באירוע הזום של און לייף ודיפנד שהוקדש לנשים בנות 40 פלוס התארחה גאיה קורן, מייסדת שיטת 'אני מלכה', להערכה עצמית בגירושים וזוגיות, ונתנה לכל הנוכחות זריקה של אומץ ואהבה עצמית.

באנר

אני רוצה להתחיל עם קצת סטטיסטיקה. בהערכה גסה שלך, כמה אחוז מהגברים והנשים באופן כללי בישראל נמצאים בקשר מחוץ לנישואין מזדמן או קבוע? כמה אחוזים מאיתנו חושבות וחושבים, בשנה האחרונה, על זה שהגיע הזמן להיפרד?

"99%," היא אומרת ומיד מתחילה לצחוק..." נתחיל בזה שהשנה האחרונה הייתה מאד מאתגרת. באופן כללי יש קשיים רבים בזוגיות והשנה האחרונה, כשכולנו צמודים ונמצאים כל הזמן באותו בית, מכבידה אפילו יותר. אני לא באמת יודעת מה המצב, אני רק יכולה להגיד שמכיוון שמוסד הנישואין הוא מוסד שכנראה לא כל כך מתפקד היום, וזו רק דעתי ואני אומרת את זה בתור מונוגמית, אז כן, יש הרבה רומנים ובגידות ופזילות. זה לא באמת 90% וזה לא 50/50, אבל זה מאד נפוץ כי אנשים היום לא ממהרים להתגרש, אז הם מחפשים לפעמים אהבה, חום וכל מיני דברים שאין בבית".

גאיה קורן צילום אילן בשור

נשים שמגיעות אלייך, עדיין משתמשות במילה של להתגרש זה כישלון?

"התחלתי בכל מה שאני עושה בגלל שחרה לי מאוד לשמוע שגירושין זה כישלון. גם היום הרבה נשים גרושות שאני פוגשת ממש מסתובבות כאילו יש להן אות קין על המצח. יש אפילו כאלה שלא מסוגלות להתגרש כי זה עושה להן פריחה בכל הגוף. אם גרושה זה מה שמגדיר אותך הלך עלייך, כי יש לנו כל כך הרבה תכונות שמגדירות את מי שאנחנו, לכל אחת יש את הכישרון שלה והדברים שהיא טובה בהם וזה לא משנה אם את רווקה, גרושה, דתיה, ערביה, עובדת מהבית או לא עובדת בכלל. זה כזה בולשיט, אם זה הטייטל שאת מסתובבת איתו אז אל תסתובבי בכלל. בעיניי כישלון זה להישאר במערכת זוגית שלא טובה לך אחרי שניסית הכול, מערכת שמשפילה אותך וגורמת לך לשכוח מי את ומה את ואת צריכה להיות מאד גדולה כדי לצאת ממצב כזה".

מה המטרה של השיטה שפיתחת?

"המטרה שלי היא  לקחת כל אישה ולהראות לה שהיא מלכה. להיות מלכה זה אומר מישהי שלוקחת אחריות על החיים שלה והיא לא נסיכה ששוכבת ומחכה שיבוא נסיך וינשק אותה וייקח אותה אל האופק. להיות מלכה זה להיות אישה שאחראית לאושר הפנימי שלה, ואת זה רק אנחנו יכולות לעשות. אנחנו מלכות בגלל שאנחנו מרגישות את זה מבפנים ומפתחות את הביטחון העצמי שלנו, לא בגלל שיש לנו מלך או כי מישהו עושה אותנו מלכה, אלא זו באמת הרגשה פנימית, אפילו שהיא מאד קטנה, שצריך לחזק ולטפח אותה".

ואיך עושים את זה?

"אנחנו צריכות כל הזמן להזכיר לעצמנו כמה אנחנו טובות וגם אם אנחנו מרגישות הכי גרועות בעולם, וגם לי יש ימים בהם אני לא מרגישה מלכה והרבה יותר קרובה למשרתת, אז למצוא את הדבר הקטן הזה היום שעשה לי טוב או שעשיתי לעצמי באמת".

