שירים את ידו ויצעד קדימה מי שלא עשה סטוקינג לבן אדם שמצא חן בעיניו ברשתות החברתיות. מביך אבל בשלב זה או אחר רובנו היינו שם. אבל עד כמה שהוא יהיה תמים ואפילו חינני לפעמים, סטוקינג קרוב מאד למצב נפשי מסוכן הרבה יותר – האובססיה. ממצבים אובססיביים סובלים גם נשים וגם גברים, צעירים ומבוגרים. ישנם כאלו שמצליחים להתגבר על כך לבד, חלקם זקוקים לטיפול ולכדורים, ויש אנשים שממש גורמים לעצמם או לאחרים נזק. אובססיה למשהו בהחלט יכולה לקרות כמעט לכל אחד. אבל מי יותר אובססיבי? נשים או גברים, מה מגדיר אובססיה ומה מאפיין אנשים אובססיביים?

"התנהגתי כמו כלבלב"

"הייתי בת 22, מספרת ג'. "היה לי בן זוג כמה שנים טובות ואפילו עברנו לגור יחד. יום אחד הוא פשוט עזב אותי בהפתעה גמורה. ברגע אחד הזמנו כרטיסים לפריז וברגע אחרי חזרתי הביתה וחיכה לי פתק. הוא עזב את הבית והגיע לרוקן אותו מהדברים שלו בכל פעם כשהייתי בעבודה. הייתי כרוכה אחריו. אפילו אחרי שעזב וכבר שכר דירה בתל אביב עם שותפים (שאותם הכרתי, אגב), הייתי מתקשרת אליו, יוזמת, מפתה ומחכה. התנהגתי ממש כמו כלבלב: פעם הוא השאיר אותי בבית שלו, יצא לסידורים וחזר אחרי שעות.  לא הלכתי. פשוט ישבתי שם וחיכיתי. המצב החמיר לגמרי כשהתחלתי להיכנס לתא הקולי של הטלפון שלו מרחוק ולשמוע את ההודעות שלו (זה היה טרום עידן פייסבוק / וואטסאפ)".

הוא לא עלה על זה?

"הוא לא גילה, אבל מן הסתם הרגיש שאני רודפת אחריו, שוכחת "במקרה" חפצים אצלו, ועוד דברים בסגנון".

ואז הבנת שאת בבעיה?

"כן. מצד אחד הבנתי שאני עושה מעצמי סמרטוט, מצד שני, ברגע שאת נכנסת לזה, את משקרת לעצמך ולכולם ומרחיקה אנשים מעצמך. המשפחה שלי התחילה לשים לב. אמא שלי זרקה לי פעם שאני שכחתי את עצמי. היא קנתה לי מראה כדי שאסתכל ואזכר. המראה, אגב, אצלי עד היום".

מה עוד עשית?

"כשנכנסתי לחנות, למשל, עוד לפני שחשבתי מה אקנה לעצמי, הייתי חושבת מה אני רוצה לקנות לו, מה ישמח אותו. בסופו של דבר פניתי לטיפול. הפסיכולוגית הייתה הראשונה שאמרה את המילה "אובססיה" מפורשות. התחלתי טיפול תרופתי. לקח לי הרבה מאד זמן לצאת מזה. התהליך היה מאוד מורכב".

למה את חושבת שזה קרה לך?

"מאד אהבתי אותו. הכרנו מגיל 0. אני אפילו לא זוכרת את הרגע שנפרדנו. זוכרת שהייתי עוד מגיעה לעבודה, אבל לא מצליחה לעשות שום דבר, יושבת כמו זומבי. חברה שלי לקחה אותי אליה לכמה ימים. לא הייתי מסוגלת לאכול".

אתם בקשר היום?

"לא. הוצאתי אותו לחלוטין מחיי. דרך אגב, עם שאר האקסים שלי אני ביחסים מאד טובים".

