לפני כמה ימים דיברתי עם חברה טובה שילדה לא מזמן ילד שני. היא הייתה מאושרת ושמחה אבל כמו כל אמא טרייה היא נשמעה מותשת. אחרי שצף המזלטובים ופרצי ההודיה על ילד שני היא הודתה שקשה לה, שחופשת הלידה סוגרת עליה, שהיא מתקשה להתמודד ולפעמים הולכת לאיבוד עם ריבוי המשימות שמציף אותה. אין אמא שלא מכירה את התחושות האלו, אני בעצמי הייתי שם לא מזמן. ילד ראשון משנה חיים, מציף, דורש התכווננות מחודשת ומצריך שינויים עצומים. ילד שני דורש ממך לגייס שוב את אותם הכוחות אבל הפעם כפול שתיים - לאהוב שניים, לדאוג לשניים, לרדוף אחרי שניים, להיות מאושרת כפול שניים ואפילו לפעמים להיות משוגעת כפול שניים. כך או כך זה אף פעם לא פשוט. לא הרבה מודות אבל לאמא טרייה יש ימים בהם הכל נראה אפור, ימים בהם את מוצפת מידי, ורק רוצה להישאר מתחת לשמיכה ולקרוא למישהו שיטפל בך אבל את לא יכולה, כי את צריכה להיות המישהו הזה ועד כמה שהיית רוצה לנוח אין אופציה כזאת.

אומרים שפעם היה קל יותר לנשים לגדל ילדים בגלל שהן היו מוקפות במעגלי נשים שעזרו להן לתמוך אחת בשנייה. מכיוון שכיום למרבה הצער אנחנו כבר לא מוקפות בחמולה נשית שעוטפת אותנו, אספתי את מיטב העצות מאימהות חכמות אחרות שצלחו את התקופה הלא פשוטה הזאת בשלום ואפילו שרדו כדי לספר. אימהות טריות נוספות, אימהות למתבגרים ואפילו סבתות, כולן התגייסו ושיתפו בעצות שעזרו להן לעבור את "חופשת הלידה" בשלום. חלק מהעצות סותרות את עצמן, כי בסופו של דבר כל אמא מוצאת לנכון לעשות את מה שמתאים לה. אם את אמא טרייה תנשמי עמוק, קחי לעצמך את מה שהכי נכון עבורך ותזכרי – עוד 18 שנים ואת חופשיה.

נשים ממליצות - כך תעברי את חופשת הלידה ותישארי בחיים:

תעשי הכל בקצב שלך. יש לך תינוק חדש ואת מרגישה לפעמים שהעולם סוגר עלייך. הוא רק בן כמה שבועות או כמה חודשים ואת רוצה להספיק לקחת אותו לחוג שהמליצו לך, לטייל איתו בעגלה בשמש כדי שיכיר את העולם ואפילו לשבת איתו בבתי קפה כי הבטיחו לך שיהיה לך זמן לזה במהלך חופשת הלידה. בכל לילה את מבטיחה לעצמך שמחר זה יקרה ובכל בוקר את מתעוררת לעוד יום מבולגן, ושום דבר ממה שתכננת לא מסתדר לך כי התינוק שלך לא ישן בלילה/דילג על ארוחה/ עשה קקיגב לפני שיצאת מהבית.  אל תלקי את עצמך, זה קורה לכולן. גם האמא מחוג ליווי התפתחותי שמיניקה הנקת טנדם ויש לה שולחן קבוע בארומה, לא מצליחה לפעמים להתאפס על עצמה ונשארת ימים שלמים בבית. קחי את הזמן שלך.

אל תעשי השוואות. זוכרת את האמא מהסעיף הקודם? אל תנסי להיות כמוה. יש אימהות שמצליחות להיניק בלי בעיה, ויש כאלו שבקושי מייצרות חלב. יש כאלו שחיי האימהות הופכים אותן לפיות קסומות ויש כאלו שמנסות בכל יום שעובר להיזכר למה החליטו להביא ילדים לעולם. העיקרון הוא, כמו בכל דבר אחר, אל תנסי להידמות לאף אחת אחרת ואל תשווי בין "הצלחות" של אימהות אחרות לשלך. זה שתינוקת אחרת בגילת של הבת שלך מחייכת ומקשקשת ושלך עדיין בוהה בתקרה ובקושי מזהה את אבא שלה לא אומר כלום.

