"המצב בתינוקיות בישראל מזעזע, תינוקות יכולים לבכות יותר משעה ללא מענה"
אליענה עובדיה, מקימת ארגון "אפס הפרדה", מתארת את תמונת המצב הקשה בתינוקיות בישראל וקוראת לכולם להצטרף למאבק לשיפור התנאים: "ברוב התינוקיות יש אחות אחת על 15-25 תינוקות בלילה, קשה לדמיין את זה"
ארגון אפס הפרדה הוקם ב-2015 ע"י קבוצת אימהות שהתאגדו יחד כדי לשנות את האופן בו נהלי בתי החולים מפרידים בין האם והיילוד לאחר הלידה, הארגון פועל לשמירה על הזכויות של ההורים והתינוקות בשהות לאחר הלידה בבתי החולים בישראל. בשבועות האחרונים החלטנו להרחיב את המאבק ופנינו לאנשי ציבור כדי להביא לשיפור התנאים בתינוקיות בבתי החולים ברחבי הארץ. המטרה שלנו היא לחשוף את החוויה הקשה שעוברים תינוקות בשעות ובימים הראשונים לחייהם, ולשנות את האופן בו בתי החולים מתנהלים.
כמעט ברוב מדינות העולם המערבי אין תינוקיות יותר כבר קרוב לשלושים שנה. בנוסף, התקן בעולם (בפגיות ובמעונות, כיוון שכאמור, אין שם תינוקיות), הוא אחות על שלושה תינוקות. בישראל יש תינוקיות, ורוב היולדות בישראל זקוקות לקיומן ולא רוצות שהן יסגרו. יש גם הרבה מצבים שבהם התינוקות שלנו חייבים להיות בתינוקייה כמו למשל צורך רפואי כגון חימום, ניטור חמצן או טיפול באור לצהבת, ולא תמיד אנחנו יכולות ויכולים לשבת שם לידם כל הזמן. אך גם כשהם שוהים בתינוקייה, התינוקות שלנו זכאים לתנאים נאותים מרגע הלידה.
"מה שהולך בתינוקיות בארץ הקודש זו פשוט התעללות בחסר ישע", "אני רואה תינוקות צרודים מרוב בכי, תינוקות עם כוויה בפנים מזה ששכבו מלא זמן בפליטה של עצמם, תינוקות בבגדים רטובים, תינוקות שהאכילו אותם המון כדי שישתקו ויירדמו עמוק, תינוקות ב-shut down", כך שיתפו אחיות שעובדות בתינוקייה בסקר אנונימי שבוצע ע"י פורום אחיות בישראל. למה אנונימי? כי אחרת יפטרו אותן.
מי מאיתנו שעברה פעם ליד התינוקייה או נכנסה לשם, יודעת בדיוק על מה מדובר. אנחנו ב"אפס הפרדה", דיברנו עם מאות יולדות שעברו בתינוקיות בבתי חולים ברחבי הארץ, ואחיות שעובדות שם. תמונת המצב קשה, ברוב התינוקיות יש אחות אחת על 15-25 תינוקות בלילה, קשה לדמיין את זה. ברובן, ברוב הזמן יש תינוקות שבוכים. הם יכולים לבכות למשך זמן של יותר משעה ללא מענה. הבכי הרב גורם לעיתים להשתנקות, צרידות עד איבוד קול, פליטות ואף חנק והפסקות נשימה. כתוצאה מהעומס, ברוב התינוקיות עובדים בשיטת הסרט הנע כך שתינוקות מואכלים לא כשהם רעבים או כשהם רעבים מאוד אלא כשתורם מגיע, ולעיתים מתבססים בצרכיהם מבלי שיוחלף החיתול בזמן קצר.
כך שיתפה אותנו נ' שילדה בספטמבר האחרון באיכילוב: "24 שעות אחרי לידה קצרה ותחושת אופוריה שעטפה אותי, השהות בתינוקייה החזירה אותי ישר אל הקרקע ואת מה שראית שם לא אשכח לעולם. ראיתי אחיות שרובן מסורות, עדינות ואמפתיות אבל עובדות בתנאים לא אפשריים ושומרות על מספר רב של תינוקות שבזמנים מסוימים בוכים במקביל. ראיתי תינוקות בוכים בכי חלש שלאט לאט מתגבר ולאחר זמן מה נרדמים לתוך הבכי שלהם ללא שום מבוגר שירגיע, ינחם, וייתן מענה. תינוקות שעוברים בדיקות דם קשות וכואבות לבדם רחוק מקול אימם המוכר, שוב ללא נחמה. תינוקות שעוברים מקלחת ראשונה ושוב לבדם".
אז מה עושים? מפסיקים לשתוק ולקבל את המצב כמו שהוא ויוצאים במחאת הורים גדולה, כי יש לנו את הכוח לזה. אלה התינוקות שלנו, ואנחנו צריכות להיות אלה שנאבקות ונאבקים על התנאים שלהם.
משרד הבריאות צריך לקחת אחריות על המצב בתינוקיות. עליו להגדיר כמות תקינה של תינוקות לאחות, ולוודא שלא עוברים את הכמות הזו. זאת תוך כדי שמירת הזכות של הורים לשים את התינוקות בתינוקייה לפי רצונם. התקינה הזו, ומי מבתי החולים שעומד בה, צריכים להיות מפורסמים באופן רשמי ושקוף להורים. במקביל משרד הבריאות צריך לתגבר את התמיכה, העזרה וההדרכה ליולדות כדי להקל עליהן לא להיעזר בתינוקייה, ובנוסף להוציא את כל הטיפולים של התינוקות למחלקת יולדות כדי להוריד את העומס מאחיות התינוקייה. כך הטיפולים יעשו ליד ההורים, מצב הגיוני יותר לכל הדעות.
אנחנו בארגון אפס הפרדה הוצאנו מכתב תלונה למשרד הבריאות, שר הבריאות וכל ארגוני הבריאות בישראל עם כל הדרישות הללו, וכעת פתחנו עצומה בנושא כדי להראות למשרד הבריאות שיש כאן מחאת הורים גדולה.
חיתמו על העצומה והצטרפו אלינו במאבק, חייבים לשנות את המצב בתינוקיות!
React to WordPress