"יצאתי עם בחור שאני לא סובלת כדי לעשות לו דווקא"

"הייתי בתחילת חיי הבוגרים, בת 23 – שנה ראשונה באוניברסיטה", חושפת מ'. "הייתה לי עבודה די "זוהרת" במכירות של כלי רכב יוקרתיים בהרצליה. באחת המשמרות היותר משמימות, בזמן שלמדתי וקראתי מאמרים לאחד הקורסים, נכנס בחור מקריח ונמוך (לפחות נמוך יותר ממני, אני בכל זאת 1.75) ולא מיהרתי להרים אליו את המבט. הוא ניגש אליי וזרק הערה מצחיקה על אחד המאמרים שחיכו לי לקריאה (על פרויד), הרמתי את המבט ואני זוכרת שפשוט הרגשתי רעידת אדמה בתוכי, שנשמתי נעתקה. נכון, הוא לא היה יפיוף או משהו, אבל היה בו את הסקס אפיל הכי מטורף שראיתי אי פעם בגבר. צחקקתי קצת ודיברנו, הוא התגלה כבחור ממש חכם ומעניין, מסתורי מאד. התרגשתי גם מהעובדה שהוא חיפש רכב יוקרתי כמתנה להורים שלו. כל הסיטואציה הזו הרגישה כמו סצנה מסרט הוליוודי רומנטי".

"לאחר כמה שעות קיבלתי הצעת חברות בפייסבוק מבחור עם שם לא מזוהה, אבל את הפרצוף בתמונה מיד זיהיתי – יונתן! החלפנו כמה הודעות במסנג'ר עד שביקש את הטלפון שלי. הוא היה בן 35, אהבתי את הביטחון והישירות, ואת זה שהוא לא משחק משחקים. דיברנו בטלפון, קבענו להיפגש כעבור כמה ימים. ביום הפגישה הוא הודיע לי שהוא נאלץ לבטל כי שכח שקבע משהו באותו היום, הוא הציע שנפגש למחרת אבל לא יכולתי. הוא אמר לי 'לא נורא, אנחנו נפגש. אני לא דואג. היקום יותר חזק מכולנו, לא?' וזה היה כל כך ממיס ומרגיע. כעבור כמה ימים, נקראתי מהעבודה להחליף עובד בסניף בת"א. למרבה הפלא, כשיצאתי מהסניף וחיכיתי לאוטובוס הביתה – מי אם לא יונתן חלף שם עם האופנוע שלו. מסתבר שהוא עובד ממש מעבר לפינה. ההתלהבות מהפגישה המקרית הייתה כמעט הדדית, אני ממש התרגשתי והוא היה מאופק יותר, אבל מיד שלף קסדה נוספת והציע לי טרמפ. בדרך הביתה, הוא הציע שנעצור על החוף - זה היה דייט ראשון קסום וספונטני שכלל נשיקה לוהטת. לאחר שני דייטים, ידעתי שהוא טס לחו"ל בענייני עבודה לכמה ימים, אבל הוא נעלם. השתגעתי מזה אבל כל כך פחדתי להרוס משהו, שהעדפתי לא לשלוח יותר מ-SMS אחד".

צילום: shutterstock

צילום: shutterstock

חששת שלא תראו יותר אחת את השני?

"העתקתי את מקום העבודה שלי מהרצליה לת"א, אף על פי שזה היה רחוק יותר וגם הרווחתי פחות (לפחות בהתחלה). הייתי משתדלת לצאת לא מעט להפסקות סיגריה בחוץ ולו רק בשביל ההזדמנות להיתקל בו "במקרה" אבל זה פשוט לא עבד. בדיעבד אני יודעת שיונתן עבד רק באופן זמני במשרדים מעבר לפינה, שאר העבודה שלו נעשתה מהבית או מכל מקום אחר... ככה זה כשאתה פרילנסר ואדון לעצמך".

אז מה עשית?

"התברר לי שיונתן הוא שכן של חבר ותיק מהלימודים, ככה ש"במקרה" חידשתי קשר עם החבר מהלימודים כדי לבלות לא מעט באותו בניין. כמובן שכל פעם קיוויתי להיתקל ביונתן – בחניון, במעלית, בכניסה או ביציאה מהבניין. כל הזדמנות הייתה מבורכת בעיניי, ובאמת היו מספר מקרים בהם נתקלתי בו, אך מעבר לכמה נשיקות או הזמנה ל"קפה" או "בירה", לא קרה משהו. במשך הזמן, יונתן התיידד עם אותו חבר ותיק שלי, הם אפילו יצאו כמה פעמים לדרינקים עם כמה אנשים, ואחד מהם התחיל איתי. ידעתי שיונתן לא אוהב את אותו בחור, ואפילו מזלזל בו (האמת שבצדק, הוא היה פוץ רציני), אבל נעניתי לחיזורים של אותו פוץ רק כדי לעורר את קנאתו של יונתן, או לגרום לו לפרץ של כל רגש אחר כלפיי".

וכמה זמן זה נמשך?

