אם את אישה מלאה ואת רוצה להיכנס להריון, תהיי מוכנה שלרופא הנשים שלך יהיה מה להעיר על המשקל העודף שלך. כמו פיקוח נפש בשבת, עניין אינדקס מסת גוף גבוה מסנוור את עיניי הרופאים ומונע מהם לבדוק כל דבר אחר שעשוי להיות רלוונטי להיריון עתידי. למה? פשוט כי את שמנה.

אין ספק שלעתים קרובות עודף משקל יכול להעיד על בעיה הורמונלית שעלולה לגרום לבעייתיות להרות, אבל הנחת המוצא של רופאים רבים היא שיש קשר ישיר בין עודף משקל לבעיות פוריות ולכן אין טעם לבדוק סיבות אפשריות נוספות שמונעות מהאישה שלפניהם להיכנס להריון המיוחל.

"הרופא סתם זרק הערה על המשקל שלי ושזה יקשה עלי להיכנס להריון"

לפני תשע שנים בערך רופא נשים ציין בפני דנה שדה (36) במהלך ביקור שגרתי, שאם היא תרצה להרות, זה יהיה קשה עד בלתי אפשרי בגלל שהיא שמנה. "עד אז לא התעניינתי בזה, ידעתי שאני שמנה והביטחון העצמי שלי גם ככה היה בקרקעית".

כמה שמנה היית? ואיך הגבת?

"שקלתי אז בסביבות ה-90 ק"ג. השתבללתי, ננעלתי ובעיקר מאד נעלבתי. בדיעבד, רופא אחר, ד"ר רוני חן, אבחן שהבעיה שלי היתה בכלל שחלות פוליציסטיות. כששאלתי אותו מה עושים, הוא אמר לנסות חצי שנה ואם לא יעבוד, לבוא אליו שוב".

ובאתם?

"אחרי חצי שנה הוא הציע לנו פשוט לעשות מעקב זקיקים. בודקים את כמות הזקיקים באולטרסאונד ולפי זה מקבלים הנחיות מתי ובאיזו תדירות לקיים יחס מין. בזכות השיטה הזו נקלטנו די מהר ועוד עם תאומים (טוב זה יותר בזכות הגנים של הסבתא שלי). ד"ר חן גם יילד אותי ולאורך כל ההריון היה מדהים. אגב, במהלך ההריון הגעתי לסקירה והרופא שהיה אמור לבצע אותה בהתחלה סירב וטען שבגלל שאני שמנה, במילא לא יראו כלום. ביקשתי ממנו לנסות בכל זאת, כי היה לי מאד חשוב, והוא בסוף הסכים ואף ראה את הכל בבירור".

ולא ירדת במשקל כדי להרות?

"לא ירדתי אפילו גרם. ירדתי אחר כך, כשהייתי בהריון".

דנה שדה

דנה שדה

"אחרי כמה כישלונות בשאיבת ביציות, הרופא האשים את המשקל שלי"

לפני שלוש שנים עשתה דנית (34) בדיקות דם, כדי לבדוק את מצב הפוריות שלה. התוצאה שקיבלה מאד הפתיעה אותה. התברר שהגוף שלה לא מייצר מספיק ביציות והביציות שכבר מיוצרות הן מאד זקנות ומבחינה פיזיולוגית מתאימות לגיל 60-70. "הרופא אמר לי להתאפס על החיים שלי ולהציל את הפוריות", היא מספרת.

"הלכתי לרופא נשים שפשוט לא הצליח לייצר אצלי מספיק ביציות", היא מספרת. "אפילו בעזרת ההורמונים, במקום 10 ביציות יצרתי בכל פעם ביצית אחת או שתיים. אחרי כחצי שנה של כישלונות החלפתי רופא והגעתי לרופא אחר, בעל שם עולמי, שגם דחף לי הרבה הורמונים ללא הצלחה ובסופו של דבר אמר לי שאני חייבת לרדת במשקל. באותו זמן שקלתי בערך 82 ק"ג, אבל ירדתי17 קילו, כפי שהמליץ".