באותו נושא – אל תילחצי יותר מידי מבדיקות התפתחות למיניהן בטיפת חלב. את הטיפ הזה נתנו מספר אימהות שעדיין זוכרות איך אחיות טיפת חלב הצליחו להבהיל אותן. אחת סיפרה שהאחות טענה שצריך להעיר את התינוק באמצע הלילה כדי להוסיף לו עוד ארוחה (ובכך הרגה סופית את האפשרות לכמה שעות שינה רצופות), ואחת נזכרה איך האחות גרמה לה להיות מודאגת כי התינוקת שלה לא התהפכה ושלחה אותה לביקורים מיותרים אצל מומחים. אל תטעי, אין באמור לזלזל בתפקודן של האחיות שעושות תפקידן נאמנה ובאמת עוזרות, אבל באותה נשימה חשוב לקחת את הדברים בפרופורציה ולא להילחץ מכל ביקורת או סייג שלהן.

בעלך או בת הזוג שלך לוקחים הפסקות סיגריה ארוכות ונוטים להיעלם? תעשי את זה גם, אמבטיה, שירותים, מה שצריך, פשוט תיעלמי. אלוהים יודע שאת צריכה כמה דקות של שקט. טיפ לחיים: אף אחד לא יוציא אותך מהשירותים רק כדי להחליף חיתול או לקפל כביסה.

צילום: shutterstock

תעשי פעילות גופנית - ספורט ופעילות גופנית באופן כללי משחררים אנדרופינים ועוזרים לשפר את ההרגשה, זה מעצבן אבל נכון. היציאה מהבית והידיעה שאת עושה משהו למען עצמך ובדרך משילה כמה קילוגרמים שהתווספו במהלך ההיריון יכולים לעשות פלאים. גם המפגש עם נשים אחרות והניתוק מהשגרה המתישה יכולים לשפר את ההרגשה. אל תפחדי לעזוב את הניו בורן שלך. תנסי לשחרר ולסמוך על בן/ת הזוג שלך, זמן האיכות שלך עם עצמך ושלו/ה עם התינוק יכול להועיל לכל הצדדים. (אם את ממש רוצה ללכת לחוג אבל עדיין מתקשה לגייס את הכוחות ראי סעיף 1).

אל תלקי את עצמך בגלל איך שאת נראית. נכון, עלית במשקל בתקופת ההיריון והגוף שלך התרחב והשתנה אחרי הלידה. זה לא אומר שאת לא נראית טוב וזה גם לא אומר שלא תצליחי לחזור לעצמך אם תרצי. תפסיקי לשנוא את עצמך בגלל כל פירור שאת מכניסה לפה. אם את מיניקה זה הגיוני שתהיי רעבה וצמאה כל הזמן (אל תאמיני למי שאמר שהנקה מרזה. זה שקר אחד גדול שמישהי מרושעת הפיצה), וגם אם את לא מיניקה זה הגיוני שתהיי רעבה ותרצי לאכול. אישה אחרי לידה אוכלת מהסיבות הבאות: 
א. בגלל שהיא בת אדם וזה צורך בסיסי.
ב. בגלל שהיא מוציאה המון אנרגיה ובקושי נחה.
ג. עודף הורמונים ואכילה רגשית (הכל בסדר, זה טבעי).
ד. לאכול זה כיף. 
כך או כך תהיי טובה אל עצמך כשאת מסתכלת במראה. אם תצליחי לנתק את רעשי הרקע ואת הלחץ לרזות ו"לחזור לעצמך", אולי תמצאי את עצמך מתחברת "לגוף החדש שלך". יש נשים שמוצאות את עצמן מתאהבות בגוף שלהן מחדש אחרי לידה ואפילו מרגישות יותר נשיות. אם זה המקרה, אל תפחדי להודות בזה ואל תתני לבן/ת הזוג או לסביבה הקרובה שלך להלחיץ אותך. חכם סיני זקן עם נעלי טבע נאות פעם אמר:  את הכי יפה כשנוח לך.

