הצטרפו למועדון יולדות שיבא בייבי בפייסבוק

 

החופש הגדול אמנם עדיין כאן אבל במקביל מתחילות ההכנות לתחילת שנת הלימודים. חלק מההורים מתרגשים לפני שינוי כמו עליה לכיתה א', חלק אחר עסוק בהכנה ובקניית ספרי לימוד וישנם הורים החוששים מהחזרה לבית הספר.

 

עוד בonlife

 

רב החששות סובבות סביב תחושת ההורה שהילד לא יצליח לעמוד במשימות הלימודיות או החברתיות. לחלק מההורים ניסיון קודם, משנים עברו בגן או בבית הספר ובהם תלונות על תפקוד הילד או על יכולת הריכוז שלו.

 

החופש הגדול הוא זמן מצוין להתמודד עם הפחדים והחששות ולאבחן את הילד באבחונים של הפרעות קשב וריכוז או לקויות למידה שונות, על מנת להתחיל את השנה הבאה בצורה רגועה.

 

התהליך שהורים עושים הוא לא פשוט ובדרך כלל מבלבל. זה מתחיל בהמלצה של המורה לאבחון או חשש של הורה שמחליט לבדוק האם ישנה בעיה. במכונים מציעים להתחיל באבחון פסיכודידקטי מורחב או מצומצם וכאן מתחיל הבלבול: מושגים כמו הפרעות קשב וריכוז או לקויות למידה במקביל למבחן טובה, אבחון  וייעוץ, ההורה מן הישוב מרגיש נבון ומבולבל מכל המונחים.

 

ד"ר יעל סגל,  מנהלת מרפאת קשב ולמידה, דנה טל יעקבי - פסיכולוגית, רוני וויינברגר - מאבחנת דידקטית, מרפאת קשב  ולמידה ביה"ח אדמונד ולילי ספרא לילדים, תל השומר עוזרות לנו לעשות סדר בדברים ומונחים השונים.

לקויות למידה

לקות למידה היא מצב בו לילד יש אינטליגנציה תקינה אך בתחום  של תפקוד קוגניטיבי אחד או או יותר או בהישגי  למידה כגון קריאה, כתיבה, או חשבון  הישגיו נמוכים באופן מובהק ביחס לבני גילו. מצופה שיהיה קשר בין ההישג המונמך לבין התפקוד המונמך. יש, כמובן, לשלול גורמים אפשריים אחרים לקושי התפקודי: פגיעה חושית (ליקוי בראייה או שמיעה), פיגור, הפרעה רגשית ועוד.

 

  • דיסלקסיה, קושי בקריאה היא לקות הלמידה הנפוצה ביותר. המונח דיסלקציה הוא רחב מאוד. לדברי מומחים, ארבעה אחוזים של אנשים סובלים מצורה חמורה של המצב, ושישה אחוזים נוספים סובלים מצורה קלה יותר , דבר המקשה על האבחון. באופן כללי לדרגות החומרה השונות, הדיסלקציה פוגעת בגברים ונשים אך החלוקה אינה שוויונית, כ-20 אחוזים מסך הגברים סובלים ממנה לעומת כ-5 אחוזים מהנשים.
  • דיסגרפיה: לקות בכתיבה. לדיסגרפיה שני אופני ביטוי עיקריים והם שגיאות כתיב מרובות או קושי  באחיזת העט ובסגנון הכתיבה הגורם לכך שהכתב אינו ברור, הכתיבה איטית, וקיימת התעייפות רבה בזמן הכתיבה. שכיחותה באוכלוסייה על פי מקורות שונים מוערכת כ-10 אחוזים, אך לרוב היא כלל אינה מאובחנת.
  • דיסקלקוליה, לקות בתחום החשבון, באוכלוסייה הכללית היא בין 5-7 אחוז.

 

איך בוחרים אבחון נכון?