אחרי עוד חצי שנה של ניסיונות, עם הורמונים אחרים, דנית עברה לרופא שלישי. גם הוא אמר שאין לה סיכוי להרות באופן טבעי. "היו חודשים שלמים שלא קיבלתי מחזור. בסופו של דבר הרופא השלישי הצליח לשאוב ולהקפיא 3 ביציות, אבל אז תפס אותי לשיחה ואמר שאני לא אוכל להיכנס להריון באופן ספונטני ועלי להחליט אם אני רוצה את ההיריון עכשיו".

דנית התחילה בתהליך תרומות זרע. כדי לקבל אישור לבצע הפרייה חוץ גופית (IVF) היה עליה לפני הכל לעשות 3 הזרעות דרך קופת חולים, כדי להוכיח שאין לה דרך להיכנס להריון באופן אחר. תהליך של ההזרעות כלל גם הוא נטילת הורמונים ובסופו של דבר גם עליה במשקל. "בנוסף לכל, התחילו להתפתח לי ציסטות על השחלות ואז הרופא שלי אמר שאי אפשר להמשיך ככה".

את הניסיון האחרון שלה להרות עברה דנית בתחילת יוני. "באותו זמן הייתי בקשר עם בחור. בהתחלה זה היה קשר רציני, אבל אחרי כמה חודשים ראיתי שמדובר במישהו שלא ניתן לסמוך עליו כדי לבנות מערכת יחסים ארוכת טווח. נפרדנו אבל המשכנו לשמור על קשר חולף. הוא ידע כל הזמן שאני נמצאת בתהליכים של כניסה להריון והיה לו קל מאד עם זה כי הוא עצמו גרוש ואבא לילד ומאד פגוע על ידי הקשר הקודם. המשכנו לשכב, ללא קונדום וכל הזמן צחקנו שאין סיכוי, זה לא יעזור, הרי הרופאים בטוחים שאין דרך בה אכנס להריון באופן טבעי".

לפני חודשיים וקצת דנית שמה לב שהיא לא מקבלת מחזור. "הייתי רגילה למצבים כאלה ורק אחרי ארבעה שבועות, באיזו שיחה עם חברה, היא זרקה לי: 'אולי את בהריון?' אמרתי לה שאין מצב, אבל בבוקר למחרת בכל זאת עשיתי בדיקת הריון (הרי היו לי עשרות בבית מכל הניסיונות). אחרי 10 דקות המקל הראה פס אחד ונשמתי לרווחה. בערב נסעתי לחברה, שתיתי חצי בקבוק יין, אכלתי סושי וכשחזרתי הביתה פתאום ראיתי על המקל פס נוסף, קצת חלש יותר. לא האמנתי למה שאני רואה. עשיתי עוד בדיקה וראיתי שני פסים".

בבוקר למחרת היא עשתה בדיקת דם כדי לוודא ואכן, ההריון היה שם. "התקשרתי לרופא וסיפרתי לו, הדבר הראשון שהוא שאל אותי היה 'איך?'. ואז כמובן בירך אותי".

חזרת לרופא ההוא שאמר לך שאת לא יכולה להרות בגלל עודף משקל?

"לא, אין לי זמן. אני רוצה לשמור על הריון בריא וזה הכי חשוב לי עכשיו. אגב, כשנכנסתי להריון הייתי יותר שמנה מאז שהוא אמר לי שאני שמנה מדי כדי להיקלט".