את מתארת כבר שלב שבעצם נעשתה כבר החלטה ומפה אני צריכה לחיות את החיים. אני לוקחת אותך להחלטה של לקום וללכת, שלפעמים אפילו לוקחת שנים.

"להרבה נשים וגברים יש את ההתלבטות אם להישאר נשוי או לא. לא כולם מתגרשים ולא כולם צריכים להתגרש. אני לא מעודדת גירושין, אני כן מעודדת להיות במקום שטוב לך. לפני כמה חודשים התיישבה אצלי מטופלת ואמרה לי 'תחזיקי אותי לא להתגרש', אני לא מחזיקה אף אחד לא לפה ולא לפה. אני יכולה לשים לך מראה מול הפנים, לחזק אותך, לשפר את התקשורת בינך לבין בעלך, לבין הילדים, בעיקר בינך לבין עצמך. זוגיות ויחסים מתחילים ונגמרים בתקשורת ובסוף את מקבלת את ההחלטה. את יכולה לחלום על זה שנים אבל הרגע שבו את מקבלת את ההחלטה האמיתית של 'הנה עכשיו הגיע הרגע ואני הולכת' הוא בדרך כלל לא רגע כזה הרה גורל, אלא מן קטע שפקע המיתר ואז את אומרת 'די אני לא נשארת פה יותר'".

מהניסיון שלך לאורך השנים, יש איזה שהיא סיבה שגורמת לנשים להישאר?

"יש כמה סיבות לכך שאנחנו נשארות ולא עוזבות. קודם כל, אנחנו נשים, אנחנו תמיד מנסות לתקן ולטפל. אני גם תמיד מעודדת למצות את כל האופציות ולנסות לעשות את הכול. מניסיוני, הדברים העיקריים שבאמת תוקעים נשים מלהתגרש זה תירוצים – 'לא יהיה לי כסף', 'לא יהיה מי שיפרנס אותי', 'הוא ירצה משמורת משותפת ואז אקבל חצי', 'מה יהיה עם הילדים', 'איך אני עושה להם את זה', 'איך אני מפרקת משפחה'. יש את הפחד של מה יגידו, מה יגידו החברים, המשפחה, מה יגידו ההורים, לפעמים ההורים בכלל מעדיפים את הבעל אז זה בכלל מאד קשה כי אין תמיכה רגשית, ומה אני אגיד על עצמי - האם אני באמת כישלון כי לא הצלחתי לשמור על הנישואים האלה".

למה תירוצים?

"כי בעצם מה שמסתתר מתחת לכל התירוצים האלה זה הפחד להיות לבד. זה קורה כי אנחנו לא מכירות את עצמנו לבד, מגיל אפס אנחנו תמיד מוקפות באנשים והלבד הזה והשאלה איך אתמודד איתו הם מפחידים".

מה אותן נשים מגלות? מה באמת המציאות בצד השני?

"וואי וואי, כזה כיף אם את עובדת על עצמך ואת עושה עבודה פנימית. את יכולה לראות נשים גרושות שפורחות, מרזות, מחליפות עבודה, מוצאות עבודה, מתפרנסות לבד, הרי אנחנו מולטי טסקינג בתור נשים, פתאום הן רואות שהלבד הזה הוא לא כזה מפחיד. ברגע שאת לוקחת את האמונות שלך על עצמך ועל העולם, מפרקת אותן ושותלת במקומן אמונות חדשות ומעצימות אז את באמת יכולה הכול. ברגע שאנחנו מתגרשות ומתחילות לחשוב על עצמנו אנחנו באמת עושות הכול. גם נשואות צריכות לחיות כאילו הן גרושות, לא בקטע של גברים אחרים, אבל לשים את עצמך ראשונה, לחשוב על עצמך קודם כל, מה הצרכים והרצונות שלך, מי אני, מה אני? לשים לב לצרכים שלנו שכשאנחנו בזוגיות לפעמים מתאדים לאט לאט דרך החלון".