כדי לדעת לבחור אבחון נכון כדאי להכיר את האבחונים השונים ואת מטרתם ובמקביל להבין האם החשש הוא מהפרעות קשב וריכוז או מלקויות למידה:

 

אבחון דידקטי  הינו אבחון שנועד להעריך את הישגיו הלימודיים של הילד ולהמליץ על תכנית או התערבות מיוחדת, בכדי לסייע לו לתפקד טוב יותר בבית הספר.

 

מטרת האבחון הדידקטי הינה לבחון את התפקוד במיומנויות היסוד בתחומי הקריאה, הכתיבה והבנת הנקרא ביחס למצופה מבני הגיל  ואת  השפעתן על תפקודו האקדמי. כמו כן, לבדוק האם קיים גורם נוסף ברמת המנגנונים הקוגניטיביים ותפקודי הקשב, המשפיע על ביצועיו בתחומי הלימוד השונים. על פי ממצאיו ניתן לבנות תכנית התערבות הולמת של הוראה מתקנת רלוונטיות וכן  מתן  התאמות בדרכי הבחנות במידת הצורך.

 

הילד עבר את האבחון הדידקטי ונמצא כי יש קושי בהבנת הנקרא ויתכן כי הבנת הנקרא מושפעת מקשיים שיש לילד בתחום הקשב (הפרעות קשב וריכוז). מה עושים הלאה? בדיקת TOVA או בדיקת BRC.

בדיקת TOVA ובדיקת CPT הן בדיקות המעריכות את היכולת לשמור על קשב מתמשך, כלומר, היכולת להיות מרוכז במטלה אחת לטווח זמן המצופה לפי גיל הילד. בדיקת BRC  אורכת זמן רב יותר ובודקת תפקודי קשב נוספים כגון היכולת לפצל את הקשב בין שתי משימות בו זמנית ויכולת התארגנות. כלומר, היא מקיפה יותר. הבדיקה מצריכה יכולת קריאה ולכן  ניתן לערוך אותה רשמית מגיל 6 , אך מומלץ להשתמש בה עבור ילדים מכתה ב' ואילך. הבדיקה נועדה להבין אם הילד סובל מהפרעות קשב וריכוז

 

אבחון פסיכולוגי: אבחון זה מעריךאת התפקוד הרגשי של הילד. במידה וקיימים קשיים רגשיים להעריך את עוצמתם ולכוון את ההתערבות הפסיכולוגית בהתאם.

 

האבחון הפסיכולוגי, כולל הערכת אינטליגנציה (IQ), שיכולה מצד אחד לתת תמונה מלאה על הילד, אולם, במידה וקיימת לקות למידה שטרם אובחנה, היא יכולה להשפיע על ממצאי מבחן ה- IQ וליצור רושם מוטעה לגבי יכולות הילד.

.

אבחון נוירופסיכולוגי דידקטי: אבחון שמטרתו העיקרית היא הערכת התפקודים הקוגניטיביים של הילד בחיי היומיום. האבחון סוקר את יכולת הלמידה, מעריך את ההישגים הלימודיים בקריאה, כתיבה, הבנה חשבונית, תפקודי קשב, זיכרון, תפישה מרחבית, תיאום עין יד, גמישות מחשבתית ובודק תתי תפקודים הקשורים ליכולות הללו. כמו כן הוא בודק את התפקוד הרגשי והחברתי. מסקנות האבחון הינן מהם התחומים החזקים והחלשים בתפקוד של הילד,  תוך התבססות על הידע  מהם המבנים המוחיים הקשורים ליכולות אלו.

 

האבחון מבוסס על המגוון הרחב ביותר של כלים לבחינת כל תפקוד, על ערוציו השונים, וכן תוך כדי האבחון ניתן להרחיבו במוקדים אשר מתגלים כבעייתיים, כך שיש באפשרותו להתאים את עצמו ליכולות הילד.

 

מתוך ממצאי האבחון ניתן להגיע למסקנות ולהמליץ לצוות החינוכי בבית הספר ומחוצה לו (מורים פרטיים) על דרכי העבודה המתאימות לילד, להמליץ על התאמות בדרכי היבחנות לבתי ספר, ולתת המלצות להתערבויות טיפוליות בתחום הרגשי, ההתנהגותי והתפקודי מתוך הבנה רחבה של דרכי החשיבה והניתוח של הילד.

 

האבחון זה מאפשר מיפוי של יכולות הילד והקשיים בערוצים ספציפיים של כישורים קוגניטיביים (למשל, במקום אבחנה כללית של קושי קשבי, אמירה ממוקדת על בעיה בקשב מתמשך) ובצורה זו מכוון להתערבות ממוקדת המותאמת באופן אישי עבור הילד ומאפשר להמליץ על ההתאמות המדויקות להן נזקק הילד בבית הספר, התאמות אשר מוכרות על ידי משרד החינוך.

מדוע לבצע הערכה נוירופסיכולוגית?

הגורמים המפנים הנם רופאים, מורים, פסיכולוגים ובעלי מקצוע אחרים המטפלים בילד. ההפניה נעשית בעקבות בעיות שונות, כגון: קשיים בלמידה; הפרעה בקשב; קשיי התנהגות או בעיות חברתיות. מצבים נוספים בהם נחוץ אבחון כגון זה הם קשיי תפקוד הנובעים ממחלה או פגיעה המשפיעה על התפקוד המוחי כגון: פגיעה מוחית בעקבות תאונה או מחלה.

.

מה ניתן ללמוד על הילד כתוצאה מהאבחון?

הערכה נוירופסיכולוגית עוזרת להבהיר או להבין את תפקודו של הילד בתחומים של זיכרון, קשב, תפישה, תיאום מוטורי, שפה וכישורים חברתיים ורגשיים. הנתונים המתקבלים מההערכה עשויים לעזור לכם ההורים, למורים, לרופאים ולשאר הגופים המטפלים בילדכם, להציע טיפולים והתערבויות המתאימות לצרכיו המיוחדים.

 

האבחון  עשוי לסייע למטפלים בילד במספר דרכים:

  • האבחון יכול להסביר מדוע הילד אינו מצליח בלימודיו. לדוגמא, הילד עשוי להתקשות בקריאה כתוצאה מבעיות בקשב, ליקוי שפתי, הפרעה בתהליכי עיבוד שמיעתי או הפרעה התפתחותית ברכישת מיומנויות הקריאה.
  • מתוצאות האבחון ניתן לנסח דרכים להתערבות ולטיפול על ידי שימוש בכישוריו של הילד לעקיפת הקשיים ולמידה של אסטרטגיות פעולה.
  • אפשרות להבין טוב יותר את ההתנהגות ויכולות הלמידה של הילד בבית הספר, בבית ובקהילה. תוצאות האבחון יכולות להדריך את המורים, המטפלים ואתכם, ההורים, כיצד לעזור לילד למצות את הפוטנציאל הטמון בו.

 

להכין את הילד לאבחון?

האבחון עצמו כולל פעילויות עם נייר ועיפרון, הרכבה של פאזלים, מענה על שאלות, ציורים ולעיתים אף שימוש במחשב. לרוב, ההורים אינם נוכחים בחדר, אלא אם מדובר בילד צעיר מאוד או ילד מוגבל הזקוק לנוכחות הוריו.

 

ומה רצוי לספר לילד לקראת האבחון? רצוי להסביר בקצרה וברמה המותאמת לגיל וליכולת ההבנה. כדאי לקשר בין האבחון לבעיה לה הילד מודע או עליה מתלונן כגון: "שגיאות כתיב", "קושי לקרוא", "קושי להעתיק מהלוח", "קושי להסתדר עם החברים".  

 

כדאי לספר לילד כי תהיינה מספר פגישות ובהן ישוחח עם המאבחנת ויעשה פעילויות שונות שחלקן מעין משחק, זאת על מנת להפחית חרדה ולהגביר את שיתוף הפעולה של הילד