הקשיבה לרופא, עשתה ניתוח כדי לרדת במשקל וכרגע עקרה

לסיפורים של דנה ודנית יש סוף טוב, אבל יש מקרים אחרים שהסתיימו בצורה טראגית. שרה ישראלי (38) ובעלה ערן ניסו להרות במשך יותר מארבע שנים, ללא הצלחה. הרופא המטפל טען כי הבעיה היא בעודף המשקל והמליץ על ניתוח בריאטרי, כדי להוריד קילוגרמים מיותרים תוך זמן קצר. שרה שקלה אז כמאה ק"ג. "מאד רצינו את הילד הזה. לשנינו יש משפחות מאד קטנות ולא יכולנו להרשות לעצמנו לא להביא ילד לעולם. במשך שנה עברתי מומחים שונים, התייעצתי עם אנשים שעברו את הניתוח בהצלחה ובסופו של דבר נכנסתי לניתוח מעקף קיבה.

"מיד אחרי הניתוח החלו הסיבוכים. אחד הפתחים הזדהם, אחרי כמה חודשים גילו לי אבנים בכיס המרה ונכנסתי לניתוח הסרה. בניתוח לא רק הסירו את כיס המרה אלא גם ביצעו תפירה של חללים מיזנטרליים, האמורים להחזיק את כל האיברים הפנימיים במקום. זמן קצר אחרי הניתוח המשכתי להתפתל מכאבים, חזרנו לבית חולים, שם טענו שאני מדמיינת. ביקשתי מערן לקחת אותי לבית חולים אחד, שם פתחו לי את הבטן אחרי שגילו שאני סובלת מחסימת מעיים מלאה, חמורה ומסכנת חיים".

"באותו זמן שקלתי 40 ק"ג בלבד, הייתי בתת משקל, הפסיק לי המחזור וכמובן שרופא הפוריות אמר שאין מה לבוא אליו עם נתונים כאלה. אחרי תיקון הניתוח עליתי במשקל עוד כ-20 ק"ג, אבל כשהגענו במטרה שוב להתחיל את הטיפולים, גילינו שבגלל שעברתי 3 ניתוחים ב-9 חודשים המערכת ההורמונלית נפגעה קשות כתוצאה מהסטרס שהגוף עבר ונשיאה של היריון על כל המשתמע מכך מבחינה פיזיולוגית מסכנת חיים עבורי ועבור העובר".

הפתרון היחיד שנותר לשרה וערן הוא הליך פונדקאות. אחרי שהבינו שכדי לעשות פונדקאות בארץ, הם יצטרכו להמתין הרבה מאד זמן, החלו לבדוק אפשרות של פונדקאות בחו"ל. בעקבות כל הניתוחים והטיפולים הקודמים הם הגיעו למצב שאין להם שום גב כלכלי ודרך לממן את התהליך ולכן הם פונים למימון המונים. כיום הם עומדים על בערך חצי מהסכום וזקוקים לכל סיוע.

שרה וערן ישראלי

שרה וערן ישראלי

"נשים שמנות מאז ומעולם נכנסו להריון, ואנחנו פשוט ממהרים"

"פעמים רבות אנחנו עדים לתופעת השמנופוביה בקהילה הרפואית", מסבירה אביגל ריגלר שעובימטפלת ברפואה סינית עתיקה – דיקור וצמחי מרפא, דולה, רוקחות טבעית. "זה שאישה שמנה לא אומר בהכרח שזה מפריע לה להיכנס להריון. הבעיה הגדולה היא שאנחנו פשוט חסרי סבלנות. מישהי שמנסה להיכנס להריון במשך שנה כבר הופכת ל"בעייתית" מבחינה רפואית. אגב, אם נסתכל על היהדות, זוג שמתחתן ולא מצליח להביא ילדים, יכול לקבל גט מסיבה זו רק אחרי עשור. שנה אחת זה פשוט לא מספיק כדי להתחיל מיד טיפולים הורמונליים מסובכים.

