"תקשיב, אני הולכת לכתוב עליך", וויצאפתי לנועם כשראיתי את הפרומואים של "זה לא הגיל" בקשת 12. "סלאמתק!!", ענה לי. הנה מילה שגורמת לי להרגיש זקנה.

קשה לי להאמין שפספסתם, אבל אם כן אספר לכם ש"זה לא הגיל" היא סדרה שעלתה אמש, המספרת את סיפורה של טליה, (מירי מסיקה) עורכת דין בשנות ה-40, המנהלת רומן עם ישי (גפן ברקאי) מדריך גלישה בן ה-22, שהוא גם במקרה החבר הכי טוב של הבן שלה. לאחר חצי שנה של קשר סודי, ישי עובר לגור עם טליה ועם שלושת ילדיה, ומכאן מתחילה החגיגה. הסדרה שכתב רועי עידן חביבה בהחלט, ממתק קליל לקיץ שלא מעמיס על המוח יותר מידי, ואני לא הולכת לעשות ספויילרים על מה יקרה עם זוג האוהבים, אלא רק לספר לכם איך זה נראה במציאות, שלא קרוב למה שקורה על המסך.

הכרנו בטינדר לפני שנה. נועם היה בן 21 ואני 32. מתחתי את טווח הגילאים באפליקציה המושמצת, כך שיכלול חיילים מצד אחד ושוגר דדיז מצד שני. אל תשפטו אותי, אחרת איך יהיו לי סיפורים מעניינים לספר לכם? מהרגע הראשון היה ברור לשנינו שאנחנו כאן בשביל הסקס, שהיה מצוין, ממשיך להיות מצוין, וימשיך להיות מצוין, אבל מלבד כמה שעות שמעשירות את חיי המין שלי באופן מיוחד, אני לא מצליחה לדמיין את עצמי מנהלת קשר רגשי עם בחור בן 22. זה אמנם מתאים בול מבחינה גופנית (יש קלישאות שהן נכונות), אבל מנטלית? לא לא ולא.

"למה אתה אוהב מבוגרות?", שאלתי את נועם ברגע הראשון שנפגשנו, אחרי שבחנתי את הפנים היפות והילדיות שלו. הוא ניצן שעוד לא פרח לגמרי, אני מרגישה את הבתוליות. "לא יודע, אני פשוט אוהב", ענה. "חייב להיות משהו", התעקשתי. "אני אוהב שאתן מנוסות. שאתן יודעות מה אתן עושות". הצלחתי לחלץ הסבר. "נו, ומה עוד?", ניסיתי עוד, "אתן גם מקשיבות, מבינות ונותנות עצות טובות". תכלס? צודק. בפעם האחרונה שנפגשנו, סיימנו את הערב עם זה שאני מסבירה לו איך לא להיות דוש עם בחורות שהוא יוצא איתן (תשלח הודעה שאתה לא מעוניין ואל תעלם), איך להיות מאהב יותר טוב (אל תהפוך את הגמירה למטרה, היא רק חלק מהדרך) וגם על היגיינה (לא לבוא אליי אחרי משמרות בבר). ככל שהגיל עולה חוש הריח מתחדד. לא מגיעה לי תודה? מגיעה. למרות שהוא לא מיישם הכל. אני בודקת.

אבל העיקר הוא שההסברים של נועם על למה הוא אוהב נשים מבוגרות, בוגרות ובשלות (רק אל תקראו להן קוגריות) מצליחים לתפוס לא רע את היתרונות שמוצגים בעקיפין גם בסדרה. גברים צעירים מוצאים עניין בנשים הגדולות מהם, כי הן נותנות להן מה שצעירות בגילם לא נותנות, ועוד לא דיברנו על ההיבט הפמיניסטי. משערת שהוא עבר בראש של היוצרים גם כן. רומן בין צעירון לאישה בוגרת, יוצר קשר בו יחסי הכוחות משתנים לטובת האישה, ובנוסף הכי כייף להוכיח שפרויד צדק. גבר רוצה מאהבת שהיא גם אמא מחנכת ודואגת. בנוסף, יש את השחרור המנטלי שמגיע עם הגיל, הסרת הציפיות החברתיות והחסמים שאגרנו במשך השנים, המאפשרים ללא מעט נשים לעשות בגיל 40 מה שלא דמיינו בגיל 20. כשהתהליך הזה פוגש צעיר בשיא אונו, החוויות המיניות הזוגיות יכולות להיות בלתי רגילות. ולמה לא בעצם? ובכן, כי בשבילי זה פשוט לא.

יש לקשר עם גברים צעירים יתרונות, אבל זה לא מה שאני באמת רוצה עכשיו. אולי אם הייתי אחרי סימון ה"וי" על מטלות החיים "הסטנדרטיות" הנדרשות - כמו להתחתן, להביא ילדים, לקנות בית ולהתגרש, הייתי חושבת אחרת. אבל כרגע, אני לא מצליחה לדמיין קשר ריאלי בין אישה בגילי, לבין מישהו שרק השתחרר מהצבא. ולמרות הכל, אני מתקשה להודות בפני עצמי שיכול להיות שאחרי הכל מאוד אכפת לי מה חושבים ומה יגידו, וזה לא מקובל חברתית שאישה בוגרת תלך עם גבר צעיר. זה שובר יותר מידי מסגרות, וגם אני עדיין מצפה מגבר להיות מה ש"גבר" צריך להיות (על כל המשתמש מכך – כסף, מראה חיצוני, עבודה וחוסן נפשי), למרות שלעמנואל ובריז'יט מקרון זה ממש עובד.

ואולי כתבתי בסוגריים את עצם העניין. ואולי היוצרים של "זה לא הגיל", למרות הביקורות שיש לי והקשר הלא מוצלח רגשית עם נועם ועם עוד צעירים בתחילת שנות ה-20, ישחררו אותי? אותנו? אולי למרות שלא מדובר בבשורה טלוויזיונית, נניח את הציניות בצד ונאפשר לעצמנו להיקשר רגשית לחבר'ה בני 22, להתגבר על צלקות העבר, ולהתאהב בהם? הם נורא חמודים. באמת. יכול להיות שהסדרה הזו הרבה יותר מהפכנית ממה שנדמה לי. נועם, אתה שומע?

 

צילום תמונה חיצונית: יוסי אלוני

מה אתן חושבות על רומנים עם פערי גילאים? ריאלי לחלוטין או פנטזיה שנשארת בגבולות המסך? ליבי טייב תשמח לשמוע בתגובות