מאז ומתמיד חיבבתי את ליהיא גרינר, עוד בימי ה"האח הגדול", כשהיא היתה השמנמנה החייכנית שכבשה את החתיך של הבית. גם אחר כך המשכתי לחבב אותה, כשהיא נהפכה למפלצת תשומת לב והשקות סוג ז' כפי שקורה להרבה מיוצאי הריאליטי. בין כל אלו גרינר המשיכה לככב, בעיקר בגלל הכנות המביכה שלה ובגלל המון יושר והומור עצמי – הרי בניגוד לאחרים, היא מעולם לא ניסתה להסתיר את אהבת התהילה שלה, או את הרצון שלה לייצר כותרות בכל מחיר, ומעולם לא ניסתה לשחק את המשחק שגורם לסלבס להתהלך בפרצוף של "הלכתי לי בשקט ופתאום קפצו עלי משום מקום מלא פפראצי". כעת, הצורך שלה בתיעוד עצמי ובשיתוף עושה שירות נאמן לא רק לעצמה, אלא גם לנשים נוספות, שמתמודדות עם טראומה שלא מרבים להתעסק בה – פשוט בגלל שהיא כואבת מדי.

הבוקר (ראשון) העלתה גרינר לעמוד הפייסבוק שלה סרטון ממיטתה שבבית החולים בלינסון. בסרטון היא מספרת על כאב בטן חמור שנמשך כמה ימים ושלדבריה היה חזק יותר מלידה ללא אפידורל. אחרי שהופנתה לבית החולים, היא עברה הפלה טבעית. "אפילו לא הייתי צריכה לעבור גרידה", היא שיתפה. "הכל יצא טבעי. אמרו לי לא להסתכל... ואמרתי 'אין מצב, אני חולת נפש, אני חייבת לראות'. אז הסתכלתי. תינוק קטן קטן, זה שלם, זה מטורף - שבוע 17 שתינוק בשלמות שלו...ממש יפה...וזהו, נגמר. עצוב לי מאוד". עוד סיפרה גרינר כיצד הגיב בנה, מייקי בן ה-4, לידיעה: "אמרתי לו שפעם הבאה נהיה יותר זהירים, אז הוא אמר 'בסדר, אז תכיני חדש'".

בחודשים האחרונים היו מפורסמים נוספים ששיתפו בטראומות דומות שהם עברו, בהם אסתי גינזבורג שסיפרה ביולי על ההפלה שהיא עברה, ובאפריל היה זה עמוס תמם שדיבר על הלידה השקטה שעברה אשתו. הווידויים האישיים האלו פתחו את הפתח לשיח לנושא הכל כך כאוב הזה, שעד עכשיו התביישו לדבר עליו. גרינר, כהרגלה, הלכה צעד אחד קדימה ופומבי יותר, והעלתה וידאו רק כמה שעות לאחר האירוע, וסיפרה עליו באופן הכי ישיר שאפשר, אולי אפילו ישיר מדי אם יש כזה דבר.

כמו תמיד, גרינר לא בוררת מילים. לא חושבת על מה שנכון להגיד או איזה משפט ירצה את כולם ויוציא אותה מאופקת ואלגנטית. היא מספרת לנו כמו שחברה טובה מספרת את מה שקרה לה, לא מייפה, לא מגהצת, וסוף סוף אומרת את מה שבאמת עובר שם, ברגעים הכי קשים והכי אינטימיים שכל כך הרבה נשים נאלצות לעבור.

בוודאי יהיו כאלו שיתחילו לדון האם לא מדובר בעוד מקרה של יותר מדי אינפורמציה ובתאוות הפרסום של גרינר. ויכול להיות שבאמת גרינר כבר כל כך רגילה לשתף בכל דבר שקורה לה, שאין מאחורי הזה שום כוונה עמוקה או אג'נדה - שלא כמו גינזבורג, למשל, שדיברה על כך שהיא חושפת את מה שעברה רק כשירות למען נשים אחרות. אבל זה לא באמת משנה מה עומד מאחורי השיתוף של גרינר, את השירות העצום להעלאת הנושא, להצפת הכאב של ההליך, שכל כך קל לבטל אותו עם ההנחה ש"זה לא באמת ילד", היא כבר עשתה. וכעת, כשנשים יראו שאפילו לגרינר, שהתפרסמה עם המשפט הנאיבי והלא אמין "איימ סו אקסייטד", יכולה לפעמים להתרסק, זה ייתן להן לגיטימציה לכאוב ולהרשות לעצמן להתמודד עם הטראומה, מבלי לבטל או להשתיק אותה.

תגיות , ,