"אז מצד אחד יש לנו אישה שמרגישה כישלון, כי הסביבה אומרת כך, מצד שני – יש הורמונים שלא רק שלא עוזרים אלא גורמים נזקים לגוף. אישה שמגיעה בעודף משקל גדול לרופא פוריות מקבלת קודם כל הנחיה לרדת במשקל. לא פעם שמעתי מהמטופלות שלי שהרופאים שלהן טענו שהן לא מצליחות בגלל שהן שמנות. זו לא הסיבה, כי רוב טיפולי הפוריות מתבצעים בישראל היום מסיבות אידיופתיות, כלומר במצבים שאין להם הסבר וזה לא אומר שהבעיה היא בהכרח בעודף משקל".

אז בעצם אין שום בעיה לאישה שמנה להיכנס להריון מבחינת הרפואה הסינית?

"נשים שמנות נכנסו להריון כל הזמן לאורך ההיסטוריה. לפעמים, בנוסף לעודף משקל יש בעיות בבלוטת התריס או סכרת, או לחץ דם. דברים כאלה ניתנים לאיזון על ידי התזונה. לפעמים מספיק שאישה תרד בין 5 ל-10 ק"ג ממשקלה (ואני מדברת על נשים עם עודף משקל מאד משמעותי, ששוקלות כ-150 ק"ג) והיא מצליחה להיכנס להריון. כנראה ירידה כזאת, אפילו שהיא מאד לא משמעותית, עושה לגוף איזשהו ריסטרט מבחינה הורמונלית".

אז איך לדעתך צריך לנהוג?

"קודם כל ברור שלא לקובע שאם האישה שמנה היא לא תוכל להיכנס להריון. זו קרקע פורייה לפיתוח מחשבה שהגוף של אותה אישה לא בסדר. וזה רק מקבע אותה בתחושת הכישלון. בעבודה שלי אני מלווה נשים שמנות רבות ויכולה לומר חד משמעית, לפני שמחליטים על אמצעים דרסטיים צריך שינוי באורח חיים".

מה את מציעה, למשל?

"אני אומרת – קחי שנה, תירשמי לחדר כושר, תאכלי נכון וטוב, תתאזני, תעשי משהו שעושה אותך מאושרת ורגועה, תמצאי תחביב – תתחילי לסרוג, לרקוד. ברפואה סינית קוראים לזה לעשות משהו שמכניס 'אש', התלהבות. המצב הנפשי שלך ישתנה וגם תצליחי להיכנס להריון בלי להכניס רעלים לגוף. כמעט אף רופא קונבנציונלי לא ישאל אישה שמנה – איך היא מרגישה, איך עבר עליה היום, הוא ישר יקבע שכל הבעיות הן בגלל עודף המשקל".

אביגיל ריגלר שעובי

אביגיל ריגלר שעובי

ומה דעתך על ההמלצה על ניתוחים בריאטריים במקרים כאלה?

"נשים שעברו ניתוח בריאטרי דווקא מאד מתקשות להיכנס להריון כי הן בחוסר משאבים – הן אוכלות מעט מאד, לא מקבלות מספיק מאבות המזון ונאלצות ליטול תוספים כדי להשלים את ויטמינים ואת המינרלים בגוף. ואם הן כבר הצליחו, לעתים קרובות הן חוות בעיות בהנקה, מפתחות דיכאון לאחר לידה ועוד. יש בין המטופלות שלי לא מעט נשים שעברו ניתוח בריאטרי ולוקח להם הרבה מאד זמן להיכנס להריון".

"החברה שלנו לגמרי חסרת סבלנות כלפי נשים שמנות", מסכמת שעובי. "הן יכולות לחיות חיים מלאים ומאושרים, אבל אף אחד לא מסתכל על האדם עצמו. רואים רק את השומן. אגב, כל אישה שמגיעה אלי ואומרת שהרופא אמר לה שהיא לא יכולה להרות, לא משנה מה הסיבה, אני יודעת שההחלטה הזו הייתה נמהרת מדי. אי אפשר לקחת את כל מה שאומר הרופא כדברי אלוהים חיים".