"לא פחות משנתיים! לימים, עברתי לגור באותו בניין, בדיוק בתקופה שיונתן עזב. הבנתי שהיקום שומר עליי ובעצם מסמן לי שעליי לשחרר. וכך באמת קרה. היום, אגב, אנחנו גרים במרחק של פחות מרבע שעה האחד מהשנייה. אפילו ראיתי אותו לפני כמה חודשים במקרה, הוא לא זיהה אותי. זה לא עשה לי כלום, רק תהיתי איך כל כך נמשכתי לגבר המקריח והנמוך הזה, עם הכרס הקטנה והלא מטופחת הזו".

"סיפרתי לו על ההתעללות שעברתי והוא צחק עלי"

"הייתי בערך שנה אחרי גירושין קשים", משתפת ד', "בן זוגי לשעבר יצא עם נשים ואני התמהמהתי. כל החברות שלי לחצו עלי להיכנס לאתרי היכרויות ואפליקציות. הייתי נכנסת לשם מדי פעם וחוטפת בחילה עד שיום אחד קיבלתי הודעה מבחור שאיכשהו יצרה אצלי קליק. היום אני כבר לא זוכרת מה הוא כתב, אבל אחרי התכתבות קצרה כבר דיברנו בטלפון. פתאום הרגשתי חיה שוב. הלב שלי, שחששתי שיישאר נעול לתמיד, נפתח. היינו מתכתבים ומדברים אבל בכל פעם שתכננו להיפגש, נניח בסופ"ש, הוא היה נעלם. אפשר להבין שזה היה איזשהו משחק אכזרי מצדו, אבל אני כבר בלעתי את הפיתיון עמוק. אני זוכרת שפעם אחת הוא כתב לי שהוא מצונן ושוכב בבית, ואני רצתי לקנות עוף וירקות בישלתי לו סיר של מרק וישבתי בבית מחכה שהוא יענה לטלפון או ישלח לי הודעה ואז אעלה על מונית ואסע אליו. אם רק הייתי יודעת איפה בדיוק הוא גר הייתי נוסעת בלי לחכות לטלפון אבל ידעתי רק באיזה שכונה. למזלי, עדיין לא הגעתי למצב של להגיע ולשוטט ברחובות כדי לחפש אותו".

צילום: shutterstock

הבנת בשלב מסוים שאת באובססיה?

"לילה אחד הוא התקשר אליי והייתה לנו שיחה מאד ארוכה, במהלכה הוא שאל אותי שאלות על העבר שלי. הייתי כל כך נרגשת מגודל המעמד ומכך שהוא יצר קשר, שסיפרתי לו על ההתעללות שעברתי לפני מספר שנים, משהו שלא סיפרתי לאף אחד, ואז בסוף השיחה הוא פשוט צחק וקרא לי טיפשה. טיפשה שהרשתי למישהו להתעלל בי. אני חושבת שבאותו רגע משהו נשבר בי וניתקתי איתו את הקשר. דווקא אז הוא התחיל להיות אובססיבי כלפיי. איתר אותי בפייסבוק, התחיל לכתוב לי הודעות כמעט מאיימות, להגיב לחברים שלי בתגובות. אם היה רואה גבר מגיב לי – היה חוקר אותי אחר כך בפרטי, מה מערכת היחסים בינינו. אין לי מושג איך לא שמתי לו בלוק, אבל כנראה שהייתי עדיין שבויה קצת תחת 'הקסם' שלו. יום אחד הוא פשוט תקף את אחת החברות שלי שכתבה לי כבדיחה באיזו תגובה את המילה 'תסתמי'. הוא השתלח בה וכתב לה שאני שלו ושהיא לא תעז להגיד לי 'תסתמי' כי רק הוא יכול להגיד את זה. באותו רגע עשיתי לו בלוק".

****

"אנשים שאובססיביים כלפי אדם אחר חושבים עליו כל הזמן, מתעסקים בו, מתקשרים אליו, מדברים עליו ועוקבים אחריו", מסבירה ד"ר דריה מעוז, מרצה בכירה במכללה האקדמית הדסה, שהרומן החדש שלה 'ימי האהבה' מראה כיצד אנשים נורמטיביים יכולים להיהפך לאובססיביים באהבה, ולאבד כמעט את כל מה שיש להם. "הרגשות כלפי מושא האובססיה הם עוצמתיים וקיצוניים (טובים או שליליים מאוד). קשה להם להתמקד בדברים אחרים מלבד במושא האובססיה. הם רוצים לדעת מה הוא עושה, חושב ומרגיש כל הזמן, ומנסים לפקח ולשלוט עליו. לרוב תופיע גם קנאה עזה ורכושנות. אובססיה מתעצמת כשלבן אדם אין מקורות עניין, עיסוק ומשמעות אחרים, לכן אנשים שלא עובדים, עקרות בית, מובטלים וכו' - מועדים יותר לפורענות".

