כתבה "אין שום בושה לעלות במשקל בזמן הריון (או בכל זמן שהוא). אין שום בושה אם זה לוקח יותר זמן משחשבת לרדת במשקל (אם את בכלל רוצה לרדת). אין שום בושה להישבר ולהפוך את הג'ינס הרגיל שלך לקצר רק בגלל שאלו של קיץ שעבר הרבה יותר מדי קצרים לירכיים שלך עכשיו".

סביר להניח שלשחקנית זוכת האוסקר יש מספיק כסף לרכוש לעצמה מכנסיים חדשים שיתאימו לגזרתה לאחר ההיריון והלידה, וגם ככל הנראה היא היתה יכולה בקלות למצוא חברת אופנה שתעניק לה מכנסיים לגמרי בחינם (או בתמורה לתמונה ברשתות החברתיות), אבל בכל זאת היא בחרה לעלות את התמונה הזו על מנת להבהיר את הנקודה הבאה: "הגוף משתנה. הגוף גדל. הגוף מתכווץ. הכל באהבה. ואל תתני לאנשים אחרים להגיד לך אחרת". לסיום הוסיפה את ההאשטאג lovewhatyouhavebeengiven.

אבל לא רק האת'ווי נלחמת בדימויים הניבטים אלינו מכל מקום ודורשים מאתנו להיות אימהות מושלמות – גם במראה וגם בהתנהגות. לאחרונה יותר יותר נשים מעזות לצאת כנגד הדימויים של האמא אדמה המכילה והמוארת. אחרי התמונה שהפכה לתופעה, אותה פרסמה דניאל היינס שלושה ימים לאחר הלידה הראשונה שלה, נדמה שלאימהות הטריות נמאס כבר להרגיש שהן לבד ושהן היחידות שמרגישות - ביחד עם שמחת האמהות - גם רגשות אחרים, שליליים וקשים יותר.

אחת מהן היא מל ווטס, שפרסמה סטטוס תשעה חודשים לאחר הלידה, ובו כתבה בין השאר "בתשעת החודשים האחרונים ישנתי כל כך מעט כמו שלא ישנתי בחיי. בתשעת החודשים האחרונים סבלתי מחרדה הקשה בחיי. להביא לעולם ילד זה מתיש, והחיים לא נפסקים באותו הרגע. עדיין צריך לשלם חשבונות. עדיין צריך ללכת למכולת...הלחץ שבו אנחנו שמות את עצמנו הוא לא 'פיירי'. אנחנו לא בלתי מנוצחות...יש נשים שנדמה שיש להן הכל. יש נשים שנראה שלא. לי אין הכל. לאורך כל תשעת החודשים הראשונים לא היתה לי מוטיבציה אפילו להתלבש, שלא לדבר על לחזור לגוף שלי לפני הלידה. וזה בסדר...תעשו את הכל בקצב שלכן. אל תמהרו בגלל שנראה לכן שזה מה שהחברה דורשת".

לפני כחודש העלתה אמנדה בייקון תמונה שלה לאחר הלידה השנייה שלה. למעשה, היא העלתה תמונה של בעלה יחד עם התינוק ואילו אותה רואים מהגב, עם התחתונים החד פעמיים והתחבושות הענקיות. לדבריה, זו האמהות האמתית שעליה לא מדברים מספיק, ובטח שלא מצלמים אותה מספיק. "כולנו צריכות לנסות להעביר, להעצים ולחבק את כל אחד מהאספקטים של אימהות, כולל רגעים כאלו. ולעשות את זה עם הרבה הומור", היא כתבה. "הרי שום דבר לא אומר 'ברוכה הבאה לאימהות' כמו תינוק חמוד ומעוך וחיתולי אימהות ענקיים".

עוד אחת שהפוסט שלה על אימהות הפך לוויראלי היא ריישל קסטלברי, שכתבה דווקא על הדימוי שיש לאימהות שנשארות בבית עם הילדים. "אני עובדת כאמא במשרה מלאה 24 שעות ביממה...אני אמא, אני אישה, אני בת, אני השעון המעורר, אני הטבח, אני החדרנית, אני האדון, אני הברמן, אני הבייביסיטר, אני האחות, אני הקבלן, אני הקצין ביטחון, אני היועץ, אין לי חופשות ואין לי ימי מחלה...ובכל זאת אני שומעת על בסיס יומי את השאלה 'מה את עושה כל היום'?".

אין ספק שאחרי עשורים בהם אימהות היו חייבות לחזור לגזרה במהירות שיא ולמרוח על עצמן חיוך זורח בכל פעם שנשאלו "נו, אז איך זה להיות אמא?", הגיע הזמן שסוף סוף יהיו נשים אמיצות שירימו את הכפפה ויגידו את האמת: אימהות זה נפלא ונהדר, אבל לעזאזל, זה גם קשה, מתיש, מעייף ומלכלך ולא תמיד משאיר לנו כוח לחייך, או להתעמל, או לוותר על השוקולד שעוזר לנו להישאר עם עיניים פקוחות באמצע הלילה.