הבחירה להיניק היא עסק מורכב ולכל אמא יש סיפור הנקה אחר. יש נשים  שאוהבות להיניק, שואבות כוחות אדירים רק מעצם האפשרות להיות כל כך קרובה לרך שרק נולד, ומהידיעה שהן מקור החיים והאוכל של הייצור הקטן הזה שתלוי בהן. יש נשים ששונאות להיניק, וגם זה בסדר. אימהות שפשוט לא מתחברות לתהליך, כאלו שקשה להן וכואב, שכמויות ההשקעה בהנקה גוזלות מהן את כל הכוחות והמשאבים שהיו מעדיפות להעניק לתינוק שלהן בדרכים אחרות, אוהבות ומכילות לא פחות.

להנקה אין חוקים, וזה מה שיפה בה. כל אמא קובעת את הגבולות של עצמה. יש כאלו שעושות את זה לתקופה מסוימת, ויש כאלו שמיניקות עד כמה שהן יכולות, במשך שנים. החובה היחידה שלנו כנשים היא לאפשר לכל אחת לבחור מה שהיא רוצה, ולא לשפוט. כי בסופו של דבר כל אמא יודעת מה הכי טוב עבור הילד שלה ועבור הגוף שלה.

לפי נתונים שפרסם משרד הבריאות, שיעור הנשים המניקות בישראל הוא גבוה: 93% אחוז מהיולדות ניסו להניק. 59% מהיולדות הניקו הנקה בלעדית במשך שלושת החודשים הראשונים לחיי התינוק. 20% אחוז מהיולדות המשיכו בהנקה הבלעדית עד שלתינוק מלאה חצי שנה, ו-29.3% המשיכו להניק גם כשהתינוקות היו בני שנה. 54.8% מהאימהות שבחרו לשלב הנקה עם תחליפים המשיכו להניק חצי שנה לאחר הלידה.

למרות שהחברה הישראלית היא חברה שיחסית מעודדת הנקה, נשים עדיין נתקלות בקשיים רבים. המורכבות הכי גדולה בכל מה שקשור בהנקה היא מערכת התמיכה. בעוד לאימהות מסוימות יש תמיכה גדולה מהסביבה הקרובה, יש כאלו שמרגישות לגמרי לבד בעניין, מקבלות מבטים צולבים אם הן "מושכות" את ההנקה יותר ממה שמקובל או עושות את זה באופן שמפריע משום מה לאחרים. אחרות לעומת זאת, יקבלו את אותם מבטים שיפוטיים על זה שבחרו לוותר על הנקה או להפסיק בשלב זה או אחר. העניין הוא שלכל אחת יש סיפור הנקה משלה, ולסיפור הזה תמיד יהיה חלק גדול ונכבד בסיפור ההיריון והלידה שלנו. על מנת להדגיש ולהבליט את קשת החוויות של נשים מיניקות, לנרמל את השיח ולשנות את התפיסה התרבותית הביקורתית שקיימת כיום לגבי הנקה, מגזין romper יצא בפרויקט הנקה רגיש ומיוחד, שכלל תמונות של מגוון נשים מניקות. חלק מהנשים צולמו מיניקות לראשונה, אחרות בהנקת טנדם (הנקת שני ילדים שאינם תאומים), ואחרות מיניקות פעוטות. האימהות שהשתתפו בפרויקט ביקשו להראות שצריך להלל ולחגוג כל אימהות וכל סיפור. כל אמא תיארה את סיפור ההנקה הייחודי שלה.

 

מתוך אינסטגרם

"התמונה הזאת צולמה רק 6 חודשים אחרי שהתחלתי את המסע שלי ובכל זאת עברתי כל כך הרבה. עבורי להיניק את התינוקת שלי בים היה דבר פשוט, אבל עבור התינוקת שלי השהייה בים הייתה מפחידה. הידיעה שגרמתי לה להפסיק לפחד בכך שעשיתי דבר שגורם לה להרגיש כל כך בנוח גרמה לי אושר רב".

-דומיניק, אמא לשניים, ניו ג'רזי

 

מתוך אינסטגרם

מתוך אינסטגרם

"אין דבר שמשתווה ליופי הזה".

-רייסה, אמא לאחד, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו

 

צילום ביתי

צילום ביתי

אמא מיניקה הנקת טנדם את בנה הפעוט והתינוק הקטן שלה.

אליקס, לוס אנג'לס.

 

צילום ביתי

צילום ביתי

"היה לי מזל שההנקה הייתה קלה עבורי ועבור הילדים שלי. אני לא יודעת אם ההנקה גרמה לכך אבל שניהם תמיד היו בריאים, עליזים, נוחים ובקושי חלו. היה נדמה כאילו ההנקה פתרה כל בעיה – רעב, עייפות, פחד וכאבים כאלו ואחרים שהיו לילדים שלי. תינוקות לא רגועים כמעט תמיד נרגעים ברגע שהם יונקים, זה הפך את החיים שלי לקלים יותר מכל כך הרבה בחינות".

-רייצ'יל, אמא לשניים, ברוקלין

 

צילום ביתי

"זאת אני, מותשת. אני מעמידה פנים כאילו אני מחזיקה ערימת כביסה אחרי שכפו עליי להתבודד באיזו פינה כי רציתי להיניק במהלך מפגש משפחתי".

-ארין, אמא לשניים, לונג איילנד

 

צילום ביתי

צילום ביתי

"חשבתי שהנקה תהיה עבורי מסע קל ונפלא אבל כמו הרבה דברים בחיים היו לי המון עליות וירידות ובסופו של דבר הייתי צריכה להתאים בין הציפיות לחיים עצמם אחרי מאבק עיקש לגרום לתינוק הראשון שלי לעלות במשקל. ההנקה לימדה אותי שאני תמיד צריכה להתגמש ולהסתגל אבל יחד עם זאת גרמה לחיבור מופלא עם התינוקות שלי. הנקה היא אחד הדברים המגניבים ביותר שעשיתי עם הגוף שלי".

-מייגן, אמא לשניים, פורטלנד

צילום ביתי

צילום ביתי

"בכנות, בלי מחויבות חזקה לרעיון ההנקה ובלי הסביבה התומכת שהייתה לי אני בספק אם הייתי מצליחה. אני חושבת שהידיעה שנשים אחרות התקשו להיניק ובכל זאת הצליחו, נתנה לי כוח והשרתה עליי ביטחון".

-אנה, אמא לאחד, ניו יורק

צילום ביתי

צילום ביתי

"במקור, היעד היחיד שהצבתי לעצמי היה להצליח להיניק את התאומים שלי במשך ארבעה שבועות. היה קשה לפתח חיבור של הנקה עם כל אחד מהם אבל אני כל כך שמחה שגרמנו לזה לעבוד. התמונה הזאת שלנו היא מהפעם האחרונה שהינקתי אותם, קצת לפני שמלאו להם שנתיים".

-סמנתה, אמא לשניים, ניו יורק