"אנשים אובססיביים לא מתעניינים באנשים אחרים, מתרחקים מחברים, זונחים תחביבים ועיסוקים. במקרים קיצוניים - זה יכול להיגמר באלימות, כמובן. אין מסוכן מאדם אובססיבי, שמרגיש דחוי ובלתי רצוי על ידי מושא האובססיה שלו. מאחר שאדם אובססיבי ישקיע זמן במעקב אחרי מושא האובססיה שלו - כמובן שהאינטרנט הוא כלי מעולה לאובססיביים, וגם הסמארטפון, כמובן".

אפשר לומר שהרבה יותר קל להיות אובססיבי בעידן של היום?

"אינטרנט ובפרט הרשתות החברתיות הם כלים מעולים שמאפשרים לאדם האובססיבי לדעת על מושא האובססיה שלו המון - מה הוא עושה, עם מי הוא מתרועע, היכן הוא מסתובב, איך נראים החיים שלו. וזה רק הפן הגלוי, שאפשר להגיע אליו בקלות. אנשים אובססיביים ייטו גם לעשות דברים לא מוסריים ואף לא חוקיים כדי להגיע לעוד מידע על מושא האובססיה שלהם. אורית, הגיבורה בספרי, לדוגמא, נהגה לחטט בטלפון של בעלה, לקרוא הודעות, לבדוק טלפונים ושיחות. היא גם חיטטה במגירות השולחן שלו ואפילו במסמכים הפרטיים שבמחשב שלו. אנשים אובססיביים במערכת יחסים זקוקים גם כל הזמן להוכחות מבן הזוג שהוא אכן אוהב אותם ורוצה אותם".

מה גורם לאנשים להיות אובססיביים מההתחלה?

"לרוב זה נובע מבעיות בהתקשרות בילדות לדמות המטפלת או מהפרעות אישיות (כמו הפרעת אישיות גבולית). ישנם גם סימפטומים גופניים ונפשיים אחרים לתופעה כמו אובדן תיאבון או תיאבון יתר, הפרעות שינה וכו'. אגב, מחשבות והתנהגות אובססיבית מאפיינים את שלב ההתאהבות בהתחלת הקשר. יש מחקרים שמצאו שאנשים מתעסקים במושא ההתאהבות שלהם ב-80-100 אחוז מהזמן, אבל זה כמובן אמור לחלוף. הטבע דאג לכך שלא נהיה מאוהבים יותר מדי זמן, כדי שנוכל לתפקד".

מי אובססיבי יותר? נשים או גברים?

"יותר נשים מאובחנות או מאופיינות כאובססיביות באהבה, וזה נובע מכמה סיבות: הן מרשות לעצמן יותר להביע רגשות של חולשה ונזקקות ולהכיר בהם, והן גם עלולות, יותר מגברים, למצוא את עצמן בתקופות ארוכות של החיים ללא תחומי עניין רבים, אם הן למשל אינן עובדות. מה שמותיר להם זמן ואנרגיה רבים להתמקד במושא האובססיה שלהן".

איך מתמודדים עם אובססיה? אפשר בכלל להתמודד איתה או פשוט עדיף לחכות עד שתחלוף ולקוות שלא תתפתח למשהו מסוכן יותר?

"יש אנשים שמודעים לנטייה הזו שלהם, ולכן נמנעים מיחסים רומנטיים. הם חוששים שיחסים כאלה ישאבו אותם, יגרמו להם להיות קנאים, רכושנים, אובססיביים כלפי בן הזוג, ובעצם יחסלו להם את החיים. לרוב נדרש טיפול התנהגותי ותרופתי כדי להתגבר על נטיות אובססיביות. ללא טיפול זה עלול אכן לא לעבור".

ומה אפשר להמליץ לבן אדם שנכנס לזוגיות עם אדם אובססיבי?

"חשוב להיות אדם סבלני ומכיל, שלא ייבהל מסממני האובססיה, הקנאה והרכושנות של האדם האובססיבי. הבעיה היא שאנשים כאלה עלולים דווקא ליפול עם בני זוג שמלבים את האובססיה שלהם, כאלו שהם אכן לא מעניקים מספיק אהבה, יציבות ותשומת לב, שאי אפשר לסמוך עליהם, ושהם אינם אמינים ובוגדניים".