את יכולה לחלק את זה לשלבים? יש מעין "מדריך משתמש" כזה שאת אומרת בשלב 5 כבר תרגישי מצוין?

"בשלב 4 תרגישי מצוין. קודם כל יש את 5 שלבי האבל של פרופ' קובלר רוס, יש פחד, דיכאון, בלבול, דו שיח, השלמה. זה ממש קיים וגם די באותו הסדר ולפעמים זה מתערבב.

אפשר לחלק את זה לשלושה חלקים, החלק הכי קשה בעיניי הוא החלק עד לקבלת ההחלטה, את יכולה להתבחבש בזה שנים, החלק השני הוא פחות קשה והוא מתרחש מהרגע שקיבלת את ההחלטה, כל התהליך. התהליך הזה מאוד קשה רגשית, הוא סוחט, כי זה הקטע של אי הוודאות, והדבר שהכי מפחיד אותנו בעולם זה לא לדעת מה מצפה לנו".

כלומר?

"עולם הגירושים הוא עולם שונה לגמרי מנישואים, ואת נכנסת לעולם שלא הכרת ולא ידעת. אני הייתי חייזרית שם, לא ידעתי כלום, ופתאום את מגלה עולם, יש ברים, טינדר, יש גברים. פתאום את מגלה שהם רוצים דברים אחרים ואת רוצה דברים אחרים. אני לא יודעת אם יש מחקרים, אבל לפי מחקרים שלי זה לוקח שנה וחצי עד שאת רואה מי נגד מי, עד שהכימיה במוח מסתדרת ואת יכולה להרים את הראש מעל המים, ואז את באמת יכולה להיכנס לזוגיות אחרי שהכרת קצת והיית בזוגיות עם עצמך. ואז מגיע השלב השלישי, אם את מטפלת בעצמך את באמת יכולה ללכת לדרך חדשה וטובה והשמיים פתוחים בפנייך אבל אם את ממשיכה לבכות על חלב שהחמיץ ונשפך, לחשוב שאין גברים שווים, שכל הגברים דפוקים, שאת תישארי לבד כי יש לך סימני מתיחה או כי לא ירצו אותך - אז את באמת תהיי לבד".

מה לגבי היכרויות, את ממליצה להשתמש באתרים למיניהם או יותר ללכת לקבוצות של גרושים גרושות וכאלה? מה לדעתך הכי אפקטיבי?

"יש לי תשובה די חד משמעית. קודם כל אני אומרת תהיו בכל המקומות, תהיו באתרים היכרויות, קבוצות, תגידו לאנשים שאתם מחפשים, זה סבבה. בעיניי, הדרך היחידה להכיר מישהו זה דרך חברות, פשוט להגדיל את מאגר החברות שלך, להכיר חברה חדשה, דרכה את מכירה עוד חברות חדשות ודרכן את מכירה גברים ולהגיד כן לכל דבר. אני הייתי 'דובי לא לא', אני פולניה, קודם אומרת לא ובודקת מה לא בסדר ורק אחרי זה אולי אומרת כן. אז שיניתי את כל המערך ומאז אני אומרת כן לכל דבר. מציעים לי לצאת עם מישהו אני אומרת כן, הוא מציע לי לצאת איתו והוא מבריז אני עדיין אומרת לו כן. כך גם אני הכרתי את בן הזוג שלי. אני בעד לפתוח את הלב, לתת צ'אנסים, להכיר חברות כמה שיותר ולהגיד כן, כי באמת יש עוד עולם שם בחוץ".

***

לא מעט נשים חשות כלואות בביתן היום יותר מתמיד. לקריאת תמרורי האזהרה שכתבו בפורום מיכל סלה כנסי ללינק הבא 

חיה בזוגיות אלימה? מחפשת אזן קשבת? התקשרי עכשיו לקו החירום של ל.א לאלימות ואון לייף 6724* 24/7 בכל השפות. אנונימיות מובטחת