בשבוע שעבר אירח אתר און לייף בכנס גדול לאימהות ואבות את גורו התינוקות מארה"ב ד"ר הרווי קארפ. מול אלף הורים ישראלים, קארפ ממציא שיטת חמשת האסים, עלה לבמה והסביר כיצד ניתן להרגיע תינוקות, מה אפשר לעשות עם התקפי זעם של פעוטות ובעיקר הרגיע את כל הנוכחים באולם שהכל פתיר ובקרוב אפשר לחזור לישון.

לפני שד"ר קארפ עלה לבמה והתרכז בתינוקות, ילדים ומה שביניהם, התכנס על הבמה פאנל מומחים מכובד בהנחיית אפרת אדמון, שניסה לענות על השאלה - מה איתי? ולהסביר איך לשמור על הזהות האישית אחרי שמצטרף תינוק חדש למשפחה. שלושת המומחים - מיכל דליות (סופר נני), ד"ר גבריאל בוקובזה ("לאהוב את אנה") ומלכה פוגל מנהלת קבוצת הפייסבוק "מניקות מעניקות" פיצחו על הבמה את הנוסחה הלעיתים חמקמקה של איך לטפל במשברים הזוגיים אחרי לידת התינוק הראשון (או השני), מה בעצם קורה לנו עם המעבר מזוג למשפחה.

אירוע ההורים הגדול- פאנל מומחים from onlife on Vimeo.

אושר וסיפוק בתקופה של שינויים

מיכל דליות: בדרך כלל בהורות טרייה, כשילד ראשון נולד הוא בראש סדר העדיפויות, הוא במקום ראשון. עד לא מזמן היינו רומסים את הילדים, כעת אנו רומסים את עצמנו. אין ספק שאנו אמורים להיות קשובים לצרכיו של הרך הנולד, אבל באיזשהו אופן צריך איזון בין היצור חסר האונים, שהוא משוש חיי, לבין זה שגם אני פה".

אפרת: איפה עובר הגבול?

ד"ר גבריאל בוקובזה: "כל הקונספט של ינקות וילדות הוא חדש. יש היסטוריון בשם פיליפ אריה, שחקר את הילדות לאורך ההיסטוריה והוא אמר שעד לפני 150 שנה לא התייחסו לתינוקות וילדים, גם בגלל שיעור התמותה הגבוהה, וגם משום שהחיים היו כל כך קשים, כך שאם הילד יכל להשתתף בשוק העבודה, כשוליה בגיל 5, הוא היה עושה זאת. היום החברה היא נוחה ובריאה ומשקיעה הרבה זמן בילדים אבל גלשנו גם לעיסוק אינטנסיבי בילד כאלוהים או כבוס הגדול, ושם האיזון לעיתים מופר, וההורים נמחקים. משהו פרוץ מתרחש וההורה מאבד את עצמו. אני מקווה שהשיח כאן ייתן לנו עזרה איך להגיע לאיזון הזה". 

מיכל דליות ומלכה פוגל ואפרת אדמון. צילום: יובל יוסף

מיכל דליות ומלכה פוגל ואפרת אדמון. צילום: יובל יוסף

אפרת: מלכה, ספרי לנו על קבוצת ההנקה שהקמת.

מלכה פוגל: "הקבוצה הוקמה מחוויה אישית שלי. כשילדתי את בני הראשון הנקתי והרגשתי שאין לי מקום ומקור של תמיכה – נשים שמבינות אותי. היו לי המון שאלות. אני והשותפה שלי החלטנו להקים קבוצה, קהילה של בנות שנוכל להתייעץ. משהו קטן ואינטימי. כשרק פתחנו את הקבוצה היו 50 חברות, היום היא מונה כמעט 50 אלף נשים. לא תיארנו לעצמנו שהביקוש יהיה כל כך גבוה. בהנקה יש מגוון של קשיים. אני חושבת שזו הסיבה להקמת הקבוצה, בגלל הקושי צריך תמיכה. אבל בסופו של דבר, בריאות האמא הכי חשובה: אם האמא בריאה ובמצב רוח טוב – גם התינוק יהיה בסדר". 

מיכל דליות: "לכל בחירה שגורמת לנו שמחה או סיפוק יש מחיר, ברגע שבחרתי במשהו ויתרתי על דבר אחר. צריכה להיות מודעות לוויתור, ולא להתקרבן. לי יש 4 ילדים, ילדתי בגיל 21, והחלטתי שאני רוצה להיות עם כל ילד בבית עד הספטמבר השני של חייו. הייתי עם אחד שנה ושמונה, עם השני שנה ועשר. בכל סיבוב מחדש החזקתי מעמד שנה ואז הייתי מתחילה להתלונן 'נמאס לי, משעמם לי, אין לי עם מי לדבר'. יש כל הזמן רווחים ומחירים. החוכמה היא למצוא את השלמות. המסר העיקרי הוא: בואו נהיה מחוברות לעצמנו, מודעות. 

