לידה זה דבר מפחיד. ברור, מדובר בפלא הבריאה, יצירת חיים, נס ששום דבר לא משתווה לו - אבל עדיין מדובר באחד התהליכים המורכבים שגוף האישה צריך לעבור. כבר כילדות אנחנו פוחדות מרגע הלידה, איך אפשר אחרת שהמשפט הראשון שאנחנו שומעות בנושא הוא 'בעצב תלדי בנים'? רובנו מצליחות להתגבר על המועקה ולמרות הפחד מהלא נודע, אנחנו בוחרות ללדת ולהביא ילדים אבל יש נשים שסובלות מפחד עצמתי עד כדי כך שהן מעדיפות להימנע ולא ללדת בכלל. לפחד הזה מסתבר, יש שם – טוקופוביה, פחד מלידה.

נשים שסובלות מטוקופוביה תיארו חשש מפני השינויים הצפויים בגופן בהריון ולאחר הלידה, חשש מפני הכאב הצפוי בלידה ומפני השינוי בזוגיות לאחר הלידה. טוקופוביה לא מוכרת ולא מדוברת ולכן נשים רבות כלל אינן מאובחנות כסובלות מחרדה וכמה שנורא להגיד - פשוט סובלות בשקט. ההנחה היא כי בין 13%-20% מהנשים סובלות מהתופעה ומוגדרות כבעלות חרדה עמוקה מהריון או לידה. רמת החרדה יכולה לנוע בין פחד קל ועד מצוקה וחרדה קיצונית.

צילום: shutterstock

צילום: shutterstock

הסיבות להופעת החרדה הן מגוונות. הפחד יכול לנבוע מחוויה טראומטית בגיל ההתבגרות או לחילופין מסיבוך בהריון או לידה קודמים. מחקר חדש שנערך בנושא מצביע על טריגר נוסף שעלול לעורר את החרדה - ניחשתם נכון, גם במקרה הזה הרשתות החברתיות אשמות. "את רק צריכה לכתוב את המילה 'לידה' בגוגל ותיתקלי בצונמי של סיפורי זוועה, אומרת קאטריאונה ג'ונס, מומחית מיילדותית שחקרה את הנושא בריאיון לאתר הגארדיאן. "באתרים, פורומים ועמודים של אימהות יש נשים שמשתפות בסיפורי לידה שכוללים תיאורים גרפים ויורדות לרזולוציות ופרטים מדויקים של האירוע. אני חושבת שזה יכול להיות מאוד מפחיד לאישה שבוחרת לקרוא ולהתעמק בנושא".

גם אצלנו בישראל, עמודים כמו מאמזון, תשעה ירחי לידה ואתרי אימהות למיניהם מלאים בסיפורי לידה של נשים שכמהות לשתף ולחלוק עם נשים אחרות את החוויה העוצמתית. נכון, יש נשים שמשתפות בפרטים גרפים וקשים לעיכול, אבל האם אכן עדיף להימנע מקבוצות כאלו ולהתנתק לחלוטין מהמידע ברשת? ד"ר דנה סיני, פסיכולוגית קלינית ומומחית לתחום פוריות היריון ולידה, התייחסה לנושא: "הרבה פעמים נשים אכן קוראות דברים שמוצאים מתוך ההקשר ונחשפות לסיפורים קשים בצורה לא מבוקרת. חשוב לאזן את התוכן שאנחנו מקבלות. יש קבוצות בהן נשים משתפות בסיפורים חיוביים ויש אחרות. הכל תלוי איפה אנחנו צורכות את המידע. זה קשה, ואנחנו לא תמיד יכולות לשלוט בכך, יש תכניות כמו בייבי בום ותכנים בסגנון שמייצרים תודעה ספציפית לגבי הלידה. אנחנו צריכות לבחור להיחשף לדברים שמאזנים את התמונה".

לדבריה של המומחית ניתן להבדיל בין טוקופוביה לבין פחד סביר מלידה שתוקף כמעט כל אישה: "מה שהופך פחד מסוים מכזה שהוא נורמטיבי להפרעה זה פשוטו כמשמעו - אם אותו הפחד מפריע להתנהלות התקינה של החיים. כלומר, במקרה הזה- אם הפחד מפריע לי ברמה כזו שאני לא רוצה להיכנס להריון ואפילו אמנע מקיום יחסי מין עם בן זוגי כדי שזה לא יקרה או אם מדובר בפחד שהוא כל כך משתק עד כדי כך שגם במהלך ההריון עצמו אני אמצא זמן להתעסק בחרדות מבוקר ועד ערב סביר להניח שמדובר בטוקופוביה. אין כאן הגדרה חיצונית. אם משהו מפריע לך מספיק בשביל שתרצי לקבל עזרה אז את צריכה לטפל בעצמך. אף אחת לא חייבת לסבול מחרדות, אם מישהי לא רוצה להיכנס להיריון היא צריכה להימנע ממנו כי היא בוחרת בכך ולא כי היא לא מסוגלת לכך מבחינה נפשית".

"כדי לטפל בפוביה חשוב להבין את החרדה. מהיכן היא נובעת, ומה המרכיבים והדברים המדויקים שמפריעים וגורמים לפחד להופיע", אומרת ד"ר סיני, "פחד מלידה יכול לנבוע מסיבות כמו חוויות אינטימיות קשות, פגיעה מינית או גופנית ויכול לנבוע גם מסיבות אחרות, לכן חשוב לבדוק מה הגורם לפחד ולטפל בצורה מתאימה. בין מגוון הטיפולים האפשריים, אפשר לעבוד גם בצורה של חשיפה מבוקרת ולאפשר למטופלת להיחשף לתמונות, סרטונים וסיפורים באופן לא מאיים. אפשר גם להיעזר במערכת – מיילדות, דולות, סיורים בחדר הלידה וכו'. חשוב לקבל ידע, הוא נותן תחושת ביטחון. חוסר וודאות מייצר פחד. העניין הוא שבעזרת טיפול מתאים ואנשי מקצוע נכונים אפשר להתגבר על טוקופוביה, אף אישה לא צריכה לסבול".