הסגר הראשון הביא לגל גירושין גדול, לא רק בארץ אלא בעולם כולו. הראשונים שדיווחו על עליה של 25% בשיעור הגירושין היו הסינים שהיו גם הראשונים להכריז על סגר. מדינות רבות לאחריהן דיווחו על עליה בשיעור הזוגות שנרשמו לגירושין מיד עם היציאה מהסגר.

מאז ומתמיד ידוע שאחוז הפניות למשרדי עורכי הדין העוסקים בגירושין עולה משמעותית לאחר תקופת חגי תשרי. לעליה זו סיבות רבות והיא מופיעה בעיקר אצל זוגות שניהלו זוגיות רופפות ששרדה בקושי את חיי היומיום אך לא עמדה באתגרים שהביאו עימם החגים.

המשפחתיות הכפויה בחגים מדגישה לעיתים את הבדידות בתוך התא המשפחתי ומובילה למסקנה שאין טעם להמשיך יחד; שהייה ארוכה עם משפחות המוצא יוצרת מריבות שיכולות לערער את יסודות התא המשפחתי אם הם היו ממילא רעועים; ולעיתים - שהיה כפויה ארוכה בתוך התא המשפחתי הגרעיני גורמת למריבות וחיכוכים ומביאה יחסים זוגיים שבירים, ששורדים ביומיום, לידי קרע לא בר-איחוי.

 

בתקופת הסגר שעברנו, כל תסמיני החגים הופיעו ביתר שאת ואף הצטרפו להם תסמינים ייחודיים: הסגר יצר תא לחץ משפחתי שכלל לא רק משפחתיות כפויה, אלא גם שהיה רצופה עם הילדים ומריבות על רקע הצורך לטפל בהם, לחצים כלכליים משמעותיים, העדר שסתומים לשחרור הלחץ כמו מפגשים עם חברים, יציאות למסעדות או נסיעות לחו״ל ותחושת חוסר ודאות כללית. גם אלו שמצאו מפלטם ברומן מחוץ לנישואין התקשו לנהל את הרומן בתוך תקופת הסגר, והקושי יצר תסכול או הוביל לגילוי הרומן, ומכאן הסוף כתב את עצמו מראש. השילוב הזה של תסמיני חגים ותסמיני סגר הוא שילוב קטלני שיכול להרוס את התא המשפחתי כמו סופת טורנדו.

הסגר השני תופס אותנו קצת יותר מוכנים, קצת יותר מנוסים. זוגות שמצויים במשבר עוד מתקופת הסגר הראשון אך עדיין חיים באותו בית, מזדרזים להפריד מגורים כדי לא למצוא עצמם שוב באותו סיר לחץ תחת קורת גג אחת.

בעוד שבשנים שחלפו ניתן היה לצפות בתופעה של זוגות שכבר היה ברור שהגיעו לסוף הדרך אך ביקשו לדחות את הפירוד עד ״אחרי החגים״, הפעם המצב שונה. ״אחרי החגים״ הנוכחי הוא לא חזרה לשגרה אלא חזרה לסגר, ומי שכבר יודע מה השפעת הסגר על איכות חייו, מזדרז להימנע מכך מראש, אלא אם אינו יכול.

לא מעט זוגות יודעים שדרכם המשותפת הגיעה לקיצה, אך דוחים את הפירוד הפיזי משיקולים כלכליים. בתוך כמעט מיליון מובטלים מצויים לא מעט שלא יכולים להרשות לעצמם להתגרש דווקא כשהם מובטלים או מצויים בחל״ת ועתידם התעסוקתי והכלכלי מעורפל, ולפיכך גוזרים על עצמם ועל בני משפחתם חיי סבל בסגר.

עו"ד רות דיין וולפנר צילום ענבל מרמרי

עו"ד רות דיין וולפנר מומחית לדיני משפחה, צוואות וירושה. צילום ענבל מרמרי

אז הנה כמה עצות לאלו ששרדו בקושי את הסגר הראשון ואינם יודעים כיצד לעבור יחד את הסגר השני.

אל תתקעו במריבות - מהרו לשחרר ולסלוח. אין ספק שגורמי הלחץ בסגר גורמים מריבות וחיכוכים. אלו שמדברים ופותרים את העניין ולאחר מכן משחררים וסולחים יכולים למנוע את התדרדרות מערכת היחסים.

תחלקו בנטל - גם אם הצד השני טיפל דרך קבע בילדים ואתם עובדים קשה, תקופת הסגר והצורך להעסיק את הילדים בבית מוציאים מאיזון ומזמנים תסכול וכעס. חלוקת הנטל באופן אחר מבשגרה תוביל לשחרור הלחץ והתסכול ואולי אפילו תציל לכם את הנישואין.

חפשו דרכים להזכיר לעצמכם שפעם היה לכם טוב ביחד, גם אם כרגע קשה לזכור מתי זה היה. זכרו שגירושין הם האופציה היותר קשה, אם אפשר לתקן את המערכת בשלב זה, חפשו כל דרך לעשות זאת לפני שאתם מרימים ידיים.

***

לא מעט נשים חשות כלואות בביתן היום יותר מתמיד. לקריאת תמרורי האזהרה שכתבו בפורום מיכל סלה כנסי ללינק הבא 

חיה בזוגיות אלימה? מחפשת אזן קשבת? התקשרי עכשיו לקו החירום של ל.א לאלימות ואון לייף 6724* 24/7 בכל השפות. אנונימיות מובטחת