כשמיכל ראתה בפברואר את הכתבה ששידרנו ב"על המשמר" על הילדים שנולדו מתרומות זרע ומחפשים אחאים, משהו בה סופסוף התרצה. גם היא ילדה את בתה מתרומה, אבל עד כה סירבה להצעות של דנה, חברתה, להצטרף למאגר שיצרו אמהות אחרות ושבעזרתו מצאו לילדיהן אחאים שנולדו מאותו תורם. את דנה הכירה דרך בנותיהן, שלומדות יחד באותו גן ילדים. החברות בין הילדות תמיד שעשעה את האמהות ואת הגננות, שלא חדלו מלהעיר: "כמה הן דומות! ממש כמו אחיות!". אני מניחה שזה השלב שבו אתן מבינות לאן הסיפור הזה הולך ואתן צודקות: מיכל גילתה במאגר שיצרו האמהות שלבתה הקטנה יש לא פחות מ 13 אחאים ואחאיות, אחת מהם היא חברתה הטובה ביותר מהגן, הבת של דנה.

מדינה קטנה ותורמי זרע בה מעט. כל כך מעט, עד שלגלות שהחברה הכי טובה שלך היא אחותך זה כבר לא בלתי יאומן, אפילו לא מקרה יחיד. לידיעתנו הובאו דוגמאות דומות נוספות. אלא שכדי לוודא שהילדים אכן אחאים ביולוגים, האמהות לא נוטות רק להסתפק בהשוואה ביניהן של מספרי התורם בטפסים שבידיהן, הן גם שולחות דגימות DNA  של הילדים למעבדת "פמילי טרי" האמריקנית, אחת משורת מעבדות שמציעות בדיקות התאמה גנטית. תמורת פחות ממאה דולר, נותן הדגימה חותם על מסמך שבה הוא מוסר את שמו, כתובת המייל שלו והסכמה לקבל הודעה אם תמצא בין דגימות ה DNA  השונות במאגר דגימה עם התאמה של עד 6 דרגות קרבה משפחתית. כשדנה ומיכל שלחו את הדגימות של בנותיהן, הן קיבלו לצד ההודעה שהילדות אכן אחיות, הודעה נוספת: הנה שמו וכתובת המייל של בן הדוד של הילדות. במילים אחרות: הנה האחיין של תורם הזרע.

 

חשוב להדגיש: האמהות שמוצאות לילדיהן אחאים לא עוברות על החוק. מותר לכל הורה לאתר את אחיו ואחיותיו הביולוגיים של ילדיו. יש כיום גם לא מעט פסיכולוגים שממליצים על זה. האיסור על הפרת פרטיות חל על הקשר בין התורם והנתרמת בלבד. כשגבר תורם זרע הוא חותם על מסמך שאוסר עליו ליצור קשר עם הנתרמת או עם הילד שנולד מהתרומה. במקביל, הנתרמת חותמת על מסמך שאוסר עליה ליצור קשר עם תורם הזרע. דנה ומיכל, נאמנות לחתימתן, נמנעו מלהשתמש במידע שקיבלו כדי לפנות לתורם הזרע, שאת זהותו גילתה מיכל תוך כמה הקלקות בפייסבוק. יותר מזה – הן מתריעות: "מגיע אלינו מידע שאין לנו עניין בו ושעלול גם לעבוד נגדנו, אם התורם ירצה להשתמש בפרטינו".  אבל בעוד כמה שנים, אם בנותיהן ו 13 אחאיהן ואחאיותיהן יחפצו בכך – הילדים האלה יוכלו לאתר בקלות את אביהם הביולוגי ואין כרגע שום חוק שימנע מהם ליצור איתו קשר. היי שלום, אנונימיות, זמנך הסתיים. אנחנו בעידן חדש. עידן שבו היכולת הטכנולוגית והמדעית מאפשרות בדיוק ובמהירות שטרם הכרנו לאתר קרובי משפחה אבודים, גם כאשר אין להם שום עניין להתגלות. חומת הפרטיות קרסה.

רינת, אם חד הורית אחרת, שלחה את דגימת ה  DNA של בנה למעבדה האמריקנית, כדי לוודא ששתי האחאיות שמצאה לו במאגר אכן חולקות איתו אב. תוך כמה שבועות קיבלה מייל מגבר שהציג עצמו כמי שמייצג בישראל את ענייניה של קשישה המתגוררת באירופה. מתברר שבערוב ימיה החליטה הקשישה לבדוק את העץ המשפחתי שלה ולאתר קרובים עלומים והיא קיבלה הודעה מהמעבדה שנמצא לה בין הבדיקות הגנטיות נין - בנה של רינת. כשהאיש הכביר פרטים על הקשישה ומשפחתה, רינת קטעה את התכתבות והסבירה לו שהקשר המשפחתי מגיע דרך תרומת זרע ולמעשה האיש חושף אותה למידע שאסור לה לגלות או לעשות בו שימוש.

סמנכ"ל "פמילי טרי", מקס בלקנפלד, לא מבין מדוע אנחנו רואים בהפרת האנונימיות של תורמי הזרע והנתרמות בעייה: "מה שאנחנו עושים כאן זו מצווה!", הוא אומר לנו, "בכל יום אנשים לומדים דרכנו מי באמת הוריהם ומי אחיהם ואחיותיהם ועד עכשיו כולם מרוצים ושמחים מזה", הוא חד משמעי.

המציאות קצת יותר מורכבת. האם העובדה שתורמי זרע לא יוכלו יותר להישאר אנונימיים תוביל לכך שגברים ימנעו מלתרום? בעוד שהרופאים בבנקי הזרע בישראל עונים "כן!" נחרץ, ואיתם מסכימים גם הגורמים הרלוונטים במשרד הבריאות, הרי שמומחים אחרים לנושא, טוענים שהניסיון ממדינות אחרות, בהן יש גם מסלולי תרומה לא אנונימיים, מלמד אחרת: כמות התורמים יורדת לפרק זמן קצר ולאחר מכן חוזרת לקדמותה. מה שכן משתנה הוא סוג התורמים: פחות סטודנטים תפרנים שמחפשים דרך קלה לממן את התואר ויותר גברים בשנות ה 30 לחייהם, לעתים בעלי משפחות, שרואים בתרומה ערך ומשמעות. חלק מהתורמים העתידיים האלה עשויים להיות בעצמם כאלה שנולדו מתרומת זרע. כך, למשל, מתן מילס שנולד מתרומת זרע וסיפר בתכניתנו שישמח לתרום גם כן, אבל רק במסלול פתוח שבו זהותו לא תוסתר.

"אי אפשר להבטיח יותר את הפרטיות", אומרת פרופ' אפרת לוי להד, מנהלת המכון הגנטי במרכז הרפואי שערי צדק, "אבל צריך למזער את השימוש לרעה בחוסר היכולת לשמור על פרטיות מושלמת".איך תיראה הגנה כזו? במדינה שלא מצליחה להסדיר כבר עשרות שנים בחקיקה את עצם קיומן של תרומות זרע – קשה עד בלתי אפשרי לדעת.

********

התכנית "על המשמר" סוגרת עונה וחוזרת לסיפורים המרכזיים שליוו את התכנית: בנק הזרע ותרומות זרע זהות, רפורמת הקאנביס בהקפאה, ומזון מזיק הנמכר לילדים בבתי ספר בישראל. 

  

העתיקו קישור שתפו בפייסבוק שתפו במייל שתפו ב-Whatsapp