תסמכי על עצמך. אל תפחדי לקלח את התינוקת שלך, להרים אותה או אפילו לחבק ולנשק. את לא תשברי או תקלקלי אותה. הם נולדו חזקים במיוחד.

צילום: shutterstock

 

אל תמנעי מעצמך להרים את הניו בורן שלך או לגשת אליו כשהוא בוכה. כשאת אמא טרייה המשפט הכי אהוב על אנשים מעיקים הוא – 'אם תרימי את התינוק הוא יתרגל לזה ויהיה מפונק'. התינוק שלך צריך אותך, הוא חסר אונים בלעדייך וצריך להרגיש מוגן ובטוח בכל רגע נתון. כשתינוק בוכה הוא מתקשר ומאותת שהוא רעב/עייף/ חם לו/ קר לו וכו', הדבר האחרון שהוא צריך זה שיתעלמו ממנו ויעבירו  לו שיעור באיפוק. אם מישהו יעז להגיד לך שאת מגזימה כשאת ניגשת לתינוק שלך ומרימה אותו, את יכולה להגיד לאותו אחד ללכת לעזאזל ולהישאר שם לבד כדי שלא יהפוך להיות מפונק.

אל תמנעי מהתינוק שלך משככי כאבים כשיוצאות לו שיניים רק בגלל שאת מפחדת מביקורת – כשתינוקות מצמיחים שיניים הם סובלים מכאבים איומים. כשהתינוק שלך סובל מכאבים חשוב שתפני לרופא המשפחה כדי לשלול בעיה אחרת וכדי שיקבל את הטיפול המתאים במידת הצורך. אם את בטוחה באופן וודאי שהילד סובל מכאבים בגלל שצומחות לו שיניים, תשתמשי במשככי כאבים מתאימים ותמנעי ממנו סבל מיותר. אם את מקבלת פרצופים וההערות מהסביבה הקרובה בגלל שאת משתמשת בתרופות את יכולה לשלוח את המתלוננים לדפוק את הראש בקיר – זה אולי יגרום להם להבין עד כמה התינוק שלך סובל. חובה להוסיף את כל אלו שפותחות עליך עין כי את לא משתמשת במוצרים טבעיים - מה שבחרת, זה מה שאת בחרת וזה התינוק שלך. 

תסמכי על עצמך. גם אם אמא שלך או חמותך מעירות לך בלי סוף, וכל דבר שאת עושה מלווה בפרצופים עקומים, תתעלמי ותזכרי שזה הילד שלך, את מכירה אותו הכי טוב ואת יודעת מה לעשות. אל תפחדי.

צילום: shutterstock

תצאי מהבית לבד כל יום. תקבעי עם חברות, תלכי לחוג, לסיבוב בשכונה, לבוקר של סידורים או אפילו תצאי למרפסת אם את מרגישה שקשה לך להתרחק יותר מידי. קחי הפסקות יזומות, הן יעזרו לך לסדר את הראש ולהתאוורר.

אם את מרגישה שאת צריכה להתפרק וחייבת לשמוע מה חברות שלך היו עושות אם היו במקומך תפני רק לשתיים. עדיף שאחת תהיה אמא מנוסה וותיקה עם פרספקטיבה רחבה על הדברים ושהשנייה תהיה אמא צעירה שזוכרת מה בדיוק צריך לעשות מתי (ואפשר גם אחת רווקה שתזכיר לך איך "את של פעם היית מתנהגת"). 

אל תתביישי לבקש עזרה. סבתות, בייביסיטר, דודות, ובעצם מכל מי שיכול ואת סומכת עליו. זאת לא בושה.

