כל זוג שניסה להביא ילדים לעולם וחווה קשיים בנושא, יודע עד כמה מתסכלת יכולה להיות ההרגשה, חודש אחר חודש, לאחר שחווים עוד כשלון בניסיון להרות. העסק הזה יכול להיות מתיש, וחשוב לנסות לאתר את הסיבה לכך שבני הזוג לא מצליחים להרות. "כ- 15% מהזוגות סובלים מאי פריון-  מצב שבו לא התקבל הריון, למרות קיום יחסי מין סדירים במשך שנה ויותר", מסביר ד"ר טל שביט מומחה בגינקולוגיה, מיילדות ופריון, ומנהל היחידה להפריה חוץ גופית באסותא רמת החייל.

"בשנים האחרונות אפשר להבחין בעלייה חדה בגרף המצביע על שעור תופעת האי פריון, בעיקר בעולם המערבי המושפע מאורח חיים הכולל עישון, חשיפה לקרינה ועוד. כ – 40% מכלל המקרים המוגדרים כך, נובעים מבעיות שמקורן בגבר, אחוז זהה מוגדר כבעיות שנובעות מהאישה, ויתר המקרים הם כאלו שמוגדרים כאינם ניתנים להסבר". על פי ד"ר שביט, "לפעמים כל מה שנדרש זה לאתר את הבעיה שמובילה לאי הפריון. ברגע שמצליחים לעשות זאת, במקרים רבים נמצא גם הפתרון שמוביל להיריון המיוחל". הנה כמה מהסיבות הנפוצות שעלולות לגרום לתופעה:

סיבות שקשורות לגבר

הבעיה: הפרעה בייצור זרע
הפרעה מהסוג הזה יכולה להיווצר עקב הפרעה הורמונלית שלרוב נגרמת כתוצאה מבעיה במערכת העצבים במוח, או מבעיה באשך עצמו, שפוגעת בייצור תקין של תאי זרע. הפרעה זו יכולה להיות עקב תסמונת מולדת או נרכשת.

הפתרון: לעיתים טיפול הורמונלי עשוי "לתקן" את מקור ההפרעה וכך להתגבר עליה, כך שבמקרים בהם לא היה כלל ייצור זרע, יהיה ייצור מסוים (אך לרוב מוגבל) של תאי זרע תקינים, המאפשרים את תהליך ההפריה.

הבעיה: הפרעה בהוצאת הזרע
בעיה שלרוב נגרמת כתוצאה חסימה בצינור השופכה.

הפתרון: בחלק ניכר מהמקרים פעולה כירורגית פשוטה (שלעיתים ניתנת לביצוע גם ללא הרדמה), להוצאת תאי הזרע ישירות מהאשך או מיותרת האשך (אפידידימיס), מאפשרת השגת הריון תוך שימוש בהפריה חוץ גופית.

הבעיה: מחלות כרומוזומליות
באופן תקין, גוף הגבר אמור לייצר 23 זוגות של כרומוזומים. תסמונות שונות כגון "תסמונת קליינפלטר" למשל, גורמות למצב שבו במקום זה, נוצר כרומוזום נוסף ואז נוצרת בעיה בייצור תאי זרע.

הפתרון: בחלק מהמקרים ניתן לחפש תאי זרע בודדים בדרגות בשלות שונות באשך עצמו על ידי פעולה ניתוחית. אם אכן נמצאים תאי זרע, ניתן להפרות באמצעותם את הביציות. "למרבה הצער, גברים אלה לרוב סובלים מעקרות ולכן אין פתרון מעשי להשגת הריון", מחדד ד"ר שביט.

הבעיה: הורמונלית
בעיה הורמונלית אצל הגבר לא מאפשרת ייצור הורמון טסטוסטרון באופן תקין. מאחר שמדובר בהורמון המאפשר את יצירת תאי הזרע, העניין משפיע באופן ישיר על יכולת ייצור הזרע.

הפתרון: מדובר בבעיה שעלולה להתרחש על רקע של מגוון תופעות או מחלות כגון גידולי מוח או הפרעות הורמונליות אחרות. לכן, חשוב לאתר את הבעיה עצמה ורק אז ניתן להציע את הפתרון המתאים, אם אכן קיים כזה.

הבעיה: תרופות ותכשירים רפואיים העלולים לפגוע בייצור תקין של תאי זרע
תכשירים רפואיים שונים, טיפולים כימותרפיים או סטרואידים אנבוליים, עלולים ליצור פגיעה בייצור תקין של תאי זרע. סטרואידים אנבוליים למשל, ניתנים לרכישה כמעט בכל חדר כושר, למטרות בניית שריר, על אף שמדובר בעניין מסוכן ואף לא חוקי. בפועל, הם עלולים לגרום לשיבוש בייצור תאי הזרע בגלל שיבוש הורמונלי שהם יוצרים, בעודם מדכאים את ייצור הורמון הטסטוסטרון.

