תחושת ירידה בשמיעה עלולה להתבטא במצבי יום-יום שונים, למשל קושי בהבנת דיבור כשיש רעש ברקע או במצב בו מספר אנשים יושבים יחד סביב שולחן, הגברה של הטלוויזיה או הרדיו מעבר לרמות הנוחות לשאר בני הבית, שימוש תדיר ב- 'מה?' או 'דבר ברור!' לסובבים, וקשיים לשמוע כאשר בן השיח נמצא עם הגב או שהפה שלו מוסתר. לירידה בשמיעה השפעה על איכות החיים ועל היכולת שלנו לקחת חלק בתקשורת עם הסובבים אותנו – המשפחה, החברים, בעבודה, ובמקרים חמורים אף יכולה לגרום לניתוק מהסביבה ולהסתגרות. במחקרים שונים נמצא כי חלק מהשינויים הפיזיולוגים שמתרחשים במהלך ההיריון יכולים כאמור להשפיע גם על מערכת השמיעה של האישה. ישנם מספר גורמים שכיחים שיכולים לגרום לירידה בשמיעה, ולכל אחד מהם דרך לטיפול או הקלה.

השינויים ההורמונליים הצפויים במהלך ההיריון משנים את נפח הנוזלים בגוף האישה. נפח הדם ונפח הנוזלים מחוץ לכלי הדם עולים במערכות השונות, ובפרט ברקמות האף האוזן והגרון. עליה בנפח הנוזלים באוזן התיכונה יכול ליצור תופעות כמו תחושת אטימות או מלאות באוזן, תחושה של קול עצמי מוגבר, וירידה בשמיעה שמתבטאת בעיקר בתדרים הנמוכים, צלילי הבס. שינויים במאזן ההורמונלי יכולים לגרום גם לטנטון – תחושת צפצופים באוזניים, שנמצאה כתסמין השכיח ביותר בתחום אף אוזן גרון אצל נשים הרות. לעיתים מופיעה גם תחושת ורטיגו – סחרחורת סיבובית. חשוב לדעת שברוב המקרים במדובר במצבים חולפים, שנעלמים מעצמם במהלך ההיריון או לאחר הלידה אך כדאי לגשת לרופא אף-אוזן-גרון לבדיקת התסמינים השונים ובמקרה הצורך לטיפול.

בחלק מהמקרים לא מדובר בהופעה של מחלות או מצבים רפואיים חדשים, אלא בשינוי או החמרה בתסמינים של מחלות אוזניים שהופיעו אצל האישה עוד לפני תחילת ההיריון. אוטוסקלרוזיס היא מחלה של האוזן שפוגעת בעצמות השמע וגורמת להסתיידות, פגיעה בתנועה הטבעית והתקינה של העצמות. לרוב תופיע תחושת ירידה בשמיעה, ורטיגו וטנטון באוזן. בדרך כלל קיימת היסטוריה של המחלה במשפחה וברוב המקרים היא תופיע בסביבות העשור השלישי לחיים. אצל נשים שאובחנו עם אוטוסקלרוזיס, תתכן החמרה בסימפטומים והרעה בספי השמיעה במהלך ההיריון בעקבות השינויים הפיזיולוגים השונים. ייתכן גם שהריון יזרז את הופעת המחלה אצל נשים שטרם אובחנו, אך חשוב לדעת שהריון עצמו לא גורם להיווצרות המחלה. הטיפול במחלה יכול להיות תרופתי, או במצבים מתקדמים של המחלה ניתוח להחלפת עצמות השמע.

גם חולות במחלת מנייר יכולות לחוות החמרה בתסמינים בעקבות שינויי לחץ הנוזלים באוזן הפנימית. מחלת מנייר מאופיינת בהתקפי סחרחורת חוזרים, שמלויים בטנטון, תחושת אטימות באוזן ובירידת שמיעה. השינויים ההורמונליים במהלך תקופת ההיריון עשויים להעלות את שכיחות ההתקפים. כדאי לפנות לרופא אף אוזן גרון לקבלת טיפול תרופתי בהתקפים ובסימפטומים השונים.

אחד מהשינויים שעשויים להתרחש, אם כי לא שכיח במיוחד, הוא ירידת שמיעה פתאומית  (SSNHL – Sudden Sensorineural Hearing Loss)- ירידת שמיעה ממקור לא ידוע, שמופיעה ברוב המקרים באוזן אחת ומתפתחת תוך 72 שעות. לעיתים יופיע גם טנטון באוזן. במידה וישנה תחושה של ירידה פתאומית בשמיעה כדאי לפנות לקבלת טיפול רפואי מידי. הטיפול כולל קבלת סטרואידים ונמצא כבטוח ויעיל אצל נשים בהריון. ברוב המקרים לאחר הטיפול תהיה הטבה בשמיעה, וכן מחקרים מדווחים על שיפור גם לאחר הלידה.

אמנם מחקרים שונים מצאו גורמים שונים ודרגות משתנות של ירידה בשמיעה שיכולות להופיע אצל נשים בהריון, אך חשוב לזכור שאצל רובן המצב השתפר וחזר לקדמותו אחרי הלידה. כדאי לדעת גם שלירידה בשמיעה אצל האם במהלך תקופת ההיריון אין השפעה על התפתחות תקינה של ההיריון או על בריאות העובר והיילוד. במצב בו מרגישים שינוי או ירידה בשמיעה במהלך ההיריון כדאי לגשת לרופא אף אוזן גרון לאבחון וטיפול.

בתוך מבול השינויים שגוף האישה חווה במהלך תקופת ההיריון, כדאי לטפל במה שניתן כדי לשמור על שגרה בריאה ומאוזנת. בכל מקרה של תחושת ירידה באיכות החיים שנובעת מירידה בשמיעה – מומלץ לגשת לבדיקת שמיעה מלאה, ולשקול שיקום שמיעה באמצעות מכשירי שמיעה. מכשירי שמיעה הם פתרון זמין ונגיש להתמודדות עם ירידה בשמיעה, מאחר וברוב המצבים הם נותנים את ההגברה הדרושה ומנגישים את צלילי הדיבור והסביבה הדרושים לקיום תקשורת טובה ויעילה עם הסובבים, ללא הליכים פולשניים וללא נטילת תרופות.

הכותבות הן קלינאיות תקשורת ברשת "שטיינר מכשירי שמיעה"