צילום: יובל יוסף

The Babay Academy . צילום: יובל יוסף

בוקובזה: "בהורות יש ציפייה קוגניטיבית והדבר עצמו, כמו בכל דבר שאנו עושים בחיים. מיתוס האימהות אומר שאמא צריכה להיות מושלמת, ללא חרדה או דיכאון לאחר לידה ושזה יבוא בטבעיות. האמת היא שהדבר לא כך. גם האמא, למרות היתרון הביולוגי עדיין צריכה זמן להכיר את התינוק, ולהתאהב בו וזה לוקח זמן. מותר לה גם בתקופה מסוימת לא להיות מחוברת לתינוק, כי זה דבר תהליכי, שלבי, בניגוד למיתוס וצריך לדבר על הפער. אותו הדבר נכון לגבי גברים, ככל שהאבא יותר מעורב בהורות כל הצדדים ירוויחו. לאמא יהיה יותר זמן, התינוק ירוויח. הביטחון שהאב נותן זה דבר עוצמתי, דמות לחיקוי. אם ההורים יהיו מודעים לכך שזה תהליך, ואפשר לטעות אז ההורות תשתפר והמון נינוחות ואיכות חיים תכנס לבית.  תלמדי את בן הזוג, תלווי אותו, תני לו צ'אנס של אמון. זה השינוי שצריך לקרות. אחת המטלות של הגברים היא להכיר במורכבות, ולהשתתף".

אפרת: אחד המשברים של זוגות הוא בשנה הראשונה של התינוק הראשון. 

בוקובזה: יש טראומות שליליות וטראומות חיוביות. הורות, במיוחד בשנה הראשונה של התינוק, היא טראומה חיובית. זה טראומטי לגוף האישה מבחינה פיזית והורמונלית, שעות השינה, העבודה. וגם מבחינת הזוגיות זה מאוד קשה. מתחילים לחצים, ריבים, קונפליקטים. רבים לא מוכנים לזה. אפילו להביא את התינוק הביתה מבית החולים הוא דבר שמעורר חרדה. ואם לא מדברים על זה ומתייעצים, סובלים. במהלך ההריון יש אחוז בגידות גבוה, יש גברים שמהחרדה והלחץ כל הליבידו עוברת הסתה אל התינוק ואז הם נעלמים, לא משתפים פעולה, כועסים. ואז האמא כועסת על האבא. פעם הייתה קהילה שתמכה, היום הזוג נמצא לבד. צריך רשתות חבריות, אתרי אינטרנט, כמה שיותר כדי לצלוח את הטראומה החיובית". 

ד"ר גבריאל בוקובזה ואפרת אדמון. צילום: יובל יוסף

ד"ר גבריאל בוקובזה ואפרת אדמון. צילום: יובל יוסף

טיפים חשובים להורה העייף

אפרת: מלכה, את מנהלת קהילה גדולה. כמה זה חשוב לנשים?

מלכה פוגל: "זה מאוד חשוב לנשים כי יש בזה את הפרקטיקה של החיים, מה כדאי ומה לא. יש שותפות של "אני לא לבד". המון כוח. יש לגיטימציה לקושי, לרגשות – לעייפות, לחוסר הצלחה. חוכמת ההמונים היא חשובה".

מיכל דליות: "הקהילה הייתה פעם המשפחה המורחבת, והייתה שם עזרה. אחרי הלידה היו 40 ימי משכב – האם לא עשתה דבר והקהילה סיפקה לה את הכל. בעידן המודרני נהיינו יותר ויותר בודדים ולבד. הכרתי זוג שחזר מבית היולדות עם התינוקת בסל קל, שם את הסלקל באמצע המיטה, והאב אמר: 'מה עכשיו'. זה בדיוק זה. עד לפני 100 שנה, היו שם סבתות, שכנות, מי שידעו מה עושים עכשיו, וכך ההורים למדו. היום הם לבד". 

מיכל דליות, מלכה פוגל, ד"ר גבריאל בוקובזה ואפרת אדמון. צילום: יובל יוסף

מיכל דליות, מלכה פוגל, ד"ר גבריאל בוקובזה ואפרת אדמון. צילום: יובל יוסף

אפרת: אם הייתם יכולים לתת עצה אחת ליולדות מה היא הייתה?

מלכה פוגל: "לנשים בהריון ראשון אני אומרת מראש שזה יהיה קשה. תתכונני ותכיני דברים שיעשו לך נחמד באמצע הלילה, תוכנית שתצחיק אותך, משהו שיעור לך לעבור את התקופה. הדבר השני שרציתי להדגיש הוא שצריך גם לדעת שתקופת התינוקות היא קצרה וצריך להיות ערוכים לשלב הבא של גיל שנה וחצי ושנתיים זה ייתן הרבה ביטחון. זה נקרא אופק חיובי".

מיכל דליות: הייתי אומרת לנשים ולגברים – תבקשו עזרה. לא לנסות לעשות שום דבר לבד. יש אנשים בעלי ניסיון. חושבים שבקשה לעזרה מראה על חולשה אבל זה לא נכון".

גבריאל בוקובזה: "חשוב לזכור שזו תקופה נפלאה אך קשה. בפסיכולוגיה העמוקה אומרים שהתינוק יהיה בסדר, הוא נולד כדי לשרוד. כולנו שרדנו. ועדיין, הורים צריכים לדעת שכל העולם הרגשי והמנטלי של הילד עובר דרכם. ככל שתהיו יותר קשובים, רגועים, מחויכים, ועם שעות שינה - התינוק ילמד ממכם איך לחיות בצורה יותר מדויקת ונכונה. אתם מלמדים אותם לדבר, ללכת, לעשות צרכים, להרגיש, לווסת עצמם. לכן ההבנה העמוקה שרוגע, שלווה וביטחון הם הכרחיים היא הדרך הנכונה לגדל תינוקות מאושרים".