הפתרון: פשוט ביותר: לא להתפתות להשתמש בהם או להפסיק את השימוש, באופן מידי.

הבעיה: קרינה
כן, זה לא מיתוס: אם אתם נוהגים לשים את הנייד בכיס או לשבת עם לפטופ על הברכיים, יש סיכוי טוב שאתם מסכנים את מצב הפוריות שלכם. "למעשה קיימת סיבה ביולוגית, שבגללה שק האשכים נמצא מחוץ לגוף הגבר. מקום זה זקוק למעלת חום אחת פחות מזו של הגוף, על מנת לייצר באופן תקין תאי זרע. מכשירים כגון טלפון סלולרי או לפטופ עלולים להעלות את הטמפרטורה באזור ולגרום לשיבוש".

הפתרון: להפסיק עם ההרגל הזה. בחלק גדול מהמקרים יתכן שיפור ניכר מרגע הפסקת ההרגל.

הסיבה: הפרעה אנטומית
בדומה למכשירים האלקטרוניים שעלולים להעלות את הטמפרטורה באזור האשכים, גם תופעה המכונה "וריקוצלה", כלומר הימצאות של וריד מורחב באזור זה, עלולה לגרום לאפקט דומה.

הפתרון: לרוב מדובר בפתרונות כירורגיים שונים שבאופן כללי נועדו לסתימת וריד זה.

הסיבה: ג'ינס הדוק מידי
אם אתם מכורים לג'ינסים, ובהנחה שאתם שוקלים להיות הורים בקרוב - כדאי שתתחילו ללבוש בגדים משוחררים יותר. לדברי ד"ר שביט, בגד הדוק עלול לשבש את זרימת הדם באזור האשכים ואף להעלות את הטמפרטורה – מה שכידוע עלול לפגוע באופן ישיר בייצור זרע תקין.

הפתרון: כאמור, להתיידד עם מכנסיים מחויטים או לאמץ טרנינג.

 

סיבות שקשורות לאישה

הבעיה: חסימת חצוצרות
במצב תקין, הזרע והביצית אמורים להיפגש בחצוצרה. שם נוצר העובר. כאשר קיימת חסימה בחצוצרות, אין אפשרות ליצירת הריון. לדברי ד"ר שביט, המצב הזה עלול להיגרם מסיבות שונות. "דלקת באגן למשל, היא סיבה שכיחה להיווצרות חסימה באזור. דלקת אגנית (PID) נגרמת לרוב על ידי חיידקים המועברים באמצעות יחסי מין (בדרך כלל במצב של ריבוי פרטנרים). סיבות נוספות לחסימת חצוצרות כוללות גם ניתוחים בבטן ובאגן, כמו למשל ניתוח שכיח להוצאת אפנדיציט".

הפתרון: בהנחה שמדובר בהפרעה בשתי החצוצרות, הפתרון המקובל הוא הפרייה חוץ גופית (IVF), תהליך שבו נשאבת הביצית, מופרה מחוץ לרחם ומוחדרת לרחם באופן מלאכותי. במקרים מסוימים ניתן לשקול התערבות ניתוחית כדי להתגבר על החסימה.

הבעיה: הפרעה רחמית על רקע מום מולד
מצב זה אמנם אינו שכיח, ובכל זאת מבחינה עובדתית חלק מהנשים נולדות ללא רחם או עם הפרעה אנטומית במבנה התקין שלו. מצבים אלו מתגלים לרוב על רקע אי הופעת המחזור החודשי בגיל ההתבגרות, ואבחנתם מבוצעת באמצעות הדמיה של האגן.

הפתרון: במצב כזה, הפתרון היחיד הוא פנייה להליך פונדקאות. ניתן לשאוב ביציות מהאישה שסובלת מהבעיה ולהשתיל אותן באופן מלאכותי ברחמה של אישה אחרת לאחר תהליך הפרייה.

הבעיה: הפרעה רחמית על רקע משני
לעומת התופעה הקודמת, במקרה הזה לאישה אמנם יש רחם, אבל הוא חסום מסיבות שונות. כך למשל קורה במצב שבו שרירנים ממלאים את חלל הרחם ואינם מאפשרים לעובר להתפתח בו. חסימה מהסוג הזה עלולה להיווצר גם כתוצאה ממצב של גרידות רבות המתבצעות במטרה להפסקת הריונות, וגורמות לפגיעה ברירית הרחם.

הפתרון: פתיחת החסימה באמצעים כירורגיים וכאשר זה לא מצליח – פנייה לפונדקאות.

