זרקור גדול הופנה לאחרונה למספר המבהיל של נשים שנרצחו על ידי בני משפחתן, ובצדק. 16 נשים נרצחו מתחילת שנת 2017 על ידי בן זוג, בן זוג לשעבר או על ידי קרוב משפחה. הקרבן האחרון הייתה הנרייט קרא בת ה17 שנרצחה ככל הנראה ע"י אביה.

 

אומנם תופעת האלימות נגד נשים אינה תופעה חדשה אולם ישנה תחושה הולכת וגוברת שהפעם הגיעו מים עד נפש. לציבור בכללותו נמאס מהמצב ובעיקר מאזלת היד של המשטרה והפרקליטות.

 

במוצאי שבת קיצי אחד בסוף חודש מאי האחרון אפילו יצאו לרחובות הערים תל אביב וירושלים מאות רבות של נשים ואנשים וצעקו בשמו של מגדר שלם שדמן של נשים אינו הפקר. להפגנות הגיעו נשים וגברים, חילוניים ודתיים, ימנים ושמאלנים. המכנה המשותף לכל המפגינים היה שנמאס להם לקרוא על עוד רצח של אישה ועל עוד התעלמות של המערכת מהמצב.

 

הנרצחת האחרונה הנרייט קרא ז"ל בת ה-17

הנרצחת האחרונה הנרייט קרא ז"ל בת ה-17

 

במקביל להתעוררות הציבורית הזו, התעורר קול נוסף, קול שמאשים את המפגינים בהתעלמות מכמות הנרצחים הגברים בשנה.

עובדתית אין על כך ויכוח, גברים אכן נרצחים יותר מנשים.

מהותית, נשים נרצחות על ידי גברים יותר מאשר גברים נרצחים על ידי נשים.

אין כאן ניסיון לטעון שכל הגברים רוצחים חלילה אלא לצאת כנגד סדרי העדיפות בטיפול באלימות כלפיי נשים ולהדגיש את העדר הרצון המערכתי לשים את הנושא במקום הראוי לו בסדר העדיפות.

 

בחינה של האפשרויות העומדות בפני נשים מגלה כי לנשים במדינת ישראל אין ממש דרך להגן על עצמן. לא בעזרת המשטרה (בעיקר בעידן רוני אלשיך) לא באמצעות הפרקליטות (בעיקר בעידן שי ניצן), לא באמצעות מקלטים (שהם פתרון רק לנשים מוכות וחלקם בשלבי סגירה) ולבסוף לא בעצמן.

 

מדוע שאישה תסמוך על מערכת המשפט כשהפרקליטות בעצמה מחליטה לעתים קרובות מדי במקרי אלימות נגד נשים ש"אין כאן תיק מספיק חזק" או ש"העדה לא טובה מספיק"?

אלו לא תירוצים שיתקבלו על עבירות אחרות. קחו לדוגמא עבירות רכוש:כשהמדינה סבלה ממכת גניבות רכב, בית המשפט החמיר קשות עם הנאשמים בתיקים האלה (יש פסיקה שאף מכנה את העבירות הללו "מכת מדינה") והפרקליטות מעולם לא היססה להעמיד לדין עברייני רכוש, גם בלי עדים בכלל. איזו סיבה יש לנשים להתלונן כשהן יודעות שאחד ממדורי הגיהינום זה לשמוע את מי שאמור לייצג אותן ולשמש להן פה, לא סופר אותן?

 

אנחנו חייבים לשאול את עצמנו האם אנחנו מקבלים את הרפיסות הזו, את הבחירה העקבית שלא למצוא מקום בסדר העדיפות למלחמה בטרור המופעל כנגד נשים.

לראיה, סירובה של הפרקליטות להעמיד לדין את 4 החשודים באונס הברוטאלי בהרצליה, ואפס השלכות משמעתיות מלשכת עורכי הדין כלפי הסנגורית בגין האשמת הקורבן והשימוש בפרטים מחשבון הפייסבוק שלה.

 

מדוע שנשים יסמכו על המשטרה אם שוטרים עצרו אישה שניסתה למנוע מבן זוגה לשעבר לאנוס אותה? בסיפור המדובר, ביהמ"ש הורה על שחרור האישה לאלתר תוך נזיפה במשטרה והמשטרה טענה בתגובה כי לא הייתה לה ברירה אלא לעצור אותה. לשמחת כולנו, הפעם זה נגמר "בטוב" והאישה שוחררה.

