זו הסדרה שכל הורה טרי צריך להכיר
חווית ההורות היא חוויה מטלטלת שהופכת את החיים מהקצה אל הקצה. סדרת הרשת של לירן כוהנר-גיאור מוכיחה שגם אם לפעמים זה מרגיש לבד, כל אמא טרייה חווה את אותם לבטים וקשיים
"סושי ויין זה החיים", אומרת לירן כוהנר-גיאור ומתיישבת לאכול עם חברות, ובדיוק ברגע הזה ביתה שיה בוכה בחדר הסמוך, והיא נאלצת לקום אליה. כך נראים החיים של אמא טרייה, מאוהבת ומתלהבת, עייפה ושחוקה, מותשת ומרוצה בו זמנית. ככה נראים החיים שלנו וגם של לירן כוהנר- גיאור, אותה אלוהי האינסטגרם חנן ב-173 אלף עוקבים אשר יכולים להתפעל, ובצדק, מיופייה הטבעי של מלכת היופי לשעבר של ישראל. ב-"מחוברים להורים" דוקו- ריאליטי אינטרנטית, מציעה לירן זווית נוספת של התבוננות עליה ועל משפחתה, דרך משקפי האם שהיא הפכה להיות. התוצאה ריאליסטית, משעשעת, מתוקה- מרירה, ומאוד אותנטית.
בעונה הראשונה עוד היינו עם לירן ההריונית, זו שידעה היא עומדת לקבל את הכאפה של החיים שלה, אבל עוד לא ידעה עד כמה חייה עומדים להשתנות. עקבנו אחריה כשהיא חגגה את ההריון הפוטוגני, קראה ספרים, התלבטה לגבי שמות לילדה, רכשה מוצרים (מדחום לאמבטיה, באמת?) ובעיקר התכוננה ללידה. אחרי 17 שעות של צירים, פיטוצין ואושר הגיעה שיה, ואיתה האמהות.
בעונה השנייה הפכה כוהנר-גיאור לאמא ישראלית מן השורה, כלומר - אישה עייפה, עמוסת קונפליקטים ודילמות, כזאת שחולמת על כוס קפה חם ועל ערב עם חברות (וסושי! ויין!). העונה השנייה הפכה את לירן מבובה מושלמת לאישה אמתית. וקל להתאהב בלירן הזו. זו שנהנית מחווית האמהות אבל מבולבלת. שואלת את עצמה את השאלה שכולנו שואלות, האם אני רוצה להיות מי שהייתי פעם, לפני שהפכתי לאמא, והאם אני בכלל יכולה להיות אותה אישה. דילמת ההנקה מול 'לעוף על החיים', הייתה אחד מהרגעים בהם ניצבה כוהנר-גיאור ושאלה בפשטות ובגובה העיניים, מה כדאי להקריב, את האושר הרגעי, בדמות בילוי במסיבת רווקות של חברה, למול ההנקה והאחריות שמתלווה אליה, ובכלל לתפקיד האמא. היא ענתה, וחזרה באותו ערב הביתה. החמצה? לא בטוח.
החן של "מחוברים להורים" טמון בישירות שלה. כוהנר-גיאור לא מתיימרת להיות מישהי שהיא לא. היא מדברת על נשירת השיער (לא של בייבי שיה, שלה!), על סקס (קצת) ועל כמיהה לבייביסיטר בשפה יומיומית. כל אם טרייה תבין מיד במה מדובר. היא נעזרת במומחים בתחומים שונים כמו יועצת שינה ומדריכת הורים, כדי לרכך את אותה כאפה שנחתה עליה. אם אפשר להעזר במומחים, ושאלות יש הרי בלי סוף, אז למה לא? כוהנר-גיאור לא נופלת למלכודת המטיפה. היא לא גורו- אמהות, ואינה מציגה את עצמה כמישהי שיש לה תשובות. להפך, היא בעלת הקושיות, והצפייה בה מחדדת את המסר: חברות, כולנו באותה סירה. בואו נשתדל להחזיק מעמד. הרי יש עוד ילדים לפנינו.
הפרקים בסדרה קצרים ומתאימים לצפייה מזפזפת. אפשר לצפות בה ולהניק, ונדמה שלירן מבינה היטב את הקהל שלה. היא בונה את עצמה בסדרה כדמות בעלת שמחת חיים מדבקת, אשר לא עושה מעצמה עניין גדול. היא מרגשת במיוחד כשהיא מדברת על בעלה, גיא גיאור (אפשר עוד מזה בבקשה?), ואהבתה לביתה והרצון לגונן עליה ניכרים לכל אורך הסדרה. לכן, לקראת עליית העונה החדשה ב-26/02/20, עולה סוגייה מעניינת לבדיקה. גיבורת העונות הקודמות, שיה, הייתה עוברית ששחתה במי שפיר בעונה הראשונה, וצולמה בזוויות מתחכמות בעונה השניה - שהסתיימה בחגיגת יום הולדת השנה שלה (ארוע גרנדיוזי, מופרע וחמוד בו זמנית). מעניין יהיה לגלות אם עכשיו, כשהיא כבר בת שנה וחצי, היא תזכה ליותר זמן מסך, והאם כוהנר-גיאור מוכנה לחשיפה של ביתה ויותר מזה, האם מצפה לנו הפתעה בדמות אח או אחות חדשים כפי שרמזה לא מזמן באירוע 'מדברים להורים' שערך אתר און לייף בשיתוף נורופן לילדים. לא פחות מעניין יהיה לגלות מהן הדילמות החדשות שעולות במוחה של אם בעלת פז"ם בהורות, ואיך לירן תתמודד איתן. "מחוברים להורים" היא סדרה ישראלית, עלינו, הורים צעירים. צפו בה ותגלו פיסה מעצמכם.