הבעיה: הפרעות ביוץ
לדברי ד"ר שביט מדובר באחת הסיבות השכיחות ביותר למצב של אי פריון. מי שעלולה למצוא את עצמה בקטגוריה הזאת היא כל אישה הסובלת ממחזור לא קבוע ולא סדיר. אחת מהתסמונות השכיחות שמובילות למצב זה היא תסמונת השחלות הפוליציסטיות, המתרחשת על רקע עודף בהורמוני מין גבריים. לצד תסמונות אלה ניתן למנות גם מחלות גנטיות שונות או הפרעות כרומוזומליות שעלולות לפגוע בביוץ.

הפתרון: טיפול תרופתי–הורמונלי, למטרת הגברת ביוץ.

הבעיה: הפרעות הורמונליות
הפרעות ביוץ על רקע הורמונלי עלולות להיגרם מסיבות שונות כגון סטרס, פעילות גופנית מוגברת, שינוי דיאטה קיצוני, הפרעות אכילה או בעיות בבלוטת התריס.

הפתרון: טיפול נקודתי בבעיה הספציפית המובילה להפרעה ההורמונלית.

 

הבעיה: אנדומטריוזיס
מדובר במצב שבו חלק מרקמת הרחם נמצאת בתוך האגן (מחוץ לרחם), וגורמת לתגובה דלקתית באגן הפוגעת באיכות הביציות ואף גורמת לחסימה בחצוצרות.

הפתרון: נשים עם אנדומטריוזיס בדרגת חומרה קלה, לרוב יכולות להרות ללא טיפולי פוריות. אלו עם אנדומטריוזיס קשה יזדקקו לרוב לטיפולי הפריה חוץ גופית, וישנם מקרים בהם התערבות ניתוחית יכולה לשפר את הסיכוי להשגת הריון ספונטני.

הבעיה: כשל שחלתי מוקדם
שחלות האישה אמורות לתפקד מצוין עד גיל 35. בגיל זה מתחילה ירידה הדרגתית שנמשכת עד גיל 40- שבו הגרף יורד באופן דרסטי. עם זאת, ד"ר שביט מציין שישנם מצבים שונים בהן יש ירידה משמעותית בתפקוד השחלתי עוד הרבה לפני מועד זה. "בפועל, זה אומר שהשחלות של אישה בת 20 עשויות לתפקד בדומה לאלה השייכות לאישה בת 40". נשים שעברו טיפולי כימותרפיה או התערבות כירורגית בשחלה עלולות לסבול מהתופעה הזאת, וכתוצאה מכך לסבול מפגיעה ברזרבה השחלתית.

הפתרון: כ- 5% מהנשים עם אי ספיקה שחלתית מוקדמת יוכלו להרות באופן ספונטני ללא טיפולי פריון, על אף שרוב הנשים במצב זו יידרשו לתרומת ביצית.

הבעיה: גיל מבוגר
למרות השינוי שהביא איתו אורח החיים המודרני - לגוף ולביולוגיה יש תנאים משלהם, וכאמור, לאחר גיל 40 הסיכון להיכנס להיריון הוא קטן ביותר ועומד על כ 4% אחוז בלבד. "כיום חלק ניכר מהנשים דוחה את תכנית הילודה לגיל מבוגר, בו הסיכוי להשגת הריון יורד. חלק נכבד מטיפולי הפוריות המבוצעים כיום בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט מבוצעים בפועל לנשים מעל גיל 40, שהסיבה היחידה להפרעות הפריון אצלן היה הגיל".

הפתרון: ד"ר שביט מציין שמאחר שהסיכוי להיכנס להריון תלוי בעיקר בגיל הביצית, ולא בגיל האישה, פתרון של הקפאת ביציות כאשר האישה נמצאת בשנות ה 20-30 לחייה, עשוי להיות פתרון טוב עבור נשים שמתכננות ללדת בגיל מאוחר, או עבור נשים שטרם מצאו את הפרטנר המתאים. "בישראל חוקק חוק המאפשר לנשים בגילאי 30-41 להקפיא ביציות, בהן ניתן יהיה להשתמש בגיל מאוחר יותר אם יחפצו להרות, אך יתקשו להשיג הריון בשל גילן. אמנם לא מדובר ב'תעודת ביטוח', אבל בהחלט מדובר באופציה שמעלה את הסיכוי להיכנס להריון בגיל מבוגר באופן משמעותי

"כאמור, לעיתים גם לאחר ביצוע הערכה מלאה של שני בני הזוג, עדיין ב- 15-20% מהמקרים לא תמצא סיבה ברורה לאי הפריון. בחלק ממקרים אלה ניתן יהיה לאתר הפרעה באיכות הביציות או הזרע במהלך ביצוע הפריה חוץ גופית. בנוסף בכ- 30 מהמקרים מדובר בהפרעה משולבת (זכרית ונקבית), לכן חשוב להשלים בכל מקרה הערכת מצב של שני בני הזוג, גם אם לכאורה קיימת בעיה ידועה רק אצל אחד מהשניים", הוא מסכם.