 

למה נשים לא מחזיקות נשק?

 

זוכרים את כרמלה בוחבוט? היא הורשעה ברצח בעלה (בנסיבות מקלות אומנם, אך העונש היה מאסר לשנים ארוכות) אחרי שנים של התעללות בעוד שי דרומי זוכה מהריגת פורץ, שניסה לחדור לאדמתו, לא לגופו.

 

אז מה בעצם מצפים מנשים לעשות, זו השאלה הגדולה.

אם את קופאת, אולי לא סירבת מספיק ברור.

אם את אומרת "לא" אולי לא התכוונת באמת.

וחלילה את ברורה, נלחמת, מתנגדת ומגינה על עצמך – את עלולה לגמור במאסר בעצמך.

ובכן, אולי הגיע הזמן שנשים תהיינה מאיימות יותר? הגיע הזמן שנוכל לשמור על גופינו באופן שלא ישתמע לשתי פנים.

 

אבל איך?

 

כיום, אחזקת נשק היא מעוז גברי המשמש אמצעי איום נוסף על גופן וחייהן של נשים.

לא חסרות דוגמאות על מאבטחים שרצחו את בנות זוגם או בנות זוגם לשעבר, ביצעו עבירות מין ואיימו על חיי משפחותיהם באמצעותו. לרובם היה רישיון לשאת את הנשק הזה במסגרת תפקידם (לרבות שוטרים ומאבטחים).

 

הסיבה שנשים לא מחזיקות נשק היא שוביניסטית בבסיסה.

במדינת ישראל אחזקת נשק מותנית ברישיון ואת הרישיון ניתן לקבל רק על פי הצרכים והקריטריונים הבאים כפי שקבע המחוקק, למשל הגנה על "יישוב", הגנה על "מפעל", צרכי ביטחון המדינה ושריה (למשל, מאבטח שיירת רה"מ), רישיון מיוחד לצורכים "אומנותיים",שירותי שמירה, מלווי טיולים ומחנות ושירותי הביטחון.

 

החוק אינו מתיר לעומת זאת, אחזת נשק לצורך הגנה עצמית וחמישה מתוך שבעת הסעיפים בחוק נתונים להחלטתם של גברים ומנוסחים לטובת גברים.
 

אין פה קמפיין "אקדח לכל אזרח" אבל המצב הנוכחי מעלה תהיה שאולי חלק ממקרי הרצח והאונס יכלו להימנע אילו לנשים הייתה דרך יעילה להרחיק את התוקף. אילו נשים היו נתפסות כגורם מאיים שמסוגל להגן על עצמו.

 

ולכל הקופצים בראש שמיד יגידו "אבל מה אם הוא יחטוף לה את הנשק" התשובה פשוטה – ויעשה איתו מה, ירצח אותה? כי למות מדקירות בסכין המטבח זה פתרון טוב יותר.

לפחות ככה יהיה לה סיכוי להימלט מפניו.

 

ומדוע שהאישה לא תהיה מיומנת? גברים נולדו צ'אק נוריס? בדיוק לשם כך המציאו מטווחים.

 

אפילו פרופ' קרמניצר, מחשובי המשפטנים הפליליים בארץ התבטא באופן הבא לאחר מקרה בוחבוט: "אם קרבן התקיפה חלש יותר – הוא יזדקק לכלי נשק כדי לאזן את החולשה שלו ולהצליח להדוף את התקיפה. אם האישה המוכה עושה שימוש בנשק חם כיוון שזהו הנשק היחיד באמצעותו היא יכולה להדוף את ההתקפה, המעשה יענה על דרישת הפרופורציה שמופיעה בחוק. הרי אי-אפשר לצפות ממנה שתסכן את עצמה, וברור שאם היא תיכשל בניסיון התקיפה הנגדית – היא תר?צח".

 

השורה התחתונה איננה עידוד וחימוש מחצית מהאוכלוסייה אלא שינוי המצב החברתי והחקיקתי באופן שיאפשר למי שרוצה ועומדת בתנאי האחזקה והשימוש, לשאת נשק ולהגן על עצמה ועל משפחתה.

בעיניי זו זכות בסיסית לחיים.

 

 

 

* על אף פניותינו החוזרות ונשנות, המשרד לביטחון פנים סירב נתוני האמת על פילוח מגדרי באחזקת נשק נכון לשנת 2017.