תצאי עם בן/ת הזוג לפחות פעם בשבוע. בפעמים הראשונות סביר להניח שתהיו מותשים ורק תבהו אחד בשנייה אבל לאט לאט אתם תצליחו לתקשר ואפילו תמצאו את עצמכם מדברים על דברים אחרים חוץ מהתינוק החדש.

תתני לבן/ת הזוג להאכיל את התינוק שלכם פעם אחת לפחות במהלך היום. את יכולה לשאוב חלב במידה ואת מיניקה או שאת יכולה לבקש שיתעורר וייתן לתינוק בקבוק במידה וצריך. בלילה או במהלך היום, מתי שאת מעדיפה, קחי לך את הזמן לנוח והוא יפתח קשר עם התינוק שלו. 

צילום: shutterstock

 

תמיד תזכרי ששלושת החודשים הראשונים בחייו של תינוק הם הקשים ביותר. טיפול בתינוק בן חודש הוא לא אינטנסיבי כמו טיפול בתינוק בן שלושה חודשים ויותר.

אל תמהרי לבקש מתנות. תבדקי את השטח ותראי מה חסר לתינוק שלך ובמה את באמת מתכוונת להשתמש. מוצרים של תינוקות הם חמודים ויש נטייה להתלהב מהם יתר על המידה, לפני שאת מבקשת מדודה שלך שתקנה לך את המנשא הכי יקר ברשת התינוקות הקרובה לביתך עדיף שתוודאי עם עצמך אם את באמת מתכוונת להשתמש בו.

אל תוותרי על שגרת הטיפוח שלך. בין אם זה לק ג'ל, תספורת חדשה, הקולקציה או החדש של עלי אקספרס, תרשי לעצמך להשקיע בחיצוניות שלך. זה אולי נשמע שטחי אבל זה עובד. 

צילום: shutterstock

 

נוח לך עם חולצה מלאה בפליטות? תישארי איתה. אל תלחיצי את עצמך, זה לא הזמן להיות מתוקתקת ולהתלבש לפי צו האופנה. לפעמים זה גם כיף להיות ג'יפה, ואם לא עכשיו אז אימתי?

תדאגי שאבא של התינוק יעשה חצי מהעבודה כי חצי מהילד הוא שלו. גברים יכולים לנצל את חופשת הלידה שמגיעה להם על פי חוק או להשתמש בימי החופש שצברו. אם הם יישארו לבד עם התינוק, בדיוק כמו שמצופה מאישה לעשות, הם ילמדו לחלוק ב"מעמסה" ויכירו את הילד שלהם ואת צרכיו. כך, בעתיד, הם לא יוכלו להתחמק בתירוץ של - "הוא רוצה רק אותך/ רק את מבינה אותו". ברגע שבן זוגך יבין שהוא שותף מלא בגידול הילד זה ישפיע באופן ישיר על שיקולי הקריירה שלכם בשלב מאוחר יותר, ואת לא תצטרכי באופן אוטומטי לוותר על הקריירה שלך ולהקטין את המשרה כדי "לרוץ לילדים".

תבכי אם את מרגישה שאת צריכה. אל תחזיקי הכל בפנים, אף אחד לא אמר שאת צריכה להיות מושלמת.

אימא טרייה, כמו כל דבר אחר בחיים – הכל עובר. יום אחד, לא עוד הרבה זמן, יהיה לך יותר קל. במקרה של ילד ראשון, הוא יגדל, יהיה קל יותר לתקשר איתו והחיבור ביניכם יתעצם. במקרה של ילד שני (או יותר) - שניהם יגדלו, אולי אפילו יעסיקו אחד את השני, ולך יהיו כמה דקות לנשום. אני מבטיחה, יהיו אפילו כמה רגעים בהם פתאום תמצאי את עצמך בוהה בילדים שלך מרחוק ומחייכת. הרגעים האלה יהיו קצרים כי מהר מאוד מישהו ירצה ממך משהו, אבל זה יקרה. את תיראי.