למרות שבשנים האחרונות האמונה במוסד הנישואין הולכת ומידלדלת, מפעל החתונות עדיין נחשב לאחד המפעלים החשובים בחיים שלנו, וציון דרך קריטי. אבל בהתחשב בסטטיסטיקה לפיה כל זוג שלישי מתגרש בסופו של דבר, לא קשה לתאר שיש גם מספר מכובד של אנשים שבוחרים לבטל חתונה רגע לפני, מסיבות שונות.

התופעה לא פוסחת גם על סלבס ארצנו שרבים מהם הודיעו על ביטול אירוסין רגע לפני ששברו את הכוס. קסניה טרנטול ועמרי בן נתן, עוז זהבי וליהי קורנובסקי וגל אמיתי ואגם רודברג (שבינתיים כבר הספיקה להתחתן) הם רק חלק מהזוגות ששברו לנו את הלב. כן, אהבה זה כואב.

ביטלו את האירוסין. אגם רודברג וגל אמיתי. צילום: יח"צ

 

אז מה עובר בראש לאנשים שהחליטו להרים ידיים רגע לפני האירוע הגדול? למה הם ביטלו ולמה הם החליטו להינשא מלכתחילה? הנה כמה אנשים שהיו בדיוק בנקודה הזו ומוכנים לשחזר אותה. חשוב לציין, כל המרואיינים לכתבה בחרו בשמות בדויים מפאת כבוד לאקסים שלהם.

"בגלל אמא"

"למען האמת, החתונה בוטלה בגלל אמא שלו", מסבירה טלי. "שנינו היינו מאוהבים, גרנו יחד בדירה של סבתא שלי ז"ל, הוא עבד בעסק של אבא שלו ובסה"כ הכל היה נפלא. הוא הציע לי נישואין עם טבעת מפוארת שקנה בעזריאלי, עשינו מפגש הורים והתחלנו לתכנן את החתונה. ככל שהמועד התקרב, אמא שלו הייתי יותר ויותר עצבנית. אולי כי הוא היה בנה הבכור, אולי היא חשבה שאני לא ראויה לו, אי אפשר לדעת היום. הפיצוץ האמיתי קרה, כאשר אחותו לקחה אותי לבחור שמלת כלה ואז באופן מפתיע הצטרפה אלינו גם חמותי לעתיד.

"על כל שמלה שמדדתי היה לה מה להגיד. לשמלה אחת גב פתוח מדי ולא צנוע, לשמלה אחרת מחשוף נדיב מדי, שמלה שלישית – קצרה ובכלל לא נראית כמו שמלת חתונה. אחרי מדידות מפרכות בסופו של דבר התפרצתי עליה. אמרתי לה שלא הזמנתי אותה לבוא ושתשמור את ההערות האלה לעצמה. זה היה ביום שישי. בערב היינו אמורים ללכת לאכול אצל ההורים שלו (המנהג שלנו היה ללכת שבוע אליהם ושבוע אל ההורים שלי). אבל אז התברר לי שאמא שלו אמרה לבעלי לעתיד להגיע לבד. בלעדי. שלושה חודשים לפני החתונה.

"אמרתי לו שאם הוא הולך לבד להורים, הוא יכול גם לא לחזור. שעלי זה לא מקובל. הוא הקשיב לי ובכל זאת יצא מהבית והלך לארוחת שישי בלעדי. ארזתי את התיק, הוצאתי אותו החוצה, נעלתי את הדלת והלכתי לישון בסלון. הוא חזר מאוחר וניסה לפתוח את הדלת. צעקתי לו שאין לו מה לחפש כאן, הדלת נעולה עם המפתח שלי מבפנים והוא מוזמן לחזור להורים שלו.

"באותו לילה הוא לא העז לחזור להורים וישן במשרד. יום למחרת דיברנו ואמרתי לו שמצדי החתונה מבוטלת. הרגשתי שבורה, אבל לא הסכמתי לקבל את מה שקרה. במקום ירח דבש שלנו בפריז הוא נסע עם אחיו לטיול בארה"ב. משם הוא המשיך לכתוב לי כל יום שהוא מתגעגע ואוהב, אבל מבחינתי זה נגמר. עד היום אני זוכרת שאחד הדברים הקשים שהיה זה להחזיר את טבעת האירוסין היפהפייה שלי.

מאורסים שהחליטו לבטל את החתונה

להחזיר את הטבעת. צילום: shutterstock

 

"אחרי שנפרדנו, היו לי עוד כמה מערכות יחסים. בכל פעם כשהגבר העלה את עניין החתונה או הציע, הייתי פשוט מנתקת איתו את הקשר. החברים שלי כבר התחילו לקרוא לי "הכלה במנוסה". אבל בסופו של דבר הגיע האחד שהיום הוא בעלי האהוב ושם כבר לא חששתי מכלום".

"הבנתי שלא מגיע לי"

"כמה ימים לפני החתונה אבא שלי אמר לי, שאם אני אתחרט, אפילו מתחת לחופה, הוא יתמוך בי", מספרת רות (שם בדוי), שבגיל 22 עמדה להתחתן עם גבר שאהבה מאד. "הוא היה בן 30, היינו יחד בערך שנה ומההתחלה הוא הבטיח שאם אהיה ראויה לו, הוא יסכים להתחתן איתי. מאד רציתי להיות ראויה, כי אהבתי אותו ולא ראיתי שבעצם מדובר במישהו מניפולטיבי, שלאט לאט הרחיק אותי משאר העולם. בהתחלה אלה היו הידידים שלי, שאת מספרי הטלפון שלהם הוא גילה אצלי בטלפון נייד. הוא דרש למחוק. אחרי זה אלה היו החברות שלי. כל הזמן רציתי להיות ראויה, השתדלתי מאד, אבל ספגתי רק עלבונות. עד היום אני לא יכולה לישון עם הפנים אל בן זוגי הנוכחי, כי אז, בגיל 22 נדרשתי לישון על ידי אותו גבר עם הגב אליו כדי שלא יראה את 'הפרצוף המכוער' שלי (ציטוט)"

גם ההכנות לחתונה לוו בריבים. החתן המיועד לא רצה שבחתונה יהיה צלם או צלם וידאו. בעיניו אין מה לתעד, כי הכלה מכוערת. "כשאבא שלי דיבר איתי, פתאום הרגשתי שזהו, די. הבנתי שאני לא יכולה יותר, שבאמת לא מגיע לי יחס שכזה. הגבול נחצה שם, כאשר הבנתי שבחתונה שלי לא יהיה צלם. הגעתי לבית של ההורים שלי והודעתי: אני לא מתחתנת. הוא הגיע עד אליהם עם ההורים שלו, איים, דרש, התחנן, אבל אני סירבתי לצאת מהחדר. החתונה בוטלה. במשך חודשים ארוכים לא יצאתי מהבית לבד, רק בליווי של מישהו. שבוע אחרי כבר התחלתי טיפולים פסיכולוגיים אינטנסיביים, כדי להתגבר על הטראומה".

"בגלל הבית המבולגן"

"מאד שמחתי שגיליתי את האופי האמיתי שלה לפני החתונה", מספר תומר. "היינו בני 25, יחד מהצבא, כבר גרנו יחד. ידעתי שאני רוצה להיות איתה ולכן הצעתי לה נישואין. החברים שלי היו מאד נגד. הם כל הזמן ניסו לספר לי שהיא לא מתאימה לי. שאני עובד קשה מדי בעבודה פיזית והיא יושבת בבית ולא עושה כלום. אבל הייתי עיוור לחלוטין. אהבתי אותה. שלושה שבועות לפני החתונה חזרתי הביתה אחרי יום עבודה של 12 שעות, ביום קיץ, מזיע בטירוף, עייף ורעב.

ביטול חתונה

גיליתי את האופי האמיתי לפני החתונה. צילום: shutterstock

 

"פתחתי את הדלת – הבית היה מבולגן, לא היה אוכל במקרר, כלום. הרגשתי שאני פשוט לא יכול יותר. עד אז עצמתי עין על העצלנות שלה. לא היה לי אכפת שהיא לא עובדת, כי פרנסתי את שנינו בכבוד. הכל התפוצץ דווקא על הדבר הקטן והשולי הזה כביכול. פשוט הבנתי שאני לא מסוגל יותר לחיות במערכת היחסים הזאת. שהכל נופל עלי. אם היא הייתה עובדת, לא הייתה לי שום בעיה לקחת חלק במשימות בבית. אבל לחזור אחרי יום עבודה ולהיתקל באטימות כשזאת – היא אפילו לא הבינה למה אני כועס. אמרתי לה שאני מבטל את החתונה והדבר הכי מפחיד היה שהיא קיבלה את זה בקרירות ופשוט אמרה: 'בסדר'. אין לי מושג מה קורה איתה היום, ניתקנו את הקשר לגמרי, אני רק מקווה שאם יש לה בן זוג, היא מתייחסת אליו בצורה אחרת."

"בגלל שהיא הייתה לחוצה על חתונה"

"מאז שהכרתי את האקסית שלי, היא הייתה מאד מכוונת משפחה וילדים. לא פעם היא אמרה שכבר בגיל שלוש רצתה להיות אמא. הכרנו כשהיינו בני 25, אחרי שנתיים עברנו לגור יחד ואז התחיל הלחץ של החתונה", מגלה אורן. "היא כל הזמן הייתה מפנה את תשומת ליבי שחברים שלנו מתחתנים ומביאים ילדים ושהגיע זמן שגם אנחנו נעשה זאת. הייתי מושך זמן או מסרב בתוקף. מספר פעמים אפילו נפרדנו בגלל זה, אבל תמיד היינו חוזרים. הלחץ של החתונה המשיך להתגבר עד שנכנעתי והצעתי לה נישואין. כלומר אולצתי להציע, זה נשמע יותר נכון.

"ההכנות לחתונה החלו רשמית, אבל אני לא כל כך מיהרתי להשתתף ולעזור לתכנן – למצוא אולם, תקליטן, צלם וכד'. אני מצדי משכתי את הזמן כמה שאפשר. ככל שהתקרב מועד החתונה, הרגשת שזה לא נכון. הרגשתי שאם נתחתן אני ארגיש אומלל ואאמלל אחרים. שלושה חודשים לפני חתונה, רגע לפני שמחלקים את ההזמנות, ישבנו לדבר ואמרתי שאני לא יכול להתחתן איתה. כי אני לא מרגיש שזה נכון למרות שאני אוהב אותה.

"היא לקחה את הדברים מאד קשה. אני מבין אותה לגמרי – פגעתי בה מאד. לקחתי על עצמי את התשלום על כל הביטולים, כי הרגשתי שזו האחריות שלי. שאני חייב לעשות את זה כדי להרגיש יותר טוב. שש שנים עברו מאז ואני עדיין מרגיש אשם במה שקרה. היום אני נשוי, אשתי ואני התחתנו חודש אחרי שהצעתי לה. כי הפעם זה הרגיש לי נכון. אבל המקרה ההוא עדיין מלווה אותי מבחינה רגשית, אף על פי שהיום אני מתחיל להבין שזו לא הייתה לחלוטין אשמתי ובסופו של דבר, ההחלטה שלי הצילה את שנינו. מה היה קורה אם היינו מתחתנים ומביאים ילדים לעולם? ברור שהיינו מתגרשים ואז מה? חד משמעית עדיף היה להיפרד לפני